מעינה של תורה

פירוש על התורה מאת הרב אלכסנדר זושא פרידמן

"מעינה של תורה" הוא אחד הספרים הקלאסיים שנכתבו על חמישה חומשי תורה, בו לוקטו מאות דברי תורה קצרים על פרשת השבוע מאת גדולי ישראל, הספר נכתב על ידי הרב אלכסנדר זושא פרידמן.

מעינה של תורה
דער תורה קוואל
מעינה של תורה.jpeg
מידע כללי
מאת הרב אלכסנדר זושא פרידמן
שפת המקור יידיש
נושא תורה עריכת הנתון בוויקינתונים
הוצאה
הוצאה בשפת המקור הוצאת חורב
תאריך הוצאה תרצ"ח
תאריך הופעה ראשונה ורשה
הוצאה בעברית
הוצאה הוצאת פאר
תאריך תשט"ז (1956)
תרגום מאיר צבי פרוש
מהדורות נוספות
מספר כרכים 5
מקורות לכתיבת הספר גדולי ישראל
קישורים חיצוניים
היברובוקס 41775
הספרייה הלאומית 990026169840205171
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

תוכן הספרעריכה

הספר נכתב על סדר פרשיות השבוע אך כולל בתוכו דברי תורה גם על ההפטרות, מועדי השנה ותרי"ג מצוות.

רוב דברי התורה בספר הם מרבנים מהמאה ה-18 וה-19 וביניהם השפת אמת, תפארת שלמה, החוזה מלובלין, בית הלוי. אך ישנם גם דברי תורה מרבנים בתקופות מוקדמות יותר כגון אור החיים, ספר הזוהר, האר"י, האלשיך.

בנוסף לדברי תורה המובאים בשמם של רבנים וספרים, ישנם הרבה דברי תורה "מפי השמועה" כלומר שהמחבר שמע אותם מתוך מה שהבריות מספרות, ולא מתוך ידיעה או קריאה בכתב.

על שם הספר נקרא רחוב "מעיינה של תורה" בבני ברק.

רקע לכתיבת הספרעריכה

בהקדמה מסביר המחבר את הצורך בספר מסוג זה בתקופה של ירידה רוחנית. לדבריו, על ידי כתיבת רעיונות קצרים ומושכים הכתובים בלשון קלה ונוחה להבנה ניתן לקרב את דברי התורה אל המוני העם הטרודים והעסוקים ובמיוחד אל צעירי הדור, שכבר אינם מסוגלים לפתוח בעצמם את הספרים הכתובים ב"לשון הקודש" ו"בסגנון התלמודי העתיק".

"תתעודדנה הרוחות הנכאות מקרני הוד של רעיון יהודי אמיתי. יאורו המוחות מברק חסידי שנון. יתעדנו הלבבות מרעיון מוסרי מעמיק. יתחילו נא בניו הצעירים של הדור לראות שוב את החומש בתור המעין האיתן הנצחי, הנובע חכמת חיים, מוסר, מידות, התחזקות והקרבה למען היהדות. יווכחו נא הכל לראות, כי בתוך חומש זה מצויים כל המקורות והגורמים ליסורנו ושמחותינו, לסבל הגלויות ולתקות הגאולה, ויחזרו הכל להיות בנים נאמנים לעם הספר".

מעינה של תורה, הקדמת המחבר

מהדורות הספרעריכה

הספר נכתב תחילה ביידיש בשם "דער תורה קוואל" ויצא לאור בוורשה בשנת תרצ"ח (1938), הדפסה נוספת נעשתה בשאנגחאי בשנת תש"ו (1946), ובניו יורק בהוצאת מסורה בשנת תשי"א (1950).

בשנת תשט"ז (1956) תורגמה הסדרה לעברית על ידי הסופר מאיר צבי פרוש ויצאה לאור בהוצאת פאר, לאחר מכן הספר יצא במהדורות רבות בהוצאה זו.

קישורים חיצונייםעריכה