שמואל הצרפתי
רבי שמואל הצרפתי (ה'ת"כ 1660– ה'תע"ג 1713) היה ראש ישיבה, דיין ומורה צדק בעיר פאס שבמרוקו. מחבר הספר "דברי שמואל", "נימוקי שמואל" וספרים נוספים.
 | |
| שער ספרו "דברי שמואל", אמסטרדם, ה'תנ"ט (1699) | |
| לידה | 1660 |
|---|---|
| פטירה |
1713 (בגיל 53 בערך) ב' באב ה'תע"ג |
| מדינה | מרוקו |
| מקום פעילות | סלא, פאס |
| תקופת הפעילות |
?–1713  |
| תפקידים נוספים |
רב, דיין, ראש ישיבה |
| בני דורו |
|
| חיבוריו |
|
| אב | רבי אברהם הצרפתי |
  | |
ביוגרפיה
עריכהרבי שמואל נולד בשנת ה'ת"כ (1660), לרבי אברהם הצרפתי, שהיה מחכמי יהדות פאס ובן לשושלת רבנים מפוארת בקהילת המגורשים. מקום לידתו המדויק לא ידוע, אך ברור כי בהיותו בן שמונה עשרה, ובשנות העשרים המאוחרות לחייו, למד בעיר סלא שבמרוקו ואף יצר שם כמה מחיבוריו.[1] יש רגליים לדבר שהוא אף העמיד בעיר סלא תלמידים, ומהם תלמידו רבי יוסף ביבאס. בשנות צעירותו, נשא דרשות מעמיקות המשיבות על השגות רבי אליהו מזרחי על פירושי הרמב"ן ומפרשים אחרים על התורה, וניתן להסיק מכך שבדרשותיו נכחו תלמידי חכמים ולמדנים.
בראשות הישיבה
עריכהעמד בראשות ישיבה, ככל הנראה בעיר פאס. נראה כי חלק ניכר מחידושיו יצר במהלך הלימוד כראש ישיבה. בהקדמתו למסכת ברכות הוא מתנצל: ”לא עיינתי אותה כי אם עם תלמידים קטנים הרבה המתחילים בלימוד הגמרא”. במקומות אחרים הוא רומז על דברים שנאמרו בישיבה, ולמשל: ”דרכים רבים נאמרו בזה בישיבה”, ”וקצת מהמעיינים פירושו”. בין תלמידיו ישבו חכמים המבוגרים ממנו, וכפי שהוא כותב: ”צעיר אני לימים והם ישישים, על כן זחלתי ואירא מחוות דעי, אך מאחר והם הרשוני אחוה דעי”.
דיין בפאס
עריכההחל מקיץ ה'תנ"א (1691) הוא חותם על פסקי דין עם דייני פאס בהרכבים שונים, ובעיקר עם רבי יהודה בן עטר, רבי שלום אדרעי, רבי אברהם אבן דנאן ורבי יעקב אבן צור. מוקדם לכך, בשנים ה'ת"ס - ה'תע"ב, חתם על כמה מתקנות המגורשים שתוקנו על ידי חכמי העיר פאס.
שיטתו בלימוד
עריכהדרכו בלימוד התלמוד הייתה כפי הדרך שפותחה במרוקו, ללמוד תחילה את התלמוד מבלי להסתייע בדברי הפרשנים, ואחר כך לעיין בפירושי רש"י ותוספות ולדקדק בדבריהם, ולנמק את פירושיהם אם אינם מוכרחים לפי העיון הראשוני. כמו כן, הוא הגיה הגהות רבות את נוסח פירושי רש"י והתוספות. בין המפרשים האחרונים מועדף עליו רבי שלמה אלגאזי.
