פתיחת התפריט הראשי

מקדש בעל שמין בתדמור

מקדש בעל שמין בתדמור היה מקדש עתיק באתר הארכאולוגי בעיר תדמור בסוריה. המקדש הוקדש לאל הכנעני בעל שמין, שהיה אל השמים השמי, אחד משני האלים הראשיים של העיר תדמור.

מקדש בעל שמין בתדמור
Flag of UNESCO.svg אתר מורשת עולמית
Temple of Baal-Shamin, Palmyra.jpg
מקדש בעל שמין בתדמור
מדינה סוריהסוריה  סוריה
האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 1980, לפי קריטריונים 1, 2, 4
הערות פוצץ בשנת 2015
קואורדינטות 34°33′12″N 38°16′14″E / 34.553297°N 38.270467°E / 34.553297; 38.270467
ערי הסהר הפורה באלף השני לפנה"ס
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

היסטוריהעריכה

 
מקדש בעל שמין על רקע האכסדרה הגדולה כפי שהוא מופיע בספרו של רוברט ווד, 1753

השלב המוקדם ביותר של המקדש מתוארך לסוף המאה השנייה לפנה"ס. המקדש נבנה מחדש בשנת 131 לספירה.[1] המזבח שבחזית המקדש תוארך לשנת 115 לפנה"ס.[2] עם כניסת הנצרות לאזור במאה החמישית לספירה, המקדש הוסב לכנסייה.

בשנת 1751 הגיעה משלחת שבראשה עמדו רוברט ווד (אנ') וג'יימס דוקינס (אנ'). המשלחת למדה את האתר ואת המבנים הארכיטקטוניים שלו. בין המבנים שתוארו על ידיה היה גם מקדש בעל שמין. המשלחת פרסמה את ממצאיה בשנים 1753 ו-1757.

המקדש נחפר בין השנים 1956-1954 על ידי משלחת ארכאולוגית שווייצרית  שאורגנה על ידי אונסק"ו.[3] המקדש היה אחד מהמבנים העתיקים המושלמים ביותר ששרדו בתדמור. בשנת 1980 הוכרז המקדש על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית יחד עם האתר העתיק של תדמור. במסגרת מלחמת האזרחים בסוריה נכבשה העיר תדמור על ידי ארגון המדינה האסלאמית ובחודש אוגוסט 2015 המקדש פוצץ ונהרס על ידו.

המבנהעריכה

 
חלקו הפנימי של המקדש, 2007

המבנה נבנה באתר, שעוד לפני בניית המקדש, שימש לכל אורך המאה הראשונה לספירה והעשורים הראשונים של המאה השנייה כמקום קדוש שבו הועלו זבחים לכבודו של האל בעל שמין.

המקדש היה במקורו חלק ממתחם גדול של שלוש חצרות שייצגו עירוב סגנונות בנייה אדריכליים רומיים וסוריים. המבנה שכן בצדה הדרומי של החצר המרכזית. הפרופורציות של המקדש והכותרות היו רומיות, ואילו האלמנטים על גבי הקורה הראשית הארכיטרב וצדי החלונות היו בסגנון סורי. הכותרות של העמודים עוטרו בעיטורים בסגנון הסדר הקורינתי המזכיר את צמח הקוציץ. הפורטיקו - מבנה השער היה מורכב משישה עמודים. הקירות הצדיים היו מעוטרים בפילסטרים, שהם רכיבי בניין אדריכליים דמויי עמוד הצמודים לקיר.

כתובת והקדשהעריכה

על תושבת העמוד התומך בפרוטומה של מַלֵה אגריפה, שתמך בהקמת המקדש, נמצאה כתובת בשפות יוונית ותדמורית (ניב מקומי של השפה הארמית, שנכתב בכתב מרובע הדומה לכתב הארמי), שציינה את אגריפה ואת תמיכתו ונכתב בה שהמבנה הוקם בשנת 131 לספירה. הכתובת ציינה גם את ביקורו של הקיסר הרומי אדריאנוס בתדמור בשנת 129 לספירה. הכתובת היא:

הסנאט והאנשים שעשו את הפסל הזה לזכר מלה אגריפה, בנו של ירהאי, בנו של לישמָש ששימש בתפקידו כמזכיר בפעם השנייה כאשר אדריאנוס האלוהי בא לכאן. הוא נתן שמן לאזרחים ולחיילים ולזרים שהגיעו עמו. טיפל במאהל שלהם ובנה את המקדש, המבואה ואת כל העיטורים על חשבונו לכבוד בעל שמין ודורחלון.[1][4]

הרס המקדשעריכה

בשנת 2013, במלחמת האזרחים בסוריה, הופצץ חלק מהמבנה וניזוק. פינתו הדרומית-מערבית של המקדש ניזוקה על ידי בוזזים, שפרצו שני פתחים במבנה כדי לבזוז את הריהוט של אולם המבקרים. ב-23 באוגוסט 2015, פוצץ המקדש על ידי ארגון המדינה האסלאמית, שאנשיו הניחו חומר נפץ בתוך מבנה המקדש.[5] ארגון אונסק"ו הכריז שפיצוץ המקדש הוא פשע מלחמה. כשבוע לאחר מכן נהרס באתר גם מקדש בל. ב-5 באוקטובר 2015 פורסם כי הקשת המונומנטלית, שהייתה חלק חשוב באכסדרה הגדולה בתדמור, פוצצה גם היא.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1.0 1.1 The Pagan God: Popular Religion in the Greco-Roman Near East מאת Javier Teixidor עמ' 131
  2. ^ Palmyra and Its Empire: Zenobia's Revolt Against Rome מאת Richard Stoneman, עמ' 65
  3. ^ https://books.google.co.il/books?id=8kLFfE1qPhIC&pg=PA12&redir_esc=y#v=onepage&q&f=false Palmyra and Its Empire: Zenobia's Revolt Against Rome], מאת Richard Stoneman, הוצאת אוניברסיטת מישיגן, עמ' 12
  4. ^ תרגום חופשי
  5. ^ רועי קייס, תיעוד הרס ההיסטוריה: דאעש מחריב מקדש, ynet