פתיחת התפריט הראשי

מקסימינוס דאיה

גַּאיוּס וַלֶרְיוּס גַּלֶרְיוּס מַקְסִימִינוּס, הידוע כמַקְסִימִינוּס דַּאיָה או מַקְסִימִינוּס השני (20 בנובמבר 270? - 313) היה קיסר רומא מ-305 ועד שנת 313.

מקסימינוס דאיה
Daza01 pushkin.jpg
לידה 20 בנובמבר 270
ארמון גלריוס, האימפריה הרומית עריכת הנתון בוויקינתונים
התאבד 313 (בגיל 42 בערך)
טרסוס, האימפריה הרומית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה רומא העתיקה עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק פוליטיקאי, חקלאי עריכת הנתון בוויקינתונים
שושלת טטררכיה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
מקסימינוס דאיה על גבי מטבע

רקעעריכה

במהלך המאה השלישית לספירה חוו שליטי האימפריה הרומית קושי מתמשך בקיום מערכת שלטון ריכוזית אחת אחידה על כלל שטחי האימפריה, שהשתרעה בשלב זה משטחי הבריטניות וההיספניות (בריטניה ופורטוגל של ימינו, בהתאמה) במערב ועד מסופוטמיה (עיראק של ימינו) במזרח. גודלה של האימפריה סיפק אתגרים רבים לקיומה בהם מלחמות ופלישות רבות, ריבוי טוענים לכס הקיסרות ומשברים כלכליים שונים. גם לפיחות המתמשך בערך המטבע הרומי היה חלק ביצירת אי-יציבות באימפריה במהלך המאה השלישית לספירה.[1] גורמים אלו בשילוב עם גורמים נוספים היוו יחד משבר מתמשך באימפריה הרומית שזכה לכינוי משבר המאה ה-3. משבר זה נמשך עד עלייתו לשלטון של דיוקלטיאנוס (284–305 לספירה), שביקש לפתור את משברי האימפריה באמצעות שורה של רפורמות, כשהמרכזית שבהן הייתה כינון מבנה שלטוני חדש שזכה לשם 'טטררכיה' ("שלטון הארבעה"). לצורך כך, בראשית שלטונו, בשנת 285, צירף דיוקלטיאנוס אליו לשלטון את איש הצבא מקסימיאנוס. דיוקלטיאנוס אימץ אותו כאח, ויש לשער כי שמו המלא של מקסימיאנוס, מרקוס אורליוס ולריוס מקסימיאנוס (Marcus Aurelius Valerius Maximianus) אומץ כאשר ניאות להצטרף לשלטון דיוקלטיאנוס.[2] בשנת 293 לספירה, נתמנו שני שליטים זוטרים ('קיסרים') תחת שני השליטים הבכירים המכהנים ('אוגוסטים'): קונסטנטיוס כלורוס תחת מקסימיאנוס בחלקים המערביים של האימפריה, וגלריוס תחת דיוקלטיאנוס בחלקים המזרחיים של האימפריה.

ארבעת השליטים ששלטו במקביל באימפריה, הובחנו במעמדם על ידי שימוש בתארים 'אוגוסטוס' ו'קיסר': התואר 'אוגוסטוס' שימש בתקופה זו לתיאור השליט הרם יותר בכל צמד, בעוד התואר 'קיסר' שימש לתיאור השליט הזוטר בכל צמד.

קורות חייועריכה

דאיה נולד בדקיה. בעת שירותו בצבא הרומי הוא התבלט בזכות כישרונותיו ובזכות קשריו המשפחתיים עם גלריוס, דודו.

מינוי לקיסרעריכה

ביום ה-1 במאי 305 בטקס שנערך בו זמנית במילאנו וניקומדיה פרשו מקסימיאנוס ודיוקלטיאנוס מכס השלטון ומינו את קונסטנטיוס כלורוס כאוגוסטוס במקום מקסימיאנוס ואת גלריוס לאוגוסטוס במקום דיוקלטיאנוס. את כס הקיסרים תפסו דמויות חדשות מקסימינוס דאיה כקיסר תחת גלריוס במזרח ופלביוס ולריוס סוורוס כקיסר במערב, שני קצינים ותיקים אלו היו למעשה נאמנים של גלריוס וביססו את מעמדו כשליט עליון של האימפריה והסירו את נאמני מקסימיאנוס מעמדות הכוח. מהלך זה שלכאורה נעשה בהסכמה של כל הצדדים התעלם משאיפותיהם של מועמדים אחרים ומשאיפותיו של מקסימיאנוס להעביר את השלטון לבנו, זרעי הפורענות נזרעו ותקופת הטטררכיה השנייה עתידה הייתה להיות סוערת וקצרה.

ועידת קרנונטוםעריכה

ביום 11 בנובמבר 308 נפגשו גלריוס ומקסימיאנוס עם דיוקלטיאנוס בעיר קרנונטום שם כפו המשתתפים על מקסימיאנוס לוותר על תארו המחודש כאוגוסטוס וקונסטנטינוס הורד לדרגת קיסר ומקסימינוס דאיה לקיסר במזרח לִיקִינְיוּס (Licinius) נאמנו של גלאריוס התמנה לתפקיד אוגוסטוס של המערב

מאבק על השלטוןעריכה

בשנת 308 הוכתר דאיה באופן סמלי על ידי גלריוס כ"אוגוסטוס המזרח". מותו של גלריוס בשנת 311 הפך את מקסימינוס לשליט העליון של חלקה המזרחי של האימפריה.

בשנת 313 החליט מקסימינוס דאיה לסלק את ליקיניוס מדרכו מאחר שראה בו סיכון עיקרי למעמדו הוא יצא לכוון הבלקן עם צבא של כ 70000 חיילים, באפריל הוא חצה את הבוספורוס עם צבא שהוחלש על ידי תנאי מזג אוויר קשים. העיר ביזנטיום נפלה לידיו לאחר מצור של 11 ימים משם המשיך מקסימינוס דאיה אל העיר הרקלאה סינטיקה (Heraclea Sintica) שבבולגריה, העיר נפלה לידיו לאחר מצור קצר אך בשלב זה הגיע צבאו של ליקיניוס עם כ 30000 חיילים וחנה באדריאנופול.

הצבאות נפגשו לקרב המכריע ביום 30 באפריל 313. על פי ההיסטוריונים הרומאיים בערב הקרב הופיע מלאך בחלומו של ליקיניוס ולימד אותו תפילה שכל המאמינים בכל הדתות יכולים לשאת ללא סייג וליקיאנוס לימד והתפלל תפילה זו עם חייליו לפני הקרב. בקרב צירלום (Tzirallum) הביסו הלגיונות של ליקיניוס את הצבא העדיף מספרית של מקסימינוס דאיה, הסיבות לכך היו המשמעת העדיפה והיתרון בהכרת השטח של הליגיונות המערביים.

מקסימינוס דאיה הצליח להימלט משדה הקרב בעור שיניו, מלווה ביחידות צבא שנותרו נאמנות ולאחר שפשט את גלימת הארגמן של האוגוסטוס ובמקומה לבש מדים של חייל פשוט. בלווית שרידי צבאו הוא נסוג לעיר ניקומדיה, שם ניסה לארגן מחדש את הלגיונות הנאמנים לו.

מוותעריכה

הצבאות נפגשו פעם נוספת בשערי קיליקיה בקרב בו ניסו ליגיונותיו של דאיה לעצור את צבאו של ליקיניוס שפרצו את קווי ההגנה של דאיה והמשיכו בקרב תנועה איטי במהלכו נדחפו הליגיונות המזרחיים לאחור אך מבלי להתפורר ומבלי להיכנע, המערכה הסתיימה עם מותו של דאיה ככל הנראה ממחלה באוגוסט 313.

לקריאה נוספתעריכה

  • היסטוריה אוגוסטה: הקיסרים החיילים, מקסימינוס הצעיר, עמ' 90–96. תרגם מלטינית, הוסיף מבוא והערות דוד גולן. ירושלים, הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, 2014.

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא מקסימינוס דאיה בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ עמית, 2002, עמ' 791-794.
  2. ^ עמית, 2002, עמ' 793.