דרכו הייתה לעיין היטב בסוגיות התלמוד ולהציע להן פירושים מקוריים, כאשר אין הוא נרתע מלחלוק על הקדמונים. וכפי שהוא כותב: ”ואל יאשימני הרואה במה שאני מכניס ראשי בין ההרים הגדולים, שבאמת אני אומר כי כל זה בא לי מאהבת התורה ואהבת האמת לאמתו. גם מצאתי און לי במה שמצאתי לרבותינו ז"ל, יגעת ומצאת תאמין. ואין אני שולח יד לכתוב שום דבר אלא עד שאני טורח לעיין בכל מאמצי כוחי, וסוף סוף אין לדיין אלא מה שעיניו רואות.”. וכך: ”הנך רואה בעיניך כי נשאתי ונתתי בדברי רבותינו הצרפתים, בעלי התוס' ז"ל, והעמקתי בדבריהם עד מקום שידי מגעת, ונכנסתי לפנים ממחיצתי להכריע בין ההרים הגדולים רבני וגאוני עולם ז"ל, ואין להאשימני על ככה, כי אהבת התורה ושמחת התורה שניהם גרמו ותורה היא וללמוד אנחנו צריכין...” עם זאת, במקומות רבים התאמץ ליישב את דברי הרמב"ם.
פטירתו
עריכהרבי שמואל היה ידוע חולי וצער והוא נפטר ביום ב' באב ה'תע"ג (יולי 1713).
חיבוריו
עריכהשני בניו, רבי אברהם ורבי וידאל, טיפלו בכתביו והביאום לדפוס.
- דברי שמואל על מסכתות התלמוד. נדפס לראשונה באמסטרדם ה'תנ"ט, ומחדש על ידי פרופסור רבי משה עמאר, בתוספת מבוא ותולדות המחבר, הגהות והערות (לוד, תשנ"ז).
- נמוקי שמואל - הגנה על פירושי הרמב"ן ומפרשים אחרים על התורה, מפני ההשגותיו של רבי אליהו מזרחי. נדפס באמסטרדם ה'תע"ח, ומחדש על ידי הוצאת אור המערב, בתוספת מבוא ותולדות המחבר, הגהות והערות (ירושלים, תשע"ז).
- ערוגת הבושם - ביאור שיטתי על מסכת שבועות וקצת חידושים על רמב"ם. נדפס לראשונה יחד עם הספר נימוקי שמואל, ונדפס מחדש עם מבוא והערות על ידי רבי משה עמאר (לוד, תשנ"ז).
- מועלפת ספירים - חידושים על מסכת עבודה זרה. נדפס לראשונה יחד עם הספר נימוקי שמואל, ודפס מחדש עם מבוא והערות על ידי רבי משה עמאר (לוד, תשנ"ז).
- חידושים בכתב יד
ראו גם
עריכהלקריאה נוספת
עריכהפרופסור הרב משה עמאר (מהדיר), "קווים לדמותו ויצירתו של רבי שמואל הצרפתי", בתוך: דברי שמואל, עמ' 9 - 50, לוד, תשנ"ז.
קישורים חיצוניים
עריכה
- רבי שמואל הצרפתי, ספר דברי שמואל, אמסטרדם, ה'תנ"ט, באתר היברובוקס
- רבי שמואל הצרפתי, ספר נימוקי שמואל, אמסטרדם, ה'תע"ג, באתר היברובוקס
- רבי יוסף בן נאים, מלכי רבנן - ערך על רבי שמואל הצרפתי, ירושלים ה'תרצ"א, באתר היברובוקס
- רשימת הפרסומים של רבי שמואל הצרפתי, בקטלוג הספרייה הלאומית
שמואל בן אברהם צרפתי (1660-1713), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
עריכה- ^ בחתימתו לאחד מפירושיו הוא מתפלל על הצלת ערי המערב, ובפרט את סלא שבה הוא יושב, מהדבר שפקד אותם בשנת ה'תל"ח (1678). בסוף פירושו למסכת הוריות הוא כותב: ”עיינתי מסכת זו בעיר סלא בשנת לכ"ן שמ"ח (-ה'תמ"ח - 1688)... ואני בן כ"ח שנה...”, בסוף מסכת עירובין הוא כותב: ”חידשתי זה בסלא יע"א, וקילסוהו המעיינים”.
| תקופת חייו של הרב שמואל הצרפתי על ציר הזמן |
|---|
 |