אלכסנדר זושא פרידמן

רב פולני, מחבר הספר מעיינה של תורה

הרב אלכסנדר זושא פרידמן (א' באב ה'תרנ"ז, 1897 - ה' - י"ב בחשון[1] ה'תש"ד, 1943), היה תלמיד חכם, מחנך, מנהיג ציבור ועיתונאי, התפרסם בזכות חיבורו 'מעינה של תורה'.

אלכסנדר זושא פרידמן
Zush friedman.jpg
לידה 9 באוגוסט 1897
א' באב ה'תרנ"ז
סוכצ'ב, פולין עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה נובמבר 1943 (בגיל 46)
חשון ה'תש"ד
טרווניקי, פולין עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה פולין עריכת הנתון בוויקינתונים
חיבוריו מעינה של תורה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

תולדות חייועריכה

הרב פרידמן שימש כמזכיר אגודת ישראל בפולין ועורך ביטאונה של התנועה "דרכנו". ועמד בראש רשת של תלמודי תורה "חורב". כמו כן ייסד סמינר למחנכים חרדיים והיה מרצה בסמינר זה ובסמינרים למורות של בית יעקב.

פרסם מספר ספרי לימוד לתלמידים, וזכה לפרסום בעקבות חיבורו הקלאסי על התורה "מעיינה של תורה"[2].

בתקופת השואה היה נציג היהדות החרדית בהנהגת גטו ורשה ומראשי פעילות העזרה הסוציאלית בגטו.[3] בגטו עבד גם בבית החרושת שולץ עם שאר רבני הגטו. נרצח בה' בחשוון ה'תש"ד (1943) במחנה השמדה סמוך ללובלין. אשתו ובתו נרצחו שנה קודם לכן בטרבלינקה.

בשנות החמישים הנציחה עיריית בני ברק את זכרו בקריאת סמטה במרכז העיר על שמו - סמטת אלכסנדר. לאחר שרחוב אחר בעיר נקרא על שם אדמו"רי אלכסנדר, הוסב שם הרחוב ל"מעיינה של תורה", על שם ספרו.

מעיינה של תורהעריכה

  ערך מורחב – מעינה של תורה

מעיינה של תורה שנכתב על ידי פרידמן הוא אחד הספרים הקלאסיים על חמישה חומשי תורה, בו לוקטו מאות דברי תורה קצרים על פרשת השבוע. הספר נכתב תחילה ביידיש תחת השם "דער תורה קוואל" ויצא לאור לראשונה בוורשה בשנת 1938. הדפסה נוספת נעשתה בשאנגחאי בשנת 1946. בשנת 1956 תורגמה הסדרה לעברית על ידי הסופר מאיר צבי פרוש ויצאה לאור בהוצאת פאר, ומאז נדפסה במהדורות רבות.

המחבר אסף פירושים ורעיונות מחכמי ישראל השייכים לחוגים שונים, ולא רק לזרם החסידי אליו השתייך. בהקדמה מסביר המחבר את הצורך בספר מסוג זה בתקופה של ירידה רוחנית. לדבריו, על ידי כתיבת רעיונות קצרים ומושכים הכתובים בלשון קלה ונוחה להבנה ניתן לקרב את דברי התורה אל המוני העם הטרודים והעסוקים ובמיוחד אל צעירי הדור, שכבר אינם מסוגלים לפתוח בעצמם את הספרים הכתובים ב"לשון הקודש" ו"בסגנון התלמודי העתיק".

"תתעודדנה הרוחות הנכאות מקרני הוד של רעיון יהודי אמיתי. יאורו המוחות מברק חסידי שנון. יתעדנו הלבבות מרעיון מוסרי מעמיק. יתחילו נא בניו הצעירים של הדור לראות שוב את החומש בתור המעין האיתן הנצחי, הנובע חכמת חיים, מוסר, מידות, התחזקות והקרבה למען היהדות. יווכחו נא הכל לראות, כי בתוך חומש זה מצויים כל המקורות והגורמים ליסורנו ושמחותינו, לסבל הגלויות ולתקות הגאולה, ויחזרו הכל להיות בנים נאמנים לעם הספר".

מעיינה של תורה, הקדמת המחבר

לקריאה נוספתעריכה

  • הנהגה רבנית בתקופת השואה - חסידות גור, ממנהיג למנהיגות חזון ודרך עד לאחר השואה, הוצאת מכון שם עולם, ה'תשס"ד 2004

קישורים חיצונייםעריכה

ספריו

הערות שולייםעריכה