מפוטרי קיץ הם עובדים שפוטרו (או הוצאו לחופשה ללא תשלום) בקיץ לתקופה קצרה וזמנית, לא מתוך כוונה להפסיק כליל את העסקת העובד, אלא רק על רקע צמצום בפעילות מקום העבודה בחודשי הקיץ. התופעה נפוצה לרוב בקרב עובדים חסרי קביעות במערכת החינוך (במקצועות הוראה ובמקצועות אחרים) בתקופת החופש הגדול (יוני, יולי ואוגוסט), ובכך נמנע המעסיק מתשלום שכר בחודשים אלה ותשלום השכר החודשי מוחלף בדמי אבטלה (נמוכים מהשכר הרגיל).

בשירות התעסוקה נקבע נוהל מיוחד לעובדים שפוטרו לתקופת החופש הגדול במערכת החינוך היסודית והתיכונית, משום שעובדים אלה אינם מבקשים עבודה קבועה, אלא עבודה זמנית לתקופת פיטוריהם ממערכת החינוך. נוהל זה מקל (בהשוואה למובטלים אחרים) את דרישות ההתייצבות של עובדים אלו בשירות התעסוקה לפעם אחת בלבד לאחר יום הפיטורים ובתנאי שחל לאחר 20 ביוני ועד לתאריך 31 באוגוסט באותה שנה קלנדרית, אך דורש מהם להיות נכונים לכל עבודה שתוצע להם.[1]

היקף התופעה בישראל

עריכה

על פי שירות התעסוקה בין יוני 2019 ועד לסוף אוגוסט 2019 הגיעו ללשכות התעסוקה 20,895 אזרחים שציינו שעבודתם הופסקה, אולם הם צפויים לחזור למקום עבודתם לאחר חופשת הקיץ. מרבית המפוטרים הן נשים (90%) ומהמגזר החרדי. המפוטרים מגיעים מתחומים שונים ובראשם בתחום החינוך ובעיקר חינוך לגיל הרך: גננות, סייעות ומטפלות (כ-10,000, מחצית מהמפוטרים). בנוסף פוטרו מורים (כ-3,600) ועובדי ניקיון (1000).[2]

בנוסף חלה עלייה מדי שנה בכמות המפוטרים: בשנת 2017 פוטרו 9,500 עובדים, בשנת 2018 פוטרו כ-12,000 עובדים ובשנת 2019 כאמור כ-20,000 עובדים.

תוצאות

עריכה

תופעה זו פוגעת בזכויות העובד משום שהיא מונעת ממנו צבירת ותק בעבודה, ומונעת ממנו שכר בחודשי הקיץ (דמי אבטלה נמוכים מהשכר קודם האבטלה).[3]

חוק פיצויי פיטורים מתחשב בתופעה זו, וקובע שהפסקה בעבודה שאורכה אינו עולה על שישה חודשים אינה פוגעת ברציפות בעבודה לעניין הזכאות לפיצויי פיטורים. לזכויות אחרות התלויות בוותק לא ניתנה הגנה כזו.

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ נוהל מפוטרי קיץ, באתר של שירות התעסוקה, 1 במאי 2019;
    מפוטרי קיץ, באתר של שירות התעסוקה
  2. ^ שירות התעסוקה מסכם את תופעת מפוטרי קיץ 2019
  3. ^ ניצן צבי כהן, ‏שובה של הדלת המסתובבת, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 8 באוגוסט 2019