מקס פישר
מקס פישר (1908, פיטסבורג - 3 במרץ 2005, דטרויט) היה איש עסקים, יזם ופילנתרופ יהודי-אמריקני, וממנהיגיה הבולטים של יהדות ארצות הברית.
מקס פישר (במרכז) | |
לידה |
15 ביולי 1908 פיטסבורג, ארצות הברית |
---|---|
פטירה |
3 במרץ 2005 (בגיל 96) פרנקלין, ארצות הברית |
מדינה | ארצות הברית |
השכלה | אוניברסיטת המדינה של אוהיו |
ביוגרפיה
עריכהפישר נולד בשנת 1908 בעיר פיטסבורג למשפחה יהודית ממוצא ריסי וגדל בעיירה סאלם, אוהיו, שם היה לאביו חנות בגדים. הוא למד באוניברסיטת המדינה של אוהיו במלגת כשחקן פוטבול וסיים תואר במנהל עסקים ב-1930. פישר הצטרף לחברת זיקוק הנפט של אביו, שעסקה במיחזור שמן מנוע, בדטרויט כאיש מכירות ושהקים חברה משלו ב-1932. החברה שלו הייתה לאחת מרשתות תחנות הדלק הגדולות במערב התיכון, לפני שמכר את העסק ב-1959 תמורת 40 מיליון דולר, לאחר ששימש 27 שנים כמנכ"ל שלו. פישר השקיע את הונו בנדל"ן לאחר פרישתו מעסקים ב-1963, הוא היה חבר בדירקטוריון של מספר חברות ובנוסף כיהן כיו"ר הכבוד של הפדרציות היהודיות של צפון אמריקה והוועד היהודי-האמריקאי. בישראל השקיע פישר במפעלים פטרוכימיים בישראל[1], ובחיפושי נפט[2].
פישר ייסד את חבר הנאמנים של הסוכנות היהודית ועמד בראשו במשך עשרות שנים[3]. פעילותו במוסדות הציוניים החלה ב-1954 בעקבות ביקור בישראל. הוא היה מגדולי מגייסי התרומות בקרב יהודי ארצות הברית[4]. בין היתר, תמך בפרויקט שיקום השכונות שיזם, בסוף שנות השבעים, ראש הממשלה מנחם בגין[5]. כמו כן הוביל את מגבית "אקסודוס" למען עולי ברית המועצות ומבצעי העלאת יהדות אתיופיה.
פישר היה חבר פעיל במפלגה הרפובליקנית, היה מקורב לנשיא ריצ'רד ניקסון ושימש יועצו לעניינים יהודיים[6]. הוא אף ספג ביקורת בשנת 1974, בקרב אנשי הקהילה היהודית בארצות הברית, על כך שהמשיך לתמוך בנשיא ניקסון למרות שהלה הסתבך בפרשת ווטרגייט, בה, בין השאר, נשמעו הקלטות של ניקסון משמיע הערות אנטישמיות. בשנות ה-80 היה בין התורמים הגדולים ביותר למפלגה והיה בקשרי ידידות עם הנשיא ג'ורג' הרברט ווקר בוש[7].
הוא נפטר ב-3 במרץ 2005. ביוני 2009 נחנכה בירושלים כיכר על שמו[8].
קישורים חיצוניים
עריכה- עמירם ברקת, מת מקס פישר, ממנהיגיה הבולטים של יהדות ארצות הברית, באתר הארץ, 3 במרץ 2005
- מקס פישר, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים
עריכה- ^ המפעלים הפטרוכימיים יקימו ביח"ר לגומי סינתטי, למרחב, 21 באוקטובר 1964
- ^ "מלך־סדום" מחפש נפט, למרחב, 28 בנובמבר 1968
- ^ דיוני חבר הנאמנים של הסוכנות היהודית נפתחו, מעריב, 16 בפברואר 1981
- ^ 2 מיליון דולר תרומת ראשי המגבית, על המשמר, 23 באוקטובר 1966
- ^ ביקורת על טיפול הממשלה בפרוייקט שיקום השכונות, דבר, 30 ביוני 1980
- ^ מקס פישר, יועץ נשיא ארה"ב לעניינים יהודיים, דבר, 21 ביוני 1971
- ^ שריאל שני (וושינגטון), הרפובליקנים אמרו כן לבוש; הלילה הנאום החשוב בחייו, חדשות, 20 באוגוסט 1992
יואל אסתרון, 55 שעות בוושינגטון, חדשות, 17 בנובמבר 1989 - ^ מקס פישר בכיכר, באתר גלובס, 23 ביוני 2009