מקס פון באדן

הקנצלאר האחרון של ממלכת גרמניה

מקס פון באדןגרמנית: Maximilian von Baden;‏ 10 ביולי 18676 בנובמבר 1929), המכונה גם הנסיך מקסימיליאן מבאדן, היה הקנצלר השמיני והאחרון של הקיסרות הגרמנית לפני מעברה לרפובליקת ויימאר.

מקס פון באדן
Maximilian von Baden
הנסיך מקסימיליאן מבאדן
הנסיך מקסימיליאן מבאדן
לידה 10 ביולי 1867
הדוכסות הגדולה של באדן באדן-באדן, הדוכסות הגדולה של באדן
פטירה 6 בנובמבר 1929 (בגיל 62)
רפובליקת ויימאררפובליקת ויימאר זאלם (אנ'), רפובליקת באדן, רפובליקת ויימאר
שם לידה Maximilian Alexander Friedrich Wilhelm von Baden עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הקיסרות הגרמניתהקיסרות הגרמנית הקיסרות הגרמנית
השכלה
מפלגה ללא שיוך פוליטי
בת זוג מריה לואיזה, נסיכת הנובר
שושלת בית צרינגן
אב וילהלם, נסיך באדן
אם מריה מקסימיליאנובה, נסיכת לויכטנברג
צאצאים ראו בהמשך
קנצלר הקיסרות הגרמנית ה־8
3 באוקטובר 19189 בנובמבר 1918
(5 שבועות ו־3 ימים)
פרסים והוקרה
  • מסדר הפיל (1900)
  • מפקד עליון במסדר לאופולד (2 באוקטובר 1906)
  • מסדר העיט השחור
  • מסדר הכתר של סקסוניה
  • המסדר המלכותי של השרפים
  • מסדר אישטוון הקדוש של הונגריה
  • מסדר אולף הקדוש
  • מסדר בית הכתר הוונדי
  • מסדר אלכסנדר הקדוש של בולגריה
  • מסדר לודוויג
  • מסדר בית הוהנצולרן
  • עיטור אנדריי הקדוש
  • מסדר הוברטוס הקדוש
  • צלב הברזל
  • מסדר הכתר
  • מסדר אריה צרינגן
  • מסדר הנסיך דנילו הראשון עריכת הנתון בוויקינתונים
חתימה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה עריכה

ראשית חייו עריכה

מקס פון באדן היה בנו של וילהלם, נסיך באדן, אחיו של פרידריך הראשון, הדוכס הגדול של באדן, ולמריה מקסימיליאנובה, נסיכת לויכטנברג, בתם של מקסימיליאן, דוכס לויכטנברג ומריה ניקולאייבנה, הנסיכה הגדולה של רוסיה. בשנת 1907 מת דודו פרידריך הראשון, ובנו פרידריך השני עלה לשלטון במקומו, ומכיוון שלא היו לו ילדים הפך מקס לנסיך הכתר של באדן. פון באדן החל להיות פעיל פוליטי בחוגים מתונים, ונודע כליברל. בין היתר התנגד למלחמת הצוללות שניהלה גרמניה במהלך מלחמת העולם הראשונה, וחזה כי זו תביא לכניסת ארצות הברית למלחמה ולהעמדת גרמניה במצב קשה.

תום מלחמת העולם הראשונה עריכה

באוקטובר 1918 עמדה גרמניה בפני תבוסה במלחמה, והיה ברור כי סופה של המלחמה קרב. נראה כי יש להעמיד בראש המדינה אדם שיוכל לשאת ולתת על תנאי כניעה עם מדינות ההסכמה ועם נשיא ארצות הברית וודרו וילסון. המוניטין שיצאו לפון באדן כמתנגד למלחמת הצוללות הם שהכריעו בעד מינויו לתפקיד. באדן החליף בתפקיד הקאנצלר את גאורג פון הרטלינג. על אף שהיו לו הערות משמעותיות לגבי הדרך שהמטכ"ל הגרמני בראשות פאול פון הינדנבורג ואריך לודנדורף רצו לנהל את המשא ומתן, קיבל על עצמו באדן את התפקיד מתוך אמונה שיוכל להוביל לרפורמות במבנה הממשל. עד למינויו נשלטה גרמניה למעשה כמעין דיקטטורה צבאית על ידי לודנדורף והינדנבורג, בהסכמתו של הקייזר וילהלם.

צעדו המשמעותי הראשון היה מינוי ממשלה שכללה לראשונה נציגים של המפלגה הסוציאל-דמוקרטית הגרמנית פיליפ שיידמן ופרידריך אברט. נציגי הסוציאל-דמוקרטים דרשו את הגברת הרפורמות ואת התפטרות הקייזר, דבר שנציגי הצבא התנגדו לו בכל תוקף.

