שמואל הצרפתי

ראש ישיבה ודיין בפאס במאה ה-17 וה-18

רבי שמואל הצרפתי (ה'ת"כ 1660ה'תע"ג 1713) היה ראש ישיבה, דיין ומורה צדק בעיר פאס שבמרוקו. מחבר הספר "דברי שמואל", "נימוקי שמואל" וספרים נוספים.

שמואל הצרפתי
שער ספרו "דברי שמואל", אמסטרדם, ה'תנ"ט (1699)
שער ספרו "דברי שמואל", אמסטרדם, ה'תנ"ט (1699)
לידה 1660
פטירה 1713 (בגיל 53 בערך)
ב' באב ה'תע"ג
מדינה מרוקו
מקום פעילות סלא, פאס
תקופת הפעילות ? – 1713 עריכת הנתון בוויקינתונים
תפקידים נוספים רב, דיין (הלכה), ראש ישיבה עריכת הנתון בוויקינתונים
בני דורו
חיבוריו
  • דברי שמואל
  • נמוקי שמואל
  • ערוגת הבושם
  • מעולפת ספירים
אב רבי אברהם הצרפתי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביוגרפיהעריכה

רבי שמואל נולד בשנת ה'ת"כ (1660), לרבי אברהם הצרפתי, שהיה מחכמי יהדות פאס ובן לשושלת רבנים מפוארת בקהילת המגורשים. מקום לידתו המדויק לא ידוע, אך ברור כי בהיותו בן שמונה עשרה, ובשנות העשרים המאוחרות לחייו, למד בעיר סלא שבמרוקו ואף יצר שם כמה מחיבוריו.[1] יש רגליים לדבר שהוא אף העמיד בעיר סלא תלמידים, ומהם תלמידו רבי יוסף ביבאס. בשנות צעירותו, נשא דרשות מעמיקות המשיבות על השגות רבי אליהו מזרחי על פירושי הרמב"ן ומפרשים אחרים על התורה, וניתן להסיק מכך שבדרשותיו נכחו תלמידי חכמים ולמדנים.

בראשות הישיבהעריכה

עמד בראשות ישיבה, ככל הנראה בעיר פאס. נראה כי חלק ניכר מחידושיו יצר במהלך הלימוד כראש ישיבה. בהקדמתו למסכת ברכות הוא מתנצל: ”לא עיינתי אותה כי אם עם תלמידים קטנים הרבה המתחילים בלימוד הגמרא”. במקומות אחרים הוא רומז על דברים שנאמרו בישיבה, ולמשל: ”דרכים רבים נאמרו בזה בישיבה”, ”וקצת מהמעיינים פירושו”. בין תלמידיו ישבו חכמים המבוגרים ממנו, וכפי שהוא כותב: ”צעיר אני לימים והם ישישים, על כן זחלתי ואירא מחוות דעי, אך מאחר והם הרשוני אחוה דעי”.

דיין בפאסעריכה

החל מקיץ ה'תנ"א (1691) הוא חותם על פסקי דין עם דייני פאס בהרכבים שונים, ובעיקר עם רבי יהודה בן עטר, רבי שלום אדרעי, רבי אברהם אבן דנאן ורבי יעקב אבן צור. מוקדם לכך, בשנים ה'ת"ס - ה'תע"ב, חתם על כמה מתקנות המגורשים שתוקנו על ידי חכמי העיר פאס.

שיטתו בלימודעריכה

דרכו בלימוד התלמוד הייתה כפי הדרך שפותחה במרוקו, ללמוד תחילה את התלמוד מבלי להסתייע בדברי הפרשנים, ואחר כך לעיין בפירושי רש"י ותוספות ולדקדק בדבריהם, ולנמק את פירושיהם אם אינם מוכרחים לפי העיון הראשוני. כמו כן, הוא הגיה הגהות רבות את נוסח פירושי רש"י והתוספות. בין המפרשים האחרונים מועדף עליו רבי שלמה אלגאזי.

