יצחק דלויה (המאה ה-17)

רבה של מרקש שבמרוקו במאה ה-17

הרב יצחק דלויה (סביב ה'שצ"ה[1] 1635 - אב ה'תע"א 1711) היה תלמיד חכם, דרשן, אב בית הדין מרקש, ראש הישיבה ורב העיר, בשלהי המאה ה-17 ובראשית המאה ה-18.

הרב יצחק דלויה
קברו במרקש
קברו במרקש
לידה 1635
ה'שצ"ה
מרקש
פטירה 1711 (בגיל 76 בערך)
אב ה'תע"א
מרקש
מקום קבורה מרקש
מקום פעילות מרקש
תקופת הפעילות ?–1711 עריכת הנתון בוויקינתונים
תחומי עיסוק מורה צדק וראש ישיבה
תלמידיו
בני דורו הרב יעקב אבן צור

ביוגרפיה עריכה

נולד סביב שנת ה'שצ"ה במרקש לרבי מאיר דלויה שהיה דרשן וחכם מחכמי העיר מרקש שבמרוקו.[2] לא יאוחר משנת ה'תנ"ו,[3] הרב יצחק נתמנה לאב בית דין מרקש ובמקביל היה ראש ישיבה. לדברי תלמידו, הרב מרדכי עטייא, הרב יצחק עמד בראשה של הישיבה החשובה במרקש של אותה התקופה, לצד שניים מתלמידיו: הרב שלמה עמאר, והרב אברהם אזולאי.[4]

בנו הוא הרב מרדכי דלויה שהיה מדייני מרקש.[5]

נפטר בחודש אב שנת ה'תע"א (1711).[6]

פעילותו הרבנית עריכה

תקנותיו עריכה

בשו"ת "משפט וצדקה ביעקב" מובאת תשובה בעניין ריבית, בחתימת שניים מחכמי העיר מקנס: הרב משה טולידאנו והרב חביב טולידאנו, שבה הם כותבים על פעילותו הרב דלויה:

וכבר זה ימים רבים בבוא למחנינו זה, החכם השלם החסיד כבוד מהר"ר יצחק דילויה זלה"ה, בהיותנו נושאים ונותנים בה עמו, נתגלגלו הדברים בעניין השכירות, ונצטער בה הרבה על מנהג זה, וצווח ככרוכיה כדי להסכים עמו לשרש ולעקור מנהג זה מן העולם. ונומינו לו שיבטל מנהג זה תחלה ממחניהו קדוש כדי לקשט עצמו תחלה. וכן עשה החסיד ז"ל, כי לא שקט ולא נח עד כלה הדבר בהסכמת חכמי העיר, וביטל המנהג ממקומו לגמרי הס כי לא להזכיר. ונשארה תקנתו קיימת עד היום ומחר ומחרתו יחד, יתד בל תמוט.

שו"ת משפט וצדקה ביעקב חלק א סימן קפב דף קז ע"ד. ועיין שם סימן קס שהזכיר הרב חביב טולידאנו את הרי"צ די לויה.

רבי יצחק תיקן תקנות נוספות, ביניהן, שאין לקדש אישה שלא במעמד עשרה אנשים בנוכחות רב מוכר. וכן, תקנה בנושא נשיאת אישה שנייה לאחר שהאישה הראשונה לא ילדה ילד במשך עשר שנים.[7] התכתב עם בית הדין בפאס בראשות רבי מנחם סירירו ורבי וידאל הצרפתי.[8]

 
שער תקנות ושו"ת רבי יצחק דלויה

ראש הישיבה עריכה

רבי יצחק לימד בישיבתו גמרא ופוסקים בשיטת 'אליבא דהלכתא'.[9] כמו כן היה מעביר שיעורים בספר שולחן ערוך. מקצת ביאוריו השתמרו בכתבי יד.[10]

ראש חברת הקבלה עריכה

רבי יצחק עמד בראשות חברת לימוד הקבלה. אחד מחברי חבורתו היה רבי יחיא ויזמאן. בשנת ה'תס"ב עת נפטר רבי יחיא, שלח היעב"ץ מכתב תנחומין לרבי יצחק.

