מנחת קרני

מנחת קרני
נתוני השדה
קואורדינטות	31°29′04″N 34°29′14″E / 31.484500833333°N 34.487290833333°E
מסלולי טיסה

מנחת קרני (ידוע גם כ"שדה התעופה בעזה") היה שדה תעופה ובהמשך מנחת תעופה בדרום מזרח העיר עזה, כ-6 קילומטרים מצפון מערב לקיבוץ עלומים ובסמוך למעבר קרני שבמערב הנגב^[1], בשנים 1924–1936 פעל במקום שדה התעופה הבינלאומי הראשון של ארץ-ישראל.

היסטוריה

בסוף 1917 נערכו קרב עזה השלישי בין הצבא הבריטי לבין צבא האימפריה העות'מאנית בתמיכתו של צבא הקיסרות הגרמנית בסמוך לעיר עזה. בעוד הטורקים נאלצים לסגת לאחור, הצליחו להכשיר הבריטים הבאים ממצרים מנחתים סמוכים לקו החזית עבור מטוסיהם ביניהם מנחת קרני ששימש קודם את חיל האוויר של צבא האימפריה העות'מאנית ולאחר תום מלחמת העולם הראשונה שימש המנחת כנקודת ביניים לטיסות בין בריטניה להודו הבריטית^[2], לטיסות בין קהיר לבגדאד, ואף טיסות לאמסטרדם מהעיר עזה. החברות שפעלו בשדה היו אימפיריאל איירווייז ו־KLM. בשלב מסוים התגבר הצורך בשדרוג השדה על מנת שיתאים גם למטוסים גדולים יותר ובעקבות כך פורסם מכרז לשדרוג השדה בו זכתה החברה "סולל בונה" ותנועת המטוסים בשדה גברה. לצורך הרחבת השדה נתפסו 400 דונם מערבי הסביבה, שקיבלו דמי חכירה עבור השטח כפיצוי^[3].

ב־1926 הוציאה ממשלת המנדט מכרז להקמת שדה תעופה מודרני במקום, בו זכתה חברת סולל בונה. המכרז הוצא בעקבות תכונית להקמת קו תעופה קבוע לונדון־קהיר־עזה־בגדאד־בצרה־קראצ'י, שהופעל לראשונה בדצמבר 1926. השדה כלל מסלול באורך 300 מטר וברוחב 100 מטר, ונמסר בסוף ינואר 1927^[4].

באוגוסט 1927 נחת בשדה התעופה פייסל הראשון, מלך עיראק לאחר ביקור בארץ ישראל^[4].

פעילות השדה דעכה והדבר הגיע למצב בו פרסם הנציב העליון לארץ-ישראל, ארתור ווקופ, הודעה בה נכתב כי "בזמן האחרון עמד הנציב העליון על הצורך בהקמת אווירודרום אזרחי במקום יותר מרכזי מאשר בעזה, או במגרשי תעופה אחרים שהוקצו לתעופה אזרחית. נבחר והוכן מגרש מתאים - 2.5 ק"מ צפונית ללוד, והוא ישמש באופן זמני כמגרש תעופה, החל מיום 26 באפריל בצהריים", לימים יהפוך שדה התעופה החדש שיקום בלוד לנמל התעופה בן-גוריון שמתפקד כנמל התעופה הראשי של מדינת ישראל.

ב־1931 הוחלט על ביטול העצירה בשדה בקו להודו, והתעופה הועברה למטוס ימי שנחת בכנרת ועברו למטוס רגיל שיצא מצמח^[4].

בתחילת המרד הערבי הגדול הקים הצבא הבריטי מחנה צבאי סמוך לשדה^[5], ובנובמבר 1936 עבר השדה לרשות חיל האוויר המלכותי תחת השם RAF Gaza וכל התעופה האזרחית עברה ללוד^[6].

במהלך מלחמת העולם השנייה שימש השדה את טייסות 33, 45, 127, 208, 318 ו-451 של חיל האוויר המלכותי והיה בו גם אזור אחסון לתחמושת. במהלך מלחמת העצמאות נערך באזור המנחת "מבצע פרעה", בו חטיבת הנגב פעלה כנגד הכוחות המצריים באזור המנחת. בנוסף הופצץ השדה מהאוויר ומסלול הטיסה שלו נפגע^[7], זאת לאחר שמטוסי חיל האוויר המצרי החלו להשתמש בו^[8].