דרכו הייתה לעיין היטב בסוגיות התלמוד ולהציע להן פירושים מקוריים, כאשר אין הוא נרתע מלחלוק על הקדמונים. וכפי שהוא כותב: ”ואל יאשימני הרואה במה שאני מכניס ראשי בין ההרים הגדולים, שבאמת אני אומר כי כל זה בא לי מאהבת התורה ואהבת האמת לאמתו. גם מצאתי און לי במה שמצאתי לרבותינו ז"ל, יגעת ומצאת תאמין. ואין אני שולח יד לכתוב שום דבר אלא עד שאני טורח לעיין בכל מאמצי כוחי, וסוף סוף אין לדיין אלא מה שעיניו רואות.”. וכך: ”הנך רואה בעיניך כי נשאתי ונתתי בדברי רבותינו הצרפתים, בעלי התוס' ז"ל, והעמקתי בדבריהם עד מקום שידי מגעת, ונכנסתי לפנים ממחיצתי להכריע בין ההרים הגדולים רבני וגאוני עולם ז"ל, ואין להאשימני על ככה, כי אהבת התורה ושמחת התורה שניהם גרמו ותורה היא וללמוד אנחנו צריכין...” עם זאת, במקומות רבים התאמץ ליישב את דברי הרמב"ם.

פטירתועריכה

רבי שמאול היה ידוע חולי וצער והוא נפטר ביום ב' באב ה'תע"ג (יולי 1713).

חיבוריועריכה

שני בניו, רבי אברהם ורבי וידאל, טיפלו בכתביו והביאום לדפוס.

  • דברי שמואל על מסכתות התלמוד. נדפס לראשונה באמסטרדם ה'תנ"ט, ומחדש על ידי פרופסור רבי משה עמאר, בתוספת מבוא ותולדות המחבר, הגהות והערות (לוד, תשנ"ז).
  • נמוקי שמואל - הגנה על פירושי הרמב"ן ומפרשים אחרים על התורה, מפני ההשגותיו של רבי אליהו מזרחי. נדפס באמסטרדם ה'תע"ח, ומחדש על ידי הוצאת אור המערב, בתוספת מבוא ותולדות המחבר, הגהות והערות (ירושלים, תשע"ז).
  • ערוגת הבושם - ביאור שיטתי על מסכת שבועות וקצת חידושים על רמב"ם. נדפס לראשונה יחד עם הספר נימוקי שמואל, ונדפס מחדש עם מבוא והערות על ידי רבי משה עמאר (לוד, תשנ"ז).
  • מועלפת ספירים - חידושים על מסכת עבודה זרה. נדפס לראשונה יחד עם הספר נימוקי שמואל, ודפס מחדש עם מבוא והערות על ידי רבי משה עמאר (לוד, תשנ"ז).
  • חידושים בכתב יד

ראו גםעריכה

לקריאה נוספתעריכה

פרופסור הרב משה עמאר (מהדיר), "קווים לדמותו ויצירתו של רבי שמואל הצרפתי", בתוך: דברי שמואל, עמ' 9 - 50, לוד, תשנ"ז.

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא שמואל הצרפתי בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ בחתימתו לאחד מפירושיו הוא מתפלל על הצלת ערי המערב, ובפרט את סלא שבה הוא יושב, מהדבר שפקד אותם בשנת ה'תל"ח (1678). בסוף פירושו למסכת הוריות הוא כותב: ”עיינתי מסכת זו בעיר סלא בשנת לכ"ן שמ"ח (-ה'תמ"ח - 1688)... ואני בן כ"ח שנה...”, בסוף מסכת עירובין הוא כותב: ”חידשתי זה בסלא יע"א, וקילסוהו המעיינים”.
תקופת חייו של הרב שמואל הצרפתי על ציר הזמן
 תקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרונים
ציר הזמן