אלעד
אֶלְעָד היא עיר בעלת אוכלוסייה דתית-חרדית במחוז המרכז בישראל, היא הוכרזה מועצה מקומית בשנת 1998 וכעיר ב-23 בנובמבר 2006. אלעד שוכנת דרומית לראש העין, דרום-מזרחית לפתח תקווה וצפון-מזרחית לבקעת אונו, כשכביש 444 וכביש 6 תוחמים אותה ממערב.
![]() | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מדינה | ![]() | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מחוז | המרכז | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מעמד מוניציפלי | עירייה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ראש העירייה | ישראל פרוש | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
גובה ממוצע[1] | 122 מטר | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
תאריך ייסוד | 1998 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
סוג יישוב | יישוב עירוני 20,000–49,999 תושבים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף יולי 2023 (אומדן)[1] | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- אוכלוסייה | 49,671 תושבים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- דירוג אוכלוסייה ארצי | 42 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- שינוי בגודל האוכלוסייה | 0.8% בשנה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- צפיפות אוכלוסייה | 14,192 תושבים לקמ"ר | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- דירוג צפיפות ארצי | 5 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
תחום שיפוט[2] | 3,500 דונם | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- דירוג ארצי | 216 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2019[3] |
2 מתוך 10 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- דירוג ארצי | 237 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מדד ג'יני לשנת 2019[2] |
0.4106 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- דירוג ארצי | 110 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
פרופיל אלעד נכון לשנת 2020 באתר הלמ"ס | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
http://www.elad.muni.il |
יער נחשונים ויער קולה תוחמים את העיר מצפון ומדרום בהתאמה, יערות אלו הם גם שטחי אש, וממערב לעיר שוכן גן לאומי מאוזוליאום מזור. בשנת 2009 זכתה אלעד בפרס חמשת כוכבי היופי מטעם המועצה לישראל יפה לשנה זו, ובנוסף קיבלה "מגן עשור הצטיינות" על עשר שנים רצופות של זכייה בפרס היוקרתי[4].
היסטוריה עריכה
אל-מוזירע (ערבית: المُزيرعة) היה כפר ערבי, ששכן במקום בו נמצאת היום הכניסה הראשית לאלעד. משרד הבינוי והשיכון החל בהקמת אלעד על אדמות כפר זה ב-1994 בהתבסס על החלטת ממשלה משנת 1990, כחלק מ"יישובי הכוכבים". היישוב תוכנן כעיר בת 8 שכונות, יועד לאוכלוסייה בעלת צביון דתי, ונמצא קרוב יחסית לעיר בני ברק כדי להקל על המחסור בדיור באוכלוסייה החרדית. כדי לענות על צורכי אוכלוסייה זו תוכננו דירות גדולות מן הממוצע ומבני הציבור מוקמו במרחק הליכה מן הדירות, על מנת לחסוך את השימוש בתחבורה לשם הגעה אליהם.
ב-20 בנובמבר אותה שנה נתכוננה המועצה הממונה. רוב גדול של הדירות נמכרו עוד בטרם החלה בנייתן. אכלוס היישוב החל בנובמבר 1998. בשנותיה הראשונות תפקדה אלעד כעיר שינה אולם המסחר והתעשייה בעיר מתפתחים והולכים עם הזמן. באוגוסט 2004 פנתה המועצה המקומית למנכ"ל משרד הפנים בבקשה לשינוי מעמדה של אלעד לעיר, בקשה שהוגשה שנית ביולי 2005[5]. בחודש יוני 2006 אישר שר הפנים הקצאת 250 דונמים נוספים ליישוב לצורך הקמת אזור תעשייה. קצב גידול האוכלוסייה בעיר הוא מן הגבוהים בארץ, ולכן מינה שר הפנים, בראשית 2008, ועדת גבולות לשם בדיקת אפשרויות להרחבתה של העיר. לאור מסקנות הוועדה, חתם שר הפנים בחודש יולי 2011 על צו המאפשר את הרחבת גבולות השיפוט של אלעד ב-595 דונמים. בשנת 2012 היה שטח העיר 2,550 דונמים. באוגוסט 2017 העביר משרד הביטחון לעיר שטח אש בן מאות דונמים ששכן ממזרח לעיר. שטח זה יאפשר בנייה של אלפי דירות נוספות[6]. בשנת 2017 הוקמה פינת חי במתחם הפארק באלעד, ובשנת 2018 הוחלט להרחיבו ל"גן חיות". במרץ 2018 נחתם הסכם גג לשיווק 7,000 יח"ד וכ-1.6 מיליון מ"ר לתעסוקה ולמסחר.
במוצאי יום העצמאות בשנת 2022 התרחש פיגוע בשעות הערב באמפי פארק העירוני ונרצחו בו באמצעות גרזנים ארבעה בני אדם, שלושה מתוכם נפטרו מיד ואחד נפטר מפצעיו אחר כמה חודשים, שלושה מתוכם תושבי העיר. נפצעו קשה עוד כמה בני אדם.
אוכלוסייה עריכה
לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף יולי 2023 (אומדן), מתגוררים באלעד 49,671 תושבים (מקום 42 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של 0.8%. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"א (2020-2021) היה 31.1%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2019 היה 6,219 ש"ח (ממוצע ארצי: 9,745 ש"ח).[7]
באלעד מגוון מייצג של אוכלוסייה חרדית טיפוסית - ספרדים בני עדות המזרח, לצד ליטאים וחסידים. בעיר גם קהילה מגובשת של ציבור דתי-לאומי. בולטות באלעד קהילות גדולות של חסידות חב"ד, חסידות ויז'ניץ וצאנז, ונדבורנה אלעד חסידות עם אדמו"ר, המפעילים בעיר מוסדות קהילתיים מפותחים.
רבני העיר הם הרב שלמה זלמן גרוסמן והרב מרדכי מלכה. רב הקהילה הדתית-לאומית הוא הרב אברהם נחשון.
תחבורה ציבורית עריכה
מערכת התחבורה הציבורית בעיר יעילה למדי, כשבנוסף למספר קווים עירוניים, ישנו שירות על בסיס יומי לבני ברק, פתח תקווה וערי גוש דן, ירושלים ומספר יעדים נוספים, וכן מספר קווי סוף שבוע. את עיקר השירות מספקת קווים, שזכתה במכרז להפעלת התחבורה בעיר יחד עם אשכול בקעת אונו ביולי 2015 והחליפה את אגד תעבורה ביוני 2016. ישנם עוד מספר קווים המופעלים על ידי מפעילים אחרים. החל מיוני 2023 חברת מטרופולין החליפה את קווים בהפעלת התחבורה הציבורית בעיר.[8]
בשנת 2008 החליטה הוועדה לתשתיות לאומיות על פרויקט המסילה המזרחית ולשקם את תוואי המסילה המזרחית ההיסטורית מלוד לחדרה מזרח כמסילת גיבוי למסילת החוף בין חדרה לתל אביב ולרכבות משא, כחלק מתוכנית החומש של רכבת ישראל. במסגרת הפרויקט, תוקם תחנת הרכבת אלעד ממערב לעיר, בסמוך למשולש העסקים המתוכנן. בשנת 2019 החלו עבודות להקמת תחנת הרכבת אלעד.
ישיבות באלעד עריכה
- "כנסת יחזקאל"
- "תורה בתפארתה"
- ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש
- "תורת חיים", ויז'ניץ
- "באר אברהם", סלאנים
- ישיבה תיכונית "ראשית חכמה"
- "שפע חיים" צאנז
אתרים בעלי עניין עריכה
- גן לאומי מאוזוליאום מזור - ובו מאוזוליאום רומי מן המאה ה-3, ממבני התקופה הבודדים שנשתמרו בשלמותם בארץ ישראל המערבית. שוכן ממערב לעיר ליד כביש 444.
- יער קולה - ניטע על חורבות הכפר הערבי הנטוש קולה, שוכן מדרום לעיר. ביער אנדרטה לנופלים מחטיבת אלכסנדרוני שנפלו בקרבות באזור במלחמת העצמאות.
- הפארק הארכאולוגי ברחוב שמאי בעיר מציג ממצאים ארכאולוגיים שנמצאו בעיר.
ראשי המועצה והעירייה עריכה
- 1995–2004 - צוריאל קריספל - ראש המועצה הממונה, וראש המועצה המקומית הנבחר הראשון
- 2004–2008 - צביקה כהן - ראש המועצה המקומית, וראש העיר הראשון
- 2008–2013 - יצחק שלום עידן
- 2013 - מכהן - ישראל פרוש
סמל העיר עריכה
- ערך מורחב – סמל העיר אלעד
הסמל כולל את האלמנטים הבאים:
קישורים חיצוניים עריכה
- אתר האינטרנט הרשמי של אלעד
- פרופיל אלעד נכון לשנת 2020 באתר הלמ"ס
- אלעד (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית
- אתרים ציבוריים באלעד - צילומי אוויר
- בילי פרנקל, החיים באבק, באתר nrg, 2 בדצמבר 2007
- מירב ארלוזורוב, משהו טוב קורה בערים החרדיות, באתר TheMarker, 25 ביולי 2016
- טלי חרותי-סובר, "הייתה פה הבטחה. היום לא הייתי קונה כאן דירה": שווי הנכסים עלה, אבל התושבים לא מרוצים, באתר TheMarker, 20 בינואר 2023
הערות שוליים עריכה
- ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף יולי 2023 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2021.
- ^ 1 2 3 4 5 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס עבור סוף 2021
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
- ^ אלעד: "העיר החרדית היפה ביותר"
- ^ דו"ח מסכם של משרד הפנים
- ^ בילי פרנקל, אלעד קיבלה שטח אש - תבנה אלפי יח"ד, באתר ynet, 24 באוגוסט 2017
נצחיה יעקב, בשורה לתושבי אלעד: שטח אש של צה"ל יעבור לרשות העיר - לבנייה, באתר ישראל היום, 21 באוגוסט 2017 - ^ פרופיל אלעד באתר הלמ"ס
- ^ מסוף תחבורה אלעד מטרופולין, באתר youtube, יוני 2023
- ^ 1 2 סמל העיר, אתר עיריית אלעד