מסכת גז

אמצעי מיגון

מסכת גזישראל ידועה כמסכות אב"כ) היא אמצעי מיגון נשימתי כנגד גז רעיל הנמצא באוויר, כתוצאה מהפעלת חל"כ (חומר לחימה כימי) או חלב"ג (חומר לחימה ביולוגי) או כתוצאה מתקלה שגרמה להשתחררות חומרים רעילים בפעילות אזרחית.

מסכת גז פינית משנת 1939
מגוון מסכות גז ששימשו במלחמת העולם הראשונה
ערכת מגן. מימין נמצאת מסכת הסימפלקס, ומשמאל למעלה מסנן הM80
שמרטף בעיצוב של ירון רשף
מסכת שעון זהב. ניתן לראות בתמונה מצד ימין את הברדס, משמאלו את המפוח, עליו מורכבים שני מסנני M80, ומשמאל, את תיק הנשיאה הייעודי
מסכת אבן ספיר

מסכות גז בישראל

עריכה

בישראל קיימים מספר סוגים של אמצעי מיגון נשימתי, אשר מיועדים למקרה של מתקפה בלתי קונבציואנלית. ניתן לחלק את המסכות לשתי קטגוריות עיקריות. אזרחיות, וייעודיות ללוחם ולחייל. בנוסף גם קיים מגוון גדול של מסכות לתחום התעשייה.

מסכות אזרחיות

עריכה

מסכת גז מסוג סימפלקס העשויה גומי, ומצוידת ברצועות המהדקות אותה לפני הלובש, בצורה שהאפשרות היחידה לחדירת אוויר היא דרך המסנן שבקדמתה.

בקדמת המסכה מותקן מסנן מסוג M80. מסנן זה הוא גם המסנן שבשימוש כלל כוחות צה"ל.

בישראל חולקו לציבור ערכות מגן, הכוללות מסכות גז מסוג סימפלקס, לקראת מלחמת המפרץ, כתגובה על הצהרה של סדאם חוסיין שיילחם בישראל בנשק כימי (הצהרה שלא מומשה). בשנים האחרונות נלקחו המסכות מהאזרחים לרענון, ואף התחילה חלוקה מחדש של המסכות. לאחר תחילת הליך פירוק מאגר הנשק הכימי של אסד הוחלט להפסיק לנפק מסכות אזרחיות מכיוון שהאיום המרכזי בשימוש בנשק כימי על אזרחי ישראל היה מכיוונו של אסד.

מסכות ייעודיות

עריכה

בידי כוחות צה"ל נמצאים שלושה סוגי מסכות גז. מסכת M15 המיועדת לשימוש כלל החיילים, מסכת שעון זהב, ומסכת אבן ספיר, המיועדות לשימוש של כוחות האב"כ הייעודיים בחיל ההנדסה ובפיקוד העורף שתי המסכות בעלות מבנה דומה במיוחד.

מבנה המסכה

עריכה

מכילות ברדס, המיועד להגנה על כלל הפנים והצוואר, מפוח, המיועד להזרמת אוויר נקי לפנים המסכה, שני מסנני M80, המתחברים למפוח, צינור שרשורי, המחבר בין המפוח למסכה, ואמצעי נשיאה ייעודי למפוח.

מסננים

עריכה

בישראל משתמשים במספר סוגי מסננים למסכות, כאשר המסנן הנפוץ ביותר הוא מסנן ה-M80. בנוסף קיימים במערך הצה"לי גם מסנן ABEK, ומסנן TEDA.

שיטת פעולה כללית

עריכה

תהליך טיהור האוויר מרעלים על ידי המסנן נעשה בשלוש דרכים: פילטריזציה (סינון פשוט), ספיחת הרעלים, ותגובה כימית. תהליך הפילטריזציה מתבסס, בדומה למסננת, על מעבר של האוויר דרך חומר שבו חורים כה זעירים עד שאינם מאפשרים למולקולות הרעלנים (הגדולות ממולקולות האוויר) לעבור דרכם. תהליך הספיחה מתבצע כאשר האוויר המורעל זורם דרך חומר בעל פעילות כימית הסופחת את החומר הרעיל.

במסננים רבים נעשה שימוש בפחם פעיל, שהוא פחם עץ שעבר טיפול מיוחד, היוצר בו כמות גדולה מאוד של חורים מיקרוסקופיים, שמאפשרים שטח ספיגה גדול. כאשר האוויר עובר דרכו, נספגות בו המולקולות של החומר הרעיל ונשארות בתוכו.

בחלק מן המסננים משתמשים בחומרים שנקשרים לרעלנים, מתרכבים עמם ויוצרים מולקולות חדשות שאינן רעילות, או מולקולות הגדולות מכדי שיוכלו לצאת מן הפילטר. שיטת נטרול רעלים זאת היא ייעודית עבור רעלן ספציפי, ומצריכה שימוש בפילטר שונה לכל רעל.

מסנן M80

עריכה

מיועד לסינון חל"כ עצבים נדיף ושאינו נדיף חל"כ כוויה, ולסינון חלב"ג.

מסנן ABEK

עריכה

מיועד לסינון חל"כ עצבים נדיף ושאינו נדיף, חל"כ כוויה, אמוניה ותוצריה, ולסינון חלב"ג.

מסנן TEDA

עריכה

מיועד לספוח חומרים רדיולוגיים, משתמש בשכבת פחם פעיל שעברה טיפול מיוחד לספיחת חלקיקים רדיולוגיים.

קישורים חיצוניים

עריכה
  ערך זה הוא קצרמר בנושא כימיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.