קשריו עם היעב"ץ עריכה

בספר "לשון לימודים" לרב אבן צור[11] ישנן שלוש אגרות שהוא שיגר לרב דלויה. אחת מהן שוגרה לאחר שהרב דלויה "נתפס למלכות בעלילת מלשינות", ובראשה הקדיש הרב אבן צור פיוט לכבודו.[12]

כחלק מפעילותו הרבנית, היה דרשן ושליח ציבור קבוע.[13]

זיכרון והנצחה עריכה

קברו של הרב דלויה משמש עד היום למקום תפילה,[14] ובמלאח מרקש בית כנסת על שמו.[15] סופרו אגדות מופלאות על הרב יצחק דלויה.[16] אולם ביחס לרבות מהן לא ברור אם הן עוסקות בנושא ערך זה או שיש להניח כי מדובר ברב קדום יותר, מהמאה ה-16, בעל שם זהה, למרות שאין אודותיו תיעוד ממשי.

ביישוב הר ברכה הוקם בית כנסת על שמו.

תלמידיו עריכה

חיבוריו עריכה

  • ביאורי הלכה
  • פסקי דין ותקנות
  • דרשות

מקבץ משארית כתביו הנ"ל נדפסו בספר 'תורת משפחת דלויה' עמ' 279-316.

לקריאה נוספת עריכה

  • 'מבוא ראשון - תולדות משפחת דלויה וחכמיה', נדפס בספר 'תורת משפחת דלויה' עמ' 47-63.

הערות שוליים עריכה

  1. ^ רבי מאיר דלויה אביו, נולד לא יאוחר משנת ה'ש"ס, מכיוון שבשנת ה'שפ"ח (כתב יד דרך חיים, מרקש) ישנם חידושים שמועתקים בשמו. ולא מסתבר שיהיה הפרש כל כך גדול בין האב לבנו. מצד שני אין להקדים הרבה את לידתו, מכיוון שנפטר בשנת ה'תע"א.
  2. ^ קונטרס קורא הדורות, נדפס בתוך: אוסף כתבי היד הרבניים בספריית מנדל גוטסמן, עמ' 208 - 212, ניו-יורק, ה'תשנ"ח.
  3. ^ ראו ספר 'תורת משפחת דלויה' עמ' 54-55.
  4. ^ ראו הקדמת הספר מר דרור, אזמיר, ת"ץ, באתר HebrewBooks
  5. ^ ע"פ פנקס הכתובות מפאס, ספריית חב"ד נ"י דף 165.
  6. ^ רבי יעקב אבן צור, בספרו 'עת לכל חפץ', כתב קינה על פטירת רבי יצחק, בתאריך "אב ה'תע"א".
  7. ^ כתב יד חפץ נחמד לרבי מכלוף אוחיון, ספריית בית המדרש ללימודי יהדות, ניו יורק, ניו יורק, ארצות הברית Ms. 6403.
  8. ^ שו"ת משפט וצדקה ביעקב חלק א סימן שלא וחלק ב סימן מב.
  9. ^ כפי שהעיד תלמידו רבי מרדכי עטייא בהקדמתו לספר מר דרור.
  10. ^ ביאור ממנו על אורח חיים סימן רמט בעניין קביעת סעודה ביום שישי, בכ"י מכון פי ישרים. ביאור ממנו על הלכות נדה בכ"י רבי רפאל משה אלבאז, אוסף מכון פי ישרים.
  11. ^ הספר לשון לימודים נדפס על ידי הרב דוד עובדיה בתוך פאס וחכמיה חלק שני (ירושלים תשל"ט).
  12. ^ לשון לימודים איגרת קמח.
  13. ^ ספר החיד"א עמ' ק מס' 87.
  14. ^ ראו: בקונטרס "ואלה תולדות יצחק" שבסוף הספר זוכר ברית אבות - הקונטרס עוסק ברבני משפחת דילוייה (תש"ע).
  15. ^ חביב אבגי אבני זיכרון לקהילת מראקש פרק ד (לוד תשס"ד).
  16. ^ ראו: מלכי רבנן דף עד עמוד א, ירושלים תרצ"א; שבח חיים, קזבלנקה, תרצ"ט; זוכר ברית אבות, תש"ע.


הקודם: רבנים ראשיים של מרקש הבא:
הרב שלמה עמאר (מרקש)