בשנות הממשל המצרי ברצועת עזה היה השדה בשימושו של כוח האו"ם ששכן ברצועת עזה ומטוסיו נחתו בשדה על מנת להקל על העברת אספקה לחיילי הכוח. במהלך תקופת ההמתנה שלפני מלחמת ששת הימים, האו"ם נענה לדרישת נאצר לפינוי כוחות האו"ם מסיני ורצועת עזה. לאחר תום מלחמת ששת הימים וכיבוש הרצועה על ידי ישראל הופעל השדה בשנית ושימש בעיקר מטוסים קלים של חיל האוויר ועבור מטוסי ריסוס^[9].

המנחת קיבל את שמו החדש "מנחת קרני" על שם בית אריזה לפרי הדר שהוקם במקום ב-1969, על ידי היזם והפרדסן יוסף קרני מכפר יונה (גם מעבר קרני שיוקם כמה שנים לאחר מכן בסמוך למנחת - קיבל את שמו מסיבה זהה)^[10]. בית האריזה הותקף והוצת כמה פעמים ולאחר מספר שנים נסגר^[11]^[12]^[13].

ב-1968 מצאו מספר יזמים ישראליים בשטח המנחת סדרה של אלפי פגזים שככל הנראה ננטשו על ידי הצבא המצרי לאחר שנסוג במלחמת ששת הימים, לבסוף פונו הפגזים ואף שופץ במעט המנחת על מנת שיכול לשמש גם לאימון טייסים של חיל האוויר.

בשנת 1994 הוקם מעבר קרני ואחר כך אזור התעשייה קרני, בשטח שבו היה שדה התעופה^[14].

קישורים חיצוניים

ה”נתב”ג” הראשון בארץ-שדה קרני, באתר מרקיע שחקים
מאמר בו מדובר על התעופה במנדט הבריטי והשדה בעזה
מאמר על שדה התעופה בעזה
דן ארקין, ‏אנו מעיפים אוירונים הצונחים בעזה, בטאון חיל האוויר 169, מאי 1989, באתר הספרייה הדיגיטלית להיסטוריה ומורשת חיל האוויר

הערות שוליים

^ מפת האזור עם סימון מסלול הנחיתה (באנגלית), גליון Gaza 1:100,000, בהוצאת מחלקת המדידות המנדטורית, 1947, באתר הספרייה הלאומית, אוסף המפות ע"ש ערן לאור
^ LONDON-INDIA LINE STARTED - The first British giant aeroplane which is to make regular trips between London and India left Croydon to-day for Cairo . The aeroplane will stop at Gaza where an aerodrome is nearing completion, The Palestine Bulletin⁩, 19 DEC 1926
^ THE GAZA AERODROME : LANDOWNERS ADDRESSED,, The Palestine Bulletin⁩, 10 NOV 1926
^ ¹ ² ³ דן ארקין, ‏אנו מעיפים אוירונים הצונחים בעזה, בטאון חיל האוויר 169, מאי 1989, באתר הספרייה הדיגיטלית להיסטוריה ומורשת חיל האוויר
^ השלטונות יגשו להתקין מחנה צבא גדול במזרה שדה התעופה בעזה, הארץ, 31 ביולי 1936
^ עזה - לטיס צבאי, דבר, 22 בנובמבר 1936
^ אונ"א: עזה הופצצה מן הים ומן האויר, הַבֹּקֶר, 24 בדצמבר 1948
עד־ראיה להפצצת עזה מספר: העיר הרוסה כליל; התושבים בורחים, חרות, 19 באוקטובר 1948
^ שדה התעופה בעזה - לאחר מחאה יהודית נגד שימוש המצרים בשדה התעופה הבריטי של עזה, להתקפות האוויר שלהם על היהודים, הודה אתמול הקונסול הבריטי בירושלים ששדה התעופה בעזה הוא בריטי, הארץ, 23 במאי 1948
אזהרת הסוכנות בענין שדה התעופה בעזה, הצופה, 24 במאי 1948
^ מטוס ריסוס לחקלאי הרצועה — שדה התעופה בעזה, שהיה בעבר בשימוש מטוסי האו"ם — ייפתח השבוע למטוסי ריסוס לשירות איזור הרצועה, על המשמר, 26 בדצמבר 1967
^ בית־אריזה חדש הופעל בעזה, למרחב, 16 בינואר 1969
^ שוטר וחייל נפצעו קל מרימונים שנזרקו ברצועה, מעריב, 5 באוגוסט 1969
^ נזק העולה על 100 אלף ל"י נגרם בבית האריזה לפרי הדר [באיזור התעשיה של עזה, שבבעלותו של מר יוסף קרני, מעריב, 31 במרץ 1970
^ עזרא ינוב, מחבלים פוצצו מיתקנים של בית־האריזה הישראלי בעזה, מעריב, 8 באפריל 1974
^ אורה קורן, ‏אושרה תוכנית הפיתוח הישראלית של מעבר קרני בין עזה לישראל, באתר גלובס, 4 ביוני 1997

[1] מפת האזור עם סימון מסלול הנחיתה (באנגלית), גליון Gaza 1:100,000, בהוצאת מחלקת המדידות המנדטורית, 1947, באתר הספרייה הלאומית, אוסף המפות ע"ש ערן לאור

[2] LONDON-INDIA LINE STARTED - The first British giant aeroplane which is to make regular trips between London and India left Croydon to-day for Cairo . The aeroplane will stop at Gaza where an aerodrome is nearing completion, The Palestine Bulletin⁩, 19 DEC 1926

[3] THE GAZA AERODROME : LANDOWNERS ADDRESSED,, The Palestine Bulletin⁩, 10 NOV 1926

[אר-4] ¹ ² ³ דן ארקין, ‏אנו מעיפים אוירונים הצונחים בעזה, בטאון חיל האוויר 169, מאי 1989, באתר הספרייה הדיגיטלית להיסטוריה ומורשת חיל האוויר

[5] השלטונות יגשו להתקין מחנה צבא גדול במזרה שדה התעופה בעזה, הארץ, 31 ביולי 1936

[6] עזה - לטיס צבאי, דבר, 22 בנובמבר 1936

[7] אונ"א: עזה הופצצה מן הים ומן האויר, הַבֹּקֶר, 24 בדצמבר 1948
עד־ראיה להפצצת עזה מספר: העיר הרוסה כליל; התושבים בורחים, חרות, 19 באוקטובר 1948

[8] שדה התעופה בעזה - לאחר מחאה יהודית נגד שימוש המצרים בשדה התעופה הבריטי של עזה, להתקפות האוויר שלהם על היהודים, הודה אתמול הקונסול הבריטי בירושלים ששדה התעופה בעזה הוא בריטי, הארץ, 23 במאי 1948
אזהרת הסוכנות בענין שדה התעופה בעזה, הצופה, 24 במאי 1948

[9] מטוס ריסוס לחקלאי הרצועה — שדה התעופה בעזה, שהיה בעבר בשימוש מטוסי האו"ם — ייפתח השבוע למטוסי ריסוס לשירות איזור הרצועה, על המשמר, 26 בדצמבר 1967

[10] בית־אריזה חדש הופעל בעזה, למרחב, 16 בינואר 1969

[11] שוטר וחייל נפצעו קל מרימונים שנזרקו ברצועה, מעריב, 5 באוגוסט 1969

[12] נזק העולה על 100 אלף ל"י נגרם בבית האריזה לפרי הדר [באיזור התעשיה של עזה, שבבעלותו של מר יוסף קרני, מעריב, 31 במרץ 1970

[13] עזרא ינוב, מחבלים פוצצו מיתקנים של בית־האריזה הישראלי בעזה, מעריב, 8 באפריל 1974

[14] אורה קורן, ‏אושרה תוכנית הפיתוח הישראלית של מעבר קרני בין עזה לישראל, באתר גלובס, 4 ביוני 1997

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]