מקס צ'רנובילסקי

משפטן ושופט ישראלי

מקס צ'רנובילסקי (שם מלא: מקס מרדכי צ'רנובילסקי; 191716 באפריל 1994) היה משפטן ושופט ישראלי. בשנת 1949 ייסד את המחלקה למשפטים אזרחים ועמד בראשה בדרגת סגן פרקליט המחוז, כיהן כשופט שלום (1952–1958), שופט מחוזי (1958–1992) בבית המשפט המחוזי בתל אביב[1].

מקס צ'רנובילסקי
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 1917
גרמניהגרמניה גרמניה
פטירה 16 באפריל 1994 (בגיל 77 בערך)
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה האוניברסיטה העברית בירושלים
השתייכות מערכת בתי המשפט הישראלית
תקופת כהונה 1948–1994 (כ־46 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 19481994 (כ־46 שנים)
תפקידים בולטים
  • ייסד את המחלקה למשפטים אזרחים ועמד בראשה בדרגת סגן פרקליט המחוז
  • שופט בית משפט השלום בתל אביב-יפו
  • שופט בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה עריכה

נולד בשנת 1917 בקניגסברג (היום: "קלינינגרד"), גרמניה לסופי ויעקב צבי הכהן, אח בכור לברנרד.

בשנת 1936 סיים לימודי תיכון בקניגסברג. בין השנים 19371938 למד בבית המדרש לרבנים בברסלאו.

בשנת 1939 עלה צ'רנובילסקי ל-ארץ ישראל.

בשנת 1942 קיבל תעודת הוראה.

בשנת 1947 סיים לימודי תואר ראשון במשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים והחל להתמחות במשרד עורכי-דין.

בשנת 1948 שירת בצה"ל ובין היתר שירת במטה המשפטי של צה"ל, הופיע כסניגור צבאי וכיהן כאב בית-הדין הצבאי המחוזי בתל אביב.

בשנת 1949 ייסד צ'רנובילסקי את המחלקה למשפטים אזרחים ועמד בראשה בדרגת סגן פרקליט המחוז.

בשנת 1952 מונה צ'רנובילסקי לכהונת שופט בבית משפט השלום ב-תל אביב.

בשנת 1958 מונה לכהונת שופט בבית משפט המחוזי בתל אביב, כיהן בתפקיד במשך 34 שנים.

בנובמבר 1959 צ'רנובלסקי היה חבר בהרכב (עם השופטים מרדכי קנת ויצחק דולב) שהרשיע את המרגל לוי לוי שבמשך 33 שנה מאסרו נותר חסוי.[2]

ב-1 בינואר 1992 פרש לגמלאות.[3]

לאחר פרישתו לגמלאות עבד כ-עורך דין.

בשנות ה-90 המרכז הישראלי לניהול ערך משפט ציבורי על מינויים פוליטיים בחברות ציבוריות. בראש הרכב השופטים ישב השופט (בדימוס) מקס צ'רנובילסקי. ישבו לצידו פרופ' עמוס שפירא ופרופ' דוד קרצמר. בין עדי התביעה היו ח"כ אברהם שוחט, יצחק ברמן, ואלוף (במיל.) יצחק חופי[4].

צ'רנובילסקי נפטר ב-16 באפריל 1994. נקבר בבית העלמין קריית שאול.[5]

על שמו של צ'רנובילסקי: המדרשה לעולים חדשים במסגרת לשכת עורכי הדין בישראל ומשרד הקליטה.[6]

משפחה עריכה

היה נשוי לדינה (1927–2019), אב לבת ובן. אחיו הוא הפתולוג הפרופ' ברנרד צ'רנובילסקי.[7]

משפחת צ'רנובילסקי התגוררה בצפון תל אביב.

קישורים חיצוניים עריכה

[8]

הערות שוליים עריכה