מערת הסנהדרין הקטנה
מערת הסנהדרין הקטנה היא מערת קבורה הממוקמת סמוך לקברו של שמעון הצדיק, בשכונת שמעון הצדיק בירושלים.
 | |
| מיקום | |
|---|---|
| קואורדינטות | 31°47′31″N 35°13′50″E / 31.7920426°N 35.2304935°E |
 | |
  | |
במערה ישנם 26 כוכי קבורה, בהם נקברו על פי המסורת 26 מחברי הסנהדרין. במתחם קיימות עוד מערות קבורה. אליעזר גרייבסקי כתב על המערה[1]:
- "קבלה היא בידם, כי הקברים ההם הם קברי הסנהדרין, יען מספר הכוכין הוא כמנין הסנהדרין. אך לא נודע להם על ברור, איזה סנהדרין מנוחתם כבוד פה, כי בכל דור ודור היו סנהדרין שונים"
בשנת 1889 כתב יום טוב ליפא ווייס על המקום[2]:
- "וכעת נשאתי את ידי בעה"י לתקן המערות סנהדרי קטנה ... והם שמנה חדרים חדר לפנים מחדר וגם פרוזדור א' ועד היום היו המערות למושב הישמעאלים המה וחמוריהם ובהמתן, אשר היו מלאים צואה ואשפה, ועשיתי חומה בדלתי ברזל לסגור וגם עשיתי חלונות ופניתי חמשה חדרים מן הצואה והאשפה והאבנים והעפר אשר הם נקיים וגם חצבתי דלת א' למעלה הרבה מקומת אדם ועי"ז יאיר שם מעט אור החמה ויבא לשם אויר שיוכל להאיר עכ"פ אור הנר, וכה יבואו שמה לערוך תפילה ותחנה אשר עד היום לא הי' אפשר לאיש לבוא שמה להתפלל עבור הצואה ואשפה. והוצאה מן המערה סנהדרין עלה לסך חמשה ועשרים נאפאליאן וגם עשיתי בהפרוזדור סנהדרין הנ"ל מקוה מים לטבול הבאים שמה להתפלל"
לאחר מלחמת ששת הימים שופץ האתר יחד עם קבר שמעון הצדיק על ידי משרד הדתות[3]. במאי 1969 הוכרז המקום כמקום קדוש בתקנות של שר הדתות[4] וקביעה זו נכפלה בתקנות שתוקנו מכוח חוק השמירה על המקומות הקדושים, תשמ"א-1981[5].
כיום המערה סגורה ונעולה וניתן להיכנס אליה בתיאום עם מנהלי האתר. בנוסף, מדי שבוע נערכת במקום תפילת מקובלים.
ראו גם
עריכההערות שוליים
עריכה- ^ מסע או משא ארץ הקדם - חלק י"ג, עברי אנכי, 30 באוגוסט 1878
- ^ לקיים והייתם נקיים מד' ומישראל, חבצלת, 25 בספטמבר 1889
- ^ עבודות שיפוץ במערת שמעון הצדיק בירושלים, הצופה, 14 בספטמבר 1967
- ^ פורסמו תקנות לשמירת המקומות הקדושים, דבר, 18 במאי 1969
- ^ תקנות שמירה על מקומות קדושים ליהודים, תשמ"א-1981, באתר נבו
