מקסימיליאן ברליץ

בלשן אמריקאי

מקסימיליאן דלפיניוס ברליץאנגלית: Maximilian (Maximilien) Delphinius Berlitz;‏ 14 באפריל 18526 באפריל 1921) היה בלשן אמריקאי-יהודי ממוצא גרמני והמייסד של בתי הספר לשפות ברליץ, שאת הראשון שבהם הקים בשנת 1878 בפרובידנס שברוד איילנד.

מקסימיליאן ברליץ
Maximilian Berlitz
דיוקן של מקסימיליאן ברליץ
דיוקן של מקסימיליאן ברליץ
לידה 14 באפריל 1852
מירינגן שבווירטמברג עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 6 באפריל 1921 (בגיל 68)
ניו יורק, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה גרמניה, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות וודלון עריכת הנתון בוויקינתונים
מקצוע בלשן
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביוגרפיהעריכה

נולד בשם דוד ברליצהיימר (Berlitzheimer) במירינגן (Mühringen), בווירטמברג שבגרמניה.[1][2] הוא ואחותו היו ליתומים זמן קצר לאחר לידתם, והוא גדל במשפחה של מחנכים ביער השחור. ברליץ נדרש על פי חוק לשמש שוליה; הוא בחר לעבוד עבור שען במשך שלוש שנים.[1] מאוחר יותר הוא עבר לצרפת ואז לפרובידנס שברוד איילנד במהלך 1872.

 
עמוד מתוך הספר של מ.ד. ברליץ 'שיטת ברליץ לעברית', 1936

עבודתו הראשונה עם הגיעו לארצות הברית הייתה הוראת צרפתית וגרמנית במכללה הפוליטכנית של ורנר. במהלך 1878, כאשר הבעלים של בית הספר, מר ורנר, נעלם עם כל שכר הלימוד ששולם מראש, היה ברליץ למנהלו של המוסד. כאשר ברליץ חלה, ולא היה מסוגל ללמד את כיתת הצרפתית, הוא מיהר לשכור את ניקולס ז'ולי להחליף אותו וללמד את הכיתה. מאחר שתמיד התכתב עם ז'ולי בצרפתית, הוא לא הבין שז'ולי לא דיבר אנגלית עד ששכר אותו. ז'ולי לימד את הכיתה בצרפתית בלבד (ללא שימוש בשפות אחרות להסברים ולהקלת ההבנה) באמצעות מחוות והצבעה על אובייקטים והעברת משמעויות שונות באמצעות נימת הקול והבעות הפנים. ברליץ חזר לכיתה שישה שבועות מאוחר יותר וגילה כי התלמידים שלו, שדיברו מעט צרפתית או כלל לא דיברו את השפה לפני שז'ולי החל ללמד, שוחחו באופן כמעט שוטף בצרפתית. יכולות ההגייה והדקדוק של התלמידים היו גם הן טובות מאוד. ברליץ עשה שימוש בניסיון זה כאשר פיתח את שיטת ברליץ, שבמסגרתה רק השפה הנלמדת מדוברת בכיתה מהיום הראשון של הלימוד. התלמידים מסתמכים על אותן טכניקות שבהן השתמש ז'ולי, ובמקום להיעזר בתרגום, להסיק משמעות בצורה עקיפה, וללמוד כך גם את הדקדוק ואת אוצר המילים.

בעקבות ההצלחה הרבה של ניסוי ראשוני זה, ברליץ פתח בית ספר שני לשפות בבוסטון במהלך 1880, ובהמשך הקים בתי ספר נוספים בניו יורק ובוושינגטון די. סי. עם השנים הקים בתי ספר בכל רחבי ארצות הברית ובמדינות רבות בחו"ל. בין 1880 ו-1900 הוא החל גם לכתוב על רעיונותיו, לפתח אותם למסגרת שיטתית, שאותה הציג במהלך 1900 ביריד העולמי בפריז. אחרי סוף המאה, הוא החל נודד ברחבי העולם, ושמעו הופץ ברבים לאחר שהצליח ללמד את וילהלם השני, קיסר גרמניה, לדבר אנגלית. תהילתו של ברליץ המשיכה להתפשט; הוא קיבל את מדליות כבוד ממלך ספרד,[3] מממשלת צרפת, ובתערוכות בינלאומיות רבות.[4] הוא נשאר פעיל עד מותו, בגיל 68, בניו יורק. הוא נקבר בבית הקברות וודלואן (Woodlawn) ברובע הברונקס שבניו יורק.

שיטתו של ברליץ ללימודי שפות היא עדיין בשימוש. ספרים רבים שפרסם במקור במהלך בתחילת העשור הראשון של המאה ה-20 עדיין ממשיכים להתפרסם במהדורות המשך.

הבלשן והסופר צ'ארלס ברליץ, נכדו, היה במשך זמן מה מנכ"ל ברליץ.

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא מקסימיליאן ברליץ בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1 2 Emily C., Rose (19 ביוני 2012). "Maximilian D. Berlitz (1852-1921)". Immigrant Entrepreneurship: German American Business Biographies. German Historical Institute. 
  2. ^ Adolf J. Schmid: „D.“ und der Mythos der Delphine - Maximilian D. Berlitz=David Berlizheimer, in: „Schwäbische Heimat“, Jahrgang 2001/1, S. 44 ff., Stuttgart, Germany
  3. ^ Sellmer, Robert (24 בפברואר 1947), "Berlitz Schools", LIFE Magazine: 58 
  4. ^ "Maximilian D. Berlitz". Rhode Island Heritage Hall of Fame.