מרדכי סלומון (פתח תקווה)
מרדכי סלומון