מקס תיילר
מקס תיילר (באנגלית: Max Theiler; 30 בינואר 1899, פרטוריה, הרפובליקה הדרום-אפריקאית (לימים דרום אפריקה) – 11 באוגוסט 1972, ניו הייבן, קונטיקט, ארצות הברית) היה וירולוג ורופא דרום אפריקאי-אמריקאי.
 | |
| לידה |
30 בינואר 1899 פרטוריה, דרום אפריקה  |
|---|---|
| פטירה |
11 באוגוסט 1972 (בגיל 73) ניו הייבן, ארצות הברית |
| ענף מדעי | וירולוגיה |
| מקום מגורים |
 דרום אפריקה  ארצות הברית |
| מקום לימודים |
|
| מוסדות | |
| פרסים והוקרה |
|
| תרומות עיקריות | |
| פיתוח חיסון נגד קדחת צהובה | |
  | |
תיילר זכה בפרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה בשנת 1951 על פיתוח חיסון נגד קדחת צהובה, והיה יליד אפריקה הראשון שזכה בפרס זה.
ביוגרפיה עריכה
ראשית חייו עריכה
תיילר נולד בפרטוריה ב-30 בינואר 1899 לסר ארנולד תיילר, וטרינר דרום אפריקאי שעסק בתחום הבקטריולוגיה. הוא למד בבית הספר התיכון לבנים של פרטוריה, קולג' אוניברסיטת רודוס ובבית ספר לרפואה באוניברסיטת קייפטאון, וסיים את לימודיו ב-1918. הוא עזב את דרום אפריקה ועבר ללונדון, אנגליה ולמד בבית הספר לרפואה של בית החולים על שם תומאס הקדוש, קינגס קולג' לונדון ובית הספר להיגיינה ולרפואה טרופית בלונדון. בשנת 1922 קיבל תיילר תואר ראשון בהיגיינה ורפואה טרופית.
קריירה עריכה
תיילר רצה להתמיד בקריירת המחקר שלו, אז ב-1922 הוא החל לעבוד בבית הספר לרפואה טרופית באוניברסיטת הרווארד בקיימברידג', מסצ'וסטס, ארצות הברית. במשך כמה שנים חקר את זן הדיזנטריה האמבי וניסה לפתח חיסון לקדחת נשיכת העכברוש (אנ').
תיילר מונה להיות העוזר של אנדרו סלארדס, והם החלו לחקור את הקדחת הצהובה. ב-1926 הפריכו את ההיפותזה של היידאיו נוגוצ'י, לפיה קדחת צהובה נגרמת מהבקטריה Leptospira icteroides.
ב-1928, לאחר שהמחלה זוהתה בוודאות כוירוס, הם הוכיחו שהגרסה האפריקאית והדרום אמריקאית זהות מבחינה אימונולוגית. במהלך המחקר חלה תיילר בקדת צהובה אך החלים ופיתח חסינות.
ב-1930 עבר תיילר לאוניברסיטת רוקפלר, ולאחר מכן מונה למנהל מעבדת הווירוסים.
בין השנים 1964–1967 עבד כפרופסור לאפידמיולוגיה ובריאות הציבור באוניברסיטת ייל.
הוא נישא לליליאן גרהאם ב-1928 והייתה להם בת אחת. תיילר נפטר ב-1972 בניו-הייבן, קונטיקט.
קישורים חיצוניים עריכה
- מקס תיילר, באתר פרס נובל (באנגלית)
- מקס תיילר, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)