פתיחת התפריט הראשי
Rabbiner dr. mordechai bohrer.jpg

הרב ד"ר מרדכי בורר[1]גרמנית: Marcus Bohrer; י"ט באלול ה'תרנ"ה - ח' בטבת ה'תרצ"ט) היה רבן האחרון של קהילות גיילנגן וראנדג במדינת באדן שבדרום גרמניה, ורבהּ הבלתי רשמי של קהילת דיסנהופן שבשווייץ, פעיל מרכזי ב"אגודת ישראל" בגרמניה, וחבר ב"קרן התורה" של אגודת ישראל[2].

ביוגרפיהעריכה

מוצאועריכה

נולד באנסבאך שבבאווריה[3]. הוריו, מאיר בורר ומרים לייסטינה, היגרו לגרמניה מפלך ז'שוב שבגליציה[4]. שם הנעורים של אמו היה לייסטינה. מקורה של משפחת לייסטינה ממשפחת הרבנים רפפורט מקראקוב[5]והם מיוחסים לדון יצחק אברבנאל. משפחתו לא ניהלה אורח חיים דתי, אולם הוא החל בניהול אורח חיים דתי כבר בימי נעוריו. הוא התמיד בדרכו ואף התחזק בה במות אביו, מאיר, בתאונת רכבת ב-11/01/1914.

בהיותו כבן 17 שנה עברו הוריו להתגורר במינכן, ובה למד בגימנסיה המלכותית ההומאנית ע"ש וילהלם. בד בבד למד תורה אצל רבהּ של הקהילה החרדית בעיר, הרב חנוך הכהן ארנטרוי.

לאחר סיום לימודיו בגימנסיה, פנה הרב בורר ללימודים בסמינר לרבנים ע"ש הילדסהיימר בברלין.

כשפרצה מלחמת העולם הראשונה, היה הרב בורר כבן 19 שנה, ועקב היותו מועמד לרבנות שוחרר משרות בצבא גרמניה.

ראש הסמינר לרבנים, הרב אברהם אליהו קפלן, חיבבו וקרבו כבן, ויעץ לו להשתלם בתורה בישיבת טלז שבליטא. בהמלצתו החמה של רבו, הרב קפלן, התקבל הרב בורר ללימודים במכינה של ישיבת טלז, והחל ללמוד עם צעירי התלמידים למרות גילו ומעמדו. הוא שקד בדבקות על תלמודו, עלה ונתעלה, עד שכונה בפי תלמידי הישיבה "המתמיד". בזמן לימודיו בטלז התפרנס מהוראה בגימנסיה העברית לבנות "יבנה" בעיר.

בדרכו חזרה לבית הוריו שמינכן סר לקניגסברג, שם הכיר את בת שבע [ז'ני] לאקס בת הרב חיים יצחק הכהן לאקס[6], מנכבדי הקהילה המקומית, והם נישאו בתאריך: 22/05/1924. לאחר סיום שלוש שנות לימוד בישיבה, עמד הרב בורר בבחינות הגמר של בית-המדרש לרבנים בברלין[7][8], וקיבל הסמכה לכהן ברבנות. על פי בקשת חותנו, המשיך הרב בורר ללמוד בישיבת טלז שנתיים נוספות לאחר נישואיו. הרב בורר למד תורה גם אצל מורו ורבו הרב ד"ר פסח יהודה יעקבלב, שניהל את תלמוד התורה בקניגסברג. לאחר פטירתו של הרב יעקבלב בטרם עת, מילא את מקומו הרב בורר בניהול תלמוד התורה המקומי, למשך תקופה מסוימת[9].

הרב בורר התמחה בזיהוי קברים עתיקים. הנושא היה קרוב לליבו, והוא עסק בו בעבודת הדוקטורט שלו. על עבודתו קיבל תואר ד"ר - מאוניברסיטת פרייבורג[10].

מינויו לרבנות גיילינגןעריכה

בראשית שנת תרפ"ז (1927) נתמנה הרב בורר לכהן ברבנות קהילות גיילינגן וראנדג האורתודוקסיות, בגרמניה על גבול שווייץ. על אף הרוח הליברלית שנשבה במועצת הקהילות העליונה של באדן[11] באותה תקופה, מיאנו חברי הקהילות הללו לקבל את מרותו של רב ליברלי, ולאחר משא ומתן ממושך אישרה המועצה את מינויו של רב אורתודוקסי לקהילות גיילינגן וראנדג. הרב בורר עשה מאמצים רבים לטיפוח חיי הדת והרוח בכלל - ולחינוכם של בני הנוער בפרט, ובכשרונותיו הברוכים הצליח לקרב ליהדות גם את הרחוקים שבאנשי קהילותיו.

תחת שלטון הנאציםעריכה

מיד עם עלות הנאצים לשלטון נסגר מעבר הגבול החופשי מגרמניה לשווייץ. משום מיקומה הגאוגרפי של גיילינגן - מובלעת גרמנית בתוך שטח שווייצרי – מוקפת ביערות, - הפכה היא מקלט ארעי ליהודים רבים, מכל קצות גרמניה, יהודים שביקשו לחצות את הגבול לשווייץ שלא כחוק. מספרם גדל במיוחד לאחר סיפוחה של אוסטריה לגרמניה ב-13 במארס 1938. פליטים יהודים, ובהם גם - יוצאי פולין, מצאו מחסה בביתו הפתוח לרווחה של הרב בורר. הרב צייד אותם בכסף, והסדיר את מעברם לשווייץ. בחלק מן המקרים, הרב עצמו אף הדריך את הפליטים כיצד לעבור את הגבול בחשאי, על ידי טיולים, שערך עמם בחשכת ליל סמוך לאזורי הגבול. בעקבות חשדם של השלטונות במעשיו, עקבו אחריו, חיפשו אמתלות שונות להתנכל לו, ולא פעם נחקר הרב על ידי הגסטאפו והשלטונות המקומיים.

למחרת "ליל הבדולח" לקחו הנאצים את הרב בורר ואת כל הגברים היהודים בכפר, למחנה הריכוז דכאו הסמוך למינכן. גם בגיא צלמוות המשיך הרב בורר לעודד את רוחם בני קהילתו ולחזקם, והיה בעבורם קרן אור. ביום שישי - ח' בטבת ה'תרצ"ט (30 בדצמבר 1939), היום שבו היה צפוי להשתחרר, התמוטט הרב בורר בעת מסדר הבוקר, אחרי שעמד שעות ארוכות בקור העז ששרר בחוץ. גופתו שוחררה מהמחנה לקבורה בבית הקברות היהודי במינכן, הודות לבקשתו המיוחדת של יו"ר ה"חברה קדישא" במינכן, אשר הכיר את הרב אישית עוד מימי ילדותו. הרב בורר נטמן בבית הקברות היהודי החדש במינכן, ביום ראשון י' בטבת ה'תרצ"ט.

הנצחתועריכה

נכדיו של הרב בורר הקימו לזכרו ולהנצחתו את "מכון זיכרון מרדכי", העוסק בתולדות הרב ובקהילות ששימש בהן רב. בשנת 2004 הוציאו, בסיוע קרן הזיכרון של "יד ושם" בירושלים, את הספר "למען הקהילה על קידוש השם – תולדות יהדות גיילינגן ורבהּ הרב מרדכי בורר".

לקריאה נוספתעריכה

  • שמחה גרשון בורר, התקווה על הגבול, מכון זיכרון מרדכי, מודיעין עילית, התשע"ו.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ שם המשפחה התאפיין בשינויים קלים: בורר-בוהרר-באהרר-בארער וכדומה.
  2. ^ הרב בורר השתתף במסע רבני "קרן התורה" לארץ ישראל בשנת 1929, וכן במסע להכרת התרבות היהודית במזרח אירופה, בשנת 1931.
  3. ^ סנדקו היה הרב פנחס כהן רבהּ של אנסבאך וממייסדי "אגודת ישראל".
  4. ^ נראה שמרכזה של משפחת בורר היה באזור לבוב (למברג) שבגליציה, ומקור השם "בורר" הוא מימי שלטון הקיסרות האוסטרו - הונגרית בגליציה.
  5. ^ [רפפורט שאינם כהנים].
  6. ^ מיוחס למשפחה שגדולי עולם יצאו ממנה, וביניהם גם ר' ישראל מסלנט, ר' אליהו רגולר מח"ס "יד אליהו", ור' אליהו ברוך קמאי, רבה של מיר.
  7. ^ העתק מדיפלומת הסמינר לרבנים בברלין: סמינר הרבנים בברלין . תעודת גמר . האדון ד"ר מרקוס בורר בנו של האדון מאיר בורר ז"ל מהעיר מינכן, נתקבל ב-05/07/1916 כתלמיד מן המנין לסמינר הרבנים. הוא ביקר בסמינר - תוך כדי הפסקות של עמידה למבחני גמר בתואר ד"ר ותוך כדי לימוד במשך שלש שנים בישיבה בטעלז, עד ה-01/05/1926. הוא השתתף בהרצאות בנושאים הבאים: תלמוד, פוסקים, מפרשי החומש, מפרשי תנ"ך, דקדוק עברי, היסטוריה יהודית, היסטוריית הספרות היהודית, פילוסופית הדת, חכמת הדרשה והנאום. הנ"ל מסר 3 הרצאות הלכתיות ו-4 הרצאות בחכמת הדרשה. התנהגותו המוסרית והדתית הייתה למופת. ברלין - 16/05/1926 . הסמינר הרבני . חבר המרצים: ד"ר יוסף וולגמוט, ד"ר שמואל גרינברג, ד"ר משה אוירבך, ד"ר י. וינברג . '''''
  8. ^ הרב ד"ר יחיאל יעקב וינברג - מראשי הסמינר לרבנים בברלין, הקדיש פסקה שלמה של דברי זיכרון על הרב מרדכי בורר, בשו"ת "שרידי אש" [תשובה ל"א בעניין מסאז' בשבת].
  9. ^ הרב קרא את שם בנו השלישי "פסח יהודה" - ע"ש הרב יעקבלב.
  10. ^ את לימודיו לתואר, קיים במחלקה לפילוסופיה באוניברסיטת ברלין. עבודת הדוקטורט עסקה בבתי הקברות היהודיים העתיקים, שבאזור ווירצבורג. (העתק מעבודת הדוקטורט נמצא ב"ארכיון המרכזי לתולדות העם היהודי" שב"אוניברסיטה העברית" בירושלים, בתיק מסמכי קהילת ווירצבורג).
  11. ^ מושבה היה בקרלסרוה.