המעבר מקיסרות לרפובליקה עריכה

בימים הראשונים של נובמבר החלה מהפכה בכל רחבי גרמניה. פון באדן הבין כי בנסיבות אלו יקשה על הקייזר לשמור על כיסאו, והוא הפציר בו להתפטר, על מנת לשמור על המונרכיה עצמה. לבסוף הודיעו ראשי המטכ"ל הינדנבורג ווילהלם גרנר לקייזר כי עליו להתפטר, כאשר ברקע הדברים מרידת אנשי הצי הגרמני בעיר קיל. ב-9 בנובמבר 1918 הכריז פיליפ שיידמן על כינון הרפובליקה הגרמנית מעל מרפסת בניין הרייכסטאג, ופון באדן התפטר מכל תפקידיו, ומסר את משרת הקאנצלר לפרידריך אברט. הייתה זו לידתה של רפובליקת ויימאר קצרת הימים והסוערת.

מבחינה היסטורית רבים רואים בנסיבות אלו של התפטרותו של פון באדן את ערש ההתנגדות לרפובליקת ויימאר. יש הסבורים כי לו היה פון באדן מעביר את השלטון לגורמים שמרנים יותר, תוך שמירה על המונרכיה, ייתכן והייתה נמנעת התנגדותם של אנשי הימין לרפובליקה, שלבסוף הביאה עליה את סופה. בנסיבות אלו ייתכן ואגדת "הסכין בגב" לפיה הכניעה למדינות ההסכמה והכרזת הרפובליקה הייתה כתוצאה מקונספירציה שמאלנית-יהודית לא הייתה נולדת. אותם אישים עצמם אשר בהתנהגותם הביאו את הכניעה ואת הכרזת הרפובליקה, מנהיגי הצבא כלודנדורף, ומנהיגי מפלגות הימין, אשר לא רצו לקבל עליהם את השלטון לאחר התפטרות הקייזר, הם שהיו הפעילים ביותר בהפצת אגדת "הסכין בגב", ולמשך שארית ימי חייו שימש פון באדן כשעיר לעזאזל נוח ומטרה להאשמות אלו.

האשמות הימין על "הסכין בגב" הביאו לכך שאנשים כאדולף היטלר נשבעו כי אם יגיעו נסיבות דומות לאלו שאירעו בנובמבר 1918, לא יאפשרו את שעשה פון באדן - כניעה והעברת השלטון לגורמים מתונים, אלא יילחמו עד הסוף, כפי שאכן אירע. בזכרונותיו כותב אלברט שפר שהיה שר החימוש של היטלר, ואחד האנשים החזקים במשטרו (ואף יורש פוטנציאלי), כי כשסר חינו בעיני היטלר בשנת 1945 לאחר שכתב מזכר שנושא את הכותרת "המלחמה אבודה", אמר לידיד כי "תודה לאל - לא אצטרך לשחק את תפקידו של מקס פון באדן".

מותו עריכה

פון באדן בילה את שארית ימי חייו ללא פעילות ציבורית, ומת בגיל 62 ב-6 בנובמבר 1929 באחוזתו בבאדן. בשנת חייו האחרונה היה הטוען לתואר הדוכס הגדול של באדן, לאחר שירש את בן-דודו פרידריך השני שוויתר על תוארו לאחר תום מלחמת העולם הראשונה.

משפחתו עריכה

ב-10 ביולי 1900 התחתן מקס עם מריה לואיזה, נסיכת הנובר, בתם של ארנסט אוגוסט, נסיך הכתר של הנובר ותירה, נסיכת דנמרק, ממנה נולדו לו שני ילדים:

אילן יוחסין עריכה

קרל פרידריך, הדוכס הגדול של באדן
 
לואיזה קרולינה מהוכברג
 
גוסטב הרביעי אדולף, מלך שוודיה
 
פרדריקה מבאדן
 
אז'ן דה בוארנה
 
אוגוסטה, נסיכת בוואריה
 
ניקולאי הראשון, קיסר רוסיה
 
שרלוטה, נסיכת פרוסיה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
לאופולד, הדוכס הגדול של באדן
 
 
 
 
 
סופיה, נסיכת שוודיה
 
 
 
 
 
מקסימיליאן, דוכס לויכטנברג
 
 
 
 
 
מריה ניקולאייבנה, הנסיכה הגדולה של רוסיה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
וילהלם, נסיך באדן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מריה מקסימיליאנובה, נסיכת לויכטנברג
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מקסימיליאן, נסיך באדן


קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא מקס פון באדן בוויקישיתוף



הקודם:
הרוזן גאורג פון הרטלינג
קנצלר גרמניה
1918
הבא:
פרידריך אברט