מעורראנגלית: knocker-up או knocker-upper) היה משלח יד בבריטניה ובאירלנד שנולד בתקופת המהפכה התעשייתית, בימים שבהם שעונים מעוררים אמינים היו יקרים מדי, והתקיים באזורים מסוימים עד שנות ה-70 של המאה ה-20. תפקידם של המעוררים היה להעיר אנשים משנתם כדי שיוכלו להגיע לעבודתם בזמן.

המעוררים היו נעזרים על פי רוב באלה או במקל קצר לדפוק על דלתות לקוחותיהם או במקל ארוך וקל עשוי במבוק כדי להגיע לחלונות. היו שנעזרו בשיטות אחרות, כגון שימוש בפטישים רכים וברעשנים או יידוי חפצים קטנים כגון אבנים ואפונים לעבר החלון.

תיאור קצר של מעורר מצוי בספרו הגדול של צ'ארלס דיקנס "תקוות גדולות" (1861). משפט שובר שיניים מאותה תקופה מספר על לקוחות שאינם מתעוררים כיוון שהמעורר של המעורר שלהם לא עורר אותו: "We had a knocker-up, and our knocker-up had a knocker-up / And our knocker-up's knocker-up didn't knock our knocker up / So our knocker-up didn't knock us up / 'Cos he's not up".

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  ערך זה הוא קצרמר בנושא הממלכה המאוחדת. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.