יצחק דלויה (המאה ה-17)

רבה של מרקש שבמרוקו במאה ה-17

הרב יצחק דלויה (סביב ה'שצ"ה[1] 1635 - אב ה'תע"א 1711) היה תלמיד חכם, דרשן, אב בית הדין מרקש, ראש הישיבה ורב העיר, בשלהי המאה ה-17 ובראשית המאה ה-18.

יצחק דילוייה
קברו במרקש
קברו במרקש
לידה 1635
ה'שצ"ה
מרקש
פטירה 1711 (בגיל 76 בערך)
אב ה'תע"א
מרקש
מקום קבורה מרקש
מקום פעילות מרקש
תקופת הפעילות ? – 1711 עריכת הנתון בוויקינתונים
תחומי עיסוק מורה צדק וראש ישיבה
תלמידיו
בני דורו הרב יעקב אבן צור

ביוגרפיהעריכה

נולד סביב שנת ה'שצ"ה במרקש לרבי מאיר דלויה שהיה דרשן וחכם מחכמי העיר מרקש שבמרוקו.[2] הרב יצחק נתמנה לאב בית דין מרקש ובמקביל היה ראש ישיבה. לדברי תלמידו, הרב מרדכי עטייא, הרב יצחק עמד בראשה של הישיבה החשובה במרקש של אותה התקופה, לצד שניים מתלמידיו: הרב שלמה עמאר, והרב אברהם אזולאי.[3]

בנו הוא הרב מרדכי דלויה שהיה מדייני מרקש.[4]

נפטר בחודש אב שנת ה'תע"א (1711).[5]

פעילותו הרבניתעריכה

תקנותיועריכה

בשו"ת "משפט וצדקה ביעקב" מובאת תשובה בעניין ריבית, בחתימת שניים מחכמי העיר מקנס: הרב משה טולידאנו והרב חביב טולידאנו, שבה הם כותבים על פעילותו הרב דלויה:

וכבר זה ימים רבים בבוא למחנינו זה, החכם השלם החסיד כבוד מהר"ר יצחק דילויה זלה"ה, בהיותנו נושאים ונותנים בה עמו, נתגלגלו הדברים בעניין השכירות, ונצטער בה הרבה על מנהג זה, וצווח ככרוכיה כדי להסכים עמו לשרש ולעקור מנהג זה מן העולם. ונומינו לו שיבטל מנהג זה תחלה ממחניהו קדוש כדי לקשט עצמו תחלה. וכן עשה החסיד ז"ל, כי לא שקט ולא נח עד כלה הדבר בהסכמת חכמי העיר, וביטל המנהג ממקומו לגמרי הס כי לא להזכיר. ונשארה תקנתו קיימת עד היום ומחר ומחרתו יחד, יתד בל תמוט.

שו"ת משפט וצדקה ביעקב חלק א סימן קפב דף קז ע"ד. ועיין שם סימן קס שהזכיר הרב חביב טולידאנו את הרי"צ די לויה.

רבי יצחק תיקן תקנות נוספות, ביניהן, שאין לקדש אישה שלא במעמד עשרה אנשים בנוכחות רב מוכר. וכן, תקנה בנושא נשיאת אישה שנייה לאחר שהאישה הראשונה לא ילדה ילד במשך עשר שנים.[6]

ראש הישיבהעריכה

רבי יצחק לימד בישיבתו גמרא ופוסקים בשיטת 'אליבא דהלכתא'.[7] כמו כן היה מעביר שיעורים בספר שולחן ערוך. מקצת ביאוריו השתמרו בכתבי יד.[8]

ראש חברת הקבלהעריכה

רבי יצחק עמד בראשות חברת לימוד הקבלה. אחד מחברי חבורתו היה רבי יחיא ויזמאן. בשנת ה'תס"ב עת נפטר רבי יחיא, שלח היעב"ץ מכתב תנחומין לרבי יצחק.

קשריו עם היעב"ץעריכה

בשו"ת "משפט וצדקה ביעקב" של הרב יעקב אבן צור מובא משא ומתן הלכתי עם הרב דלויה.[9] גם בספר "לשון לימודים" לרב אבן צור[10] ישנן שלוש אגרות שהוא שיגר לרב דלויה. אחת מהן שוגרה לאחר שהרב דלויה "נתפס למלכות בעלילת מלשינות", ובראשה הקדיש הרב אבן צור פיוט לכבודו.[11]

כחלק מפעילותו הרבנית, היה דרשן ושליח ציבור קבוע.[12]

זיכרון והנצחהעריכה

קברו של הרב דלויה משמש עד היום למקום תפילה,[13] ובמלאח מרקש בית כנסת על שמו.[14] סופרו אגדות מופלאות על הרב יצחק דלויה.[15] אולם ביחס לרבות מהן לא ברור אם הן עוסקות בנושא ערך זה או שיש להניח כי מדובר ברב קדום יותר, מהמאה ה-16, בעל שם זהה, למרות שאין אודותיו תיעוד ממשי.

ביישוב הר ברכה הוקם בית כנסת על שמו.

תלמידיועריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ רבי מאיר דלויה אביו, נולד לפני שנת ה'ש"ס, מכיוון שבשנת ה'שפ"ח (כתב יד דרך חיים, מרקש) ישנם חידושים שמועתקים בשמו. ולא מסתבר שיהיה הפרש כל כך גדול בין האב לבנו. מצד שני אין להקדים הרבה את לידתו, מכיוון שנפטר בשנת ה'תע"א.
  2. ^ קונטרס קורא הדורות, נדפס בתוך: אוסף כתבי היד הרבניים בספריית מנדל גוטסמן, עמ' 208 - 212, ניו-יורק, ה'תשנ"ח.
  3. ^ ראו הקדמת הספר מר דרור, אזמיר, ת"ץ, באתר HebrewBooks
  4. ^ ע"פ פנקס הכתובות מפאס, ספריית חב"ד נ"י דף 165.
  5. ^ רבי יעקב אבן צור, בספרו 'עת לכל חפץ', כתב קינה על פטירת רבי יצחק, בתאריך "אב ה'תע"א".
  6. ^ כתב יד חפץ נחמד לרבי מכלוף אוחיון, ספריית בית המדרש ללימודי יהדות, ניו יורק, ניו יורק, ארצות הברית Ms. 6403.
  7. ^ כפי שהעיד תלמידו רבי מרדכי עטייא בהקדמתו לספר מר דרור.
  8. ^ ביאור ממנו על אורח חיים סימן רמט בעניין קביעת סעודה ביום שישי, בכ"י מכון פי ישרים. ביאור ממנו על הלכות נדה בכ"י רבי רפאל משה אלבאז, אוסף מכון פי ישרים.
  9. ^ שו"ת משפט וצדקה ביעקב חלק א סימן שלא וחלק ב סימן מב.
  10. ^ הספר לשון לימודים נדפס על ידי הרב דוד עובדיה בתוך פאס וחכמיה חלק שני (ירושלים תשל"ט).
  11. ^ לשון לימודים איגרת קמח.
  12. ^ ספר החיד"א עמ' ק מס' 87.
  13. ^ ראו: בקונטרס "ואלה תולדות יצחק" שבסוף הספר זוכר ברית אבות - הקונטרס עוסק ברבני משפחת דילוייה (תש"ע).
  14. ^ חביב אבגי אבני זיכרון לקהילת מראקש פרק ד (לוד תשס"ד).
  15. ^ ראו: מלכי רבנן דף עד עמוד א, ירושלים תרצ"א; שבח חיים, קזבלנקה, תרצ"ט; זוכר ברית אבות, תש"ע.
הקודם: רבנים ראשיים של מרקש הבא:
הרב שלמה עמאר (מרקש)