מפרץ גואנטנמו

מפרץ גואנטנמוספרדית: Bahía de Guantánamo) הוא טריטוריה של ארצות הברית (חלקו הדרומי של המפרץ) באי קובה. שטחה 116 קמ"ר ושוכן בה בסיס של צי ארצות הברית, הבסיס האמריקני הוותיק ביותר שאינו שוכן על אדמת ארצות הברית.

מפרץ גואנטנמו
מידע כללי
סוג מפרץ עריכת הנתון בוויקינתונים
מידע נוסף
מדינות באגן הניקוז קובה עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 19°54′N 75°09′W / 19.9°N 75.15°W / 19.9; -75.15
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
תמונה אווירית של מפרץ גואנטנמו
מפת מפרץ גואנטנמו וגבולות הטריטוריה האמריקאית

היסטוריה עריכה

קובה נכבשה על ידי ארצות הברית בסופה של מלחמת ארצות הברית–ספרד ב-1898. עם סיומה של המלחמה החילה ארצות הברית ממשל צבאי בקובה כדי להעביר את מוסדות השלטון לממשלה קובנית עצמאית ואזרחית. ב-1901 החלה ארצות הברית בהעברת השלטון לידי הקובנים ובמסגרת זו חוקקה ב-2 במרץ 1901 את תיקון פלאט המסדיר את יחסי שתי המדינות ומבטיח את זכותה החוקית של ארצות הברית להתערב בפוליטיקה הקובנית. התיקון נכפה על קובה בידי שר המלחמה האמריקאי ב-8 ביוני 1901 והתיקון לחוקת קובה אושר בידי הנציגים הקובנים ב-12 ביוני 1901.

על פי סעיף 7, הבטיח התיקון את השליטה האמריקאית בחלק מהטריטוריה הלאומית הקובנית בכך שקבע כי ארצות הברית תורשה להחזיק כוח צבאי וימי במפרץ גואנטנמו ותשלם עבורו 2,000 מטבעות זהב (כ-4,000 דולר כיום) בכל שנה. החוזה זכה להתנגדות בקרב תושבי קובה שקיבלה את עצמאותה ב-20 במאי 1902, אך חודש מספר פעמים על ידי ממשלות הבובות הקובניות.

לאחר המהפכה הקובנית ועלייתו לשלטון של פידל קסטרו, קסטרו דרש מארצות הברית לפנות את המפרץ, אך ארצות הברית ובראשה הנשיא דווייט אייזנהאואר סירבה לפנות את בסיס הצי. ארצות הברית ממשיכה לשלוט בשטח גם כיום, ומקפידה לשלוח לקובה המחאה על סך של כ-4,000 דולרים בכל שנה, כפי שהתחייבה במקור לשלם. ממשלת קובה מסרבת לפדות את ההמחאות, פרט להמחאה שנפדתה בשנת 1959, בסמוך למהפכה, לפני שמדיניות הממשלה גובשה סופית. מאז המהפכה חוזר קסטרו על טענות נגד השליטה האמריקנית במפרץ, בין היתר הוא טוען שהסכם החכירה אינו חוקי, ושלארצות הברית אין צורך אמיתי בבסיס ימי במפרץ.

בין הבסיס הצבאי לבין שטחה של קובה מפרידים שדות מוקשים מהגדולים בעולם. ארצות הברית וקובה הניחו כל אחת שדה מוקשים, אך השדה האמריקני פונה לאחר 1996 בהוראת הנשיא ביל קלינטון.

ממשלת קובה ניתקה את אספקת החשמל והמים לבסיס, והללו מסופקים ממדינות שכנות, ג'מייקה ופוארטו ריקו. עד היום עדיין עובדים אחדים מתושבי קובה בבסיס, והם עוברים את הגבול בכל יום. עובדים אלו ותיקים, וממשלת קובה אוסרת העסקת עובדים חדשים.

בתחילת המאה ה-21 השתמשה ארצות הברית בבסיס לכליאתם של שבויי מלחמה מעיראק ומאפגניסטן, ופתחה את מתקן המעצר בגואנטנמו. בתקשורת פורסם כי תנאי המעצר של העצירים מחפירים. טענתה של ארצות הברית היא שהצבא האמריקני אינו כפוף לחוקת ארצות הברית בפעילותו מחוץ לגבולותיה.

ב-22 בינואר 2009 הוציא נשיא ארצות הברית ברק אובמה צו המורה על סגירת מתקן המעצר בגואנטנמו בתוך שנה ומסירת ההליכים המשפטיים של העצירים בידי התובע הכללי. הדבר לא נעשה והמתקן המשיך להתקיים עד תום כהונתו של אובמה כנשיא ופועל גם כיום[1].

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא מפרץ גואנטנמו בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^   צ'ארלי סוואג', ניו יורק טיימס, החלום של אובמה לסגור את מתקן המעצר גואנטנמו הולך ומתרחק, באתר הארץ, 22 ביולי 2015