תנועת טוב
תנועת טוב היא תנועה פוליטית שפעלה בישראל בראשית שנות האלפיים, ונחשבת לראשונה שחרתה על דגלה את ייצוג החרדים העובדים והביאה לידי ביטוי את כוחם ואת עלייתו של מעמד הביניים החרדי[1][2]. נציגי התנועה התמודדו בבחירות לרשויות המקומיות בכמה ערים בארץ, ובבחירות המקומיות שהתקיימו בשנים 2008 ו-2013 אף נבחרו למועצות הערים ביתר עילית ובית שמש[3].
 | |
| מדינה |
ישראל  |
|---|---|
| תקופת הפעילות |
2007–הווה (כ־17 שנים) |
  | |
היסטוריה עריכה
התנועה הוקמה בשנת 2007 על ידי יחזקאל רוזנבלום, ישראל פכטר וחנוך ורדיגר, בנו של אברהם ורדיגר, שכיהן כחבר הכנסת מטעם מפלגת פועלי אגודת ישראל לקראת הבחירות בביתר עילית. הקמת המפלגה הייתה חידוש בכך שערערה על שלטון היחיד של המפלגות החרדיות הממוסדות יהדות התורה וש"ס והתיימרה, בפעם הראשונה מאז נעלמה מפלגת פועלי אגודת ישראל מהמפה הפוליטית, לייצג את החרדים העובדים או המודרניים, ללא הבדלי העדות המקובלים במגזר החרדי. הקמתה תוארה כ"אופוזיציה עממית חצופה של חרדים מודרניים, שמתנערים משלטון העסקנים והחצרות"[4].
התנועה התמודדה לראשונה בבחירות המקומיות בשנת 2007 בביתר עילית והצליחה להכניס נציג אחד מטעמה. שנה לאחר מכן התמודדה התנועה בבחירות בבית שמש והצליחה להכניס נציג למועצה.
בבחירות לרשויות המקומיות של 2013 הריצה התנועה רשימות בחמש ערים חרדיות או מעורבות: בית שמש, ביתר עילית, אלעד, עמנואל וירושלים. בבחירות אלה התנועה כשלה בבחירות רוב הערים בהן התמודדה, למעט בביתר עילית, בה לא התקיימו בחירות ונציג התנועה ישראל פכטר זכה במושב כחלק מרשימה חרדית מאוחדת[5].
בבחירות לרשויות המקומיות של 2018 המפלגה נמנעה מלהגיש רשימות עצמאיות (ישראל פכטר, נציג המפלגה בביתר עילית, התמודד ברשימת "אנשים" שזכתה במושב אחד במועצה אך הוא עצמו לא נבחר), ולמעשה חדלה מלתפקד[6].
מצע ועמדות עריכה
בבסיס הקמת המפלגה עמדו עקרונות אזרחיים־מקומיים: ערעור ההתנהלות הקהילתית של הממסד החרדי והרשויות המקומיות שלו ושיפור השירות הניתן לתושבים.[5]
כך תיאר זאת אחד ממייסדי המפלגה, עו"ד יחזקאל רוזנבלום:
נציגי הציבור של החברה החרדית, ממונים לתפקידיהם בידי תת־קבוצות מתוך החברה. ובפועל הם מחויבים לאותן תת־קבוצות שתומכות בהם. זה גורם לחלוקת משאבים סקטוריאלית ]...[ אנחנו לא שליחים של ציבור מסוים. אנחנו באים מרחבי הפאן־חרדיות. ככאלו אנו אנטי־סקטוריאליים. אנו רואים את כלל הציבור באופן שווה ודואגים לאיש הקטן. הציבור כולו יוצא נשכר מכך ]...[ דיברנו על יושרה, על הגינות, ועל צדק וטוהר המידות. מעצם קיומנו כתנועה אנו משפרים את טוהר המידות, כי יודעים שאנו לא מחויבים לממסדים הפוליטיים הקיימו. אנו דוגלים בשירות לכל אדם, בלי קשר לשיוכו הקהילתי[7].
המפלגה טענה לכפיפות לדעת תורה, אך טענה כי היא מבקשת להעצים את כוח הרבנות המקומית ולהותיר לגדולי הדור את ההתעסקות בסוגיות רוחביות, אמירה שיש הרואים בה מס שפתיים.[8]
הערות שוליים עריכה
- ^ חיים זיכרמן, לי כהנר, חרדיות מודרנית - מעמד ביניים חרדי בישראל, ירושלים: המכון הישראלי לדמוקרטיה, 2012
- ^ לי כהנר, החברה החרדית על הציר שבין שמרנות למודרניות, ירושלים: המכון הישראלי לדמוקרטיה, 2020
- ^ תמר רותם, החרדים החדשים מרימים את הראש והכיפה, באתר הארץ, 19 בספטמבר 2012
- ^ יאיר אטינגר, ארץ השמש העולה: האופוזיציה החרדית לשלטון העסקנים והחצרות קמה בבית שמש, באתר הארץ, 27 באוגוסט 2010
- ^ 1 2 אריאל פינקלשטיין, חרדים לעירם: פוליטיקה ומינהל ברשויות המקומיות החרדיות, ירושלים: המכון הישראלי לדמוקרטיה, 2022
- ^ עשור להקמתה: תנועת 'טוב' לאן?, באתר כל הזמן, 2018-07-04
- ^ תמר גינגיחשוילי, הבית של הלא־מיוצגים, ארץ אחרת, 1 במאי 2009
- ^ בני בראון, היהדות החרדית והמדינה, כשיהדות פוגשת מדינה, המכון הישראלי לדמוקרטיה, 2015