אלעד

אלעד
מחוז	המרכז
מעמד מוניציפלי	עירייה
ראש העירייה	ישראל פרוש
גובה ממוצע	‎122 מטר
תאריך ייסוד	1998
סוג יישוב	יישוב עירוני 20,000‏–49,999 תושבים
	נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2019
- אוכלוסייה	48,763 תושבים
- דירוג אוכלוסייה	40
- שינוי בגודל האוכלוסייה	1.9% בשנה עד סוף 2019
- צפיפות אוכלוסייה	14,053 תושבים לקמ"ר
- דירוג צפיפות	5
תחום שיפוט	3,470 דונם
- דירוג שטח שיפוט	216
	(למפת גוש דן רגילה) אלעד32°03′04″N 34°57′24″E / 32.0510600037929°N 34.9566715158066°E
מדד חברתי-כלכלי - אשכול; לשנת 2015	2 מתוך 10
מדד ג'יני; לשנת 2017	0.4066
- דירוג מדד ג'יני	143
לאום ודת
	יהודים: 100%; ערבים-מוסלמים: 0%; ערבים-נוצרים: 0%; דרוזים: 0%; אחרים: 0%;
	יהודים: 100%; ערבים-מוסלמים: 0%; ערבים-נוצרים: 0%; דרוזים: 0%; אחרים: 0%;
	לפי הלמ"ס נכון לסוף 2018
אוכלוסייה לפי גילאים
גילאי 0 - 4	15.6%
גילאי 5 - 9	17.3%
גילאי 10 - 14	16.8%
גילאי 15 - 19	12.6%
גילאי 20 - 29	10.5%
גילאי 30 - 44	18.3%
גילאי 45 - 59	6.6%
גילאי 60 - 64	0.9%
גילאי 65 ומעלה	1.6%
	לפי הלמ"ס נכון לסוף 2018
חינוך
סה"כ בתי ספר	73
– יסודיים	45
– על-יסודיים	32
תלמידים	16,131
– יסודי	12,373
– על-יסודי	3,758
מספר כיתות	623
ממוצע תלמידים לכיתה	25.9
	לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשע"ח (2017-‏2018)
	פרופיל אלעד נכון לשנת 2018 באתר הלמ"ס
	http://www.elad.muni.il

ערך זה עוסק בעיר במחוז המרכז. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו אלעד (פירושונים).

אֶלְעָד היא עיר בעלת אוכלוסייה דתית-חרדית במחוז המרכז בישראל, היא הוכרזה מועצה מקומית בשנת 1998 וב-23 בנובמבר 2006 הוכרזה עיר. אלעד שוכנת דרומית לראש העין, דרום-מזרחית לפתח תקווה וצפון-מזרחית לנמל התעופה בן-גוריון, כשכביש 444 וכביש 6 תוחמים אותה ממערב.

הכניסה לעיר אלעד

רחוב טיפוסי באלעד, 2005

מאוזוליאום מזור

יער נחשונים ויער קולה תוחמים את העיר מצפון ומדרום בהתאמה, וממערב לעיר שוכן גן לאומי מאוזוליאום מזור. בשנת 2009 זכתה אלעד בפרס חמשת כוכבי היופי מטעם המועצה לישראל יפה לשנה זו, ובנוסף קיבלה "מגן עשור הצטיינות" על עשר שנים רצופות של זכייה בפרס היוקרתי^[3].

היסטוריהעריכה

משרד הבינוי והשיכון החל בהקמת אלעד ב-1994 בהתבסס על החלטת ממשלה בעניין זה משנת 1990, כחלק מ"יישובי הכוכבים". היישוב תוכנן כעיר בת 8 שכונות, יועד מלכתחילה ל"אוכלוסייה בעלת צביון דתי", נמצא קרוב יחסית לעיר בני ברק ובא להקל על בעיית המחסור בדיור בקרב האוכלוסייה החרדית. כדי לענות על צורכי אוכלוסייה זו תוכננו דירות גדולות מן הממוצע ומבני הציבור מוקמו במרחק הליכה מן הדירות, על מנת לחסוך את השימוש בתחבורה לשם הגעה אליהם.

ב-20 בנובמבר אותה שנה נתכוננה המועצה הממונה. רוב גדול של הדירות נמכרו עוד בטרם החלה בנייתן. אכלוס היישוב החל בנובמבר 1998. בשנותיה הראשונות תפקדה אלעד כעיר שינה אולם המסחר והתעשייה בעיר מתפתחים והולכים עם הזמן. באוגוסט 2004 פנתה המועצה המקומית למנכ"ל משרד הפנים בבקשה לשינוי מעמדה של אלעד לעיר, בקשה שהוגשה שנית ביולי 2005^[4]. בחודש יוני 2006 אישר שר הפנים הקצאת 250 דונמים נוספים ליישוב לצורך הקמת אזור תעשייה. קצב גידול האוכלוסייה בעיר הוא מן הגבוהים בארץ, ולכן מינה שר הפנים, בראשית 2008, ועדת גבולות לשם בדיקת אפשרויות להרחבתה של העיר. לאור מסקנות הוועדה, חתם שר הפנים בחודש יולי 2011 על צו המאפשר את הרחבת גבולות השיפוט של אלעד ב-595 דונמים. בשנת 2012 היה שטח העיר 2,550 דונמים.

באוגוסט 2017 העביר משרד הביטחון לעיר שטח אש בן מאות דונמים ששכן ממזרח לעיר. שטח זה יאפשר בנייה של אלפי דירות נוספות^[5].

בשנת 2017 הוקמה פינת חי במתחם הפארק באלעד. בשנת 2018 הוחלט להרחיבו ל"גן חיות".

רבני העיר הם הרב שלמה זלמן גרוסמן והרב מרדכי מלכה.

אוכלוסייהעריכה

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף 2019, מתגוררים באלעד 48,763 תושבים (מקום 40 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎1.9%‏. לפי נתוני הלמ"ס נכון לסוף 2018, לאלעד דירוג של 2 מתוך 10, במדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2015. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשע"ח (2017-‏2018) היה 24.7%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת סוף 2016 היה 6,219 ש"ח (ממוצע ארצי: 9,388 ש"ח).^[6]

באלעד מגוון מייצג של אוכלוסייה חרדית טיפוסית - ספרדים בני עדות המזרח, לצד ליטאים וחסידים. בעיר גם קהילה מגובשת של ציבור דתי-לאומי. בולטת באלעד קהילה גדולה של חסידי ויז'ניץ, ונדבורנה אלעד חסידות עם אדמו"ר, המפעילים בעיר מוסדות קהילתיים מפותחים.

תחבורה ציבוריתעריכה

את התחבורה הציבורית בעיר מפעילה חברת קווים-עילית. החברה מפעילה קווים לבני ברק, פתח תקווה, ירושלים, ראש העין, תל אביב, אשדוד, מודיעין עילית, ביתר עילית, נתניה, כפר חב"ד ותל השומר על בסיס יומי, וכן לנתיבות, צפת, יסודות, רחובות, שוהם ויבנה בימי שישי ומוצ"ש. בחופשות ובזמנים מיוחדים מופעלים קווים גם לגני יהושע ולחופי הים בתל אביב ובהרצליה. כמו כן מפעילות חברות אחרות קווים לרכסים וחיפה (אגד), לבית שמש, עפולה וטבריה (סופרבוס).

באפריל 2008 החליטה הוועדה לתשתיות לאומיות לשקם את תוואי המסילה המזרחית ההיסטורית מלוד לחדרה מזרח כמסילת גיבוי למסילת החוף בין חדרה לתל אביב ולרכבות משא, כחלק מתוכנית החומש של רכבת ישראל. במסגרת הפעלת הקו, תוקם תחנת רכבת ממערב לעיר.

ביולי 2015 זכתה חברת קווים במכרז להפעלת התחבורה הציבורית באלעד, והיא החלה להפעילה ביוני 2016.

בשנת 2019 החלו עבודות להקמת תחנת הרכבת אלעד.

ישיבות באלעדעריכה

"כנסת יחזקאל"
"שערי תבונה"
"תורה בתפארתה"
"נר ישראל"
"באר התלמוד"
"תורת חיים", ויז'ניץ
"באר אברהם", סלאנים
קיבוץ היכל אלעזר (ברוידא)
ישיבה תיכונית "ראשית חכמה"
"שפע חיים" צאנז

אתרים בעלי ענייןעריכה

גן לאומי מאוזוליאום מזור - ובו מאוזוליאום רומי מן המאה ה-3, ממבני התקופה הבודדים שנשתמרו בשלמותם בארץ ישראל המערבית. שוכן ממערב לעיר ליד כביש 444.
יער קולה - ניטע על חורבות הכפר הערבי הנטוש קולה, שוכן מדרום לעיר. ביער אנדרטה לנופלים מחטיבת אלכסנדרוני שנפלו בקרבות באזור במלחמת העצמאות.
הפארק הארכאולוגי ברחוב שמאי בעיר מציג ממצאים ארכאולוגיים שנמצאו בעיר.

ראשי המועצה והעירייהעריכה

1995–2004 - צוריאל קריספל - ראש המועצה הממונה, וראש המועצה המקומית הנבחר הראשון
2004–2008 - צביקה כהן - ראש המועצה המקומית, וראש העיר הראשון
2008–2013 - יצחק שלום עידן
2013 - מכהן - ישראל פרוש

סמל העירעריכה

הסמל כולל את האלמנטים הבאים:

שם העיר המפיץ קרני תכלת - הצבע תכלת מסמל ממלכתיות^[^{דרוש מקור]}
עץ אלה - עץ ארץ ישראלי טיפוסי המסמל יציבות, עוצמה וחוזק. מסמל גם צמיחה והתחדשות^[^{דרוש מקור]}
ספר פתוח - מסמל את אופייה הדתי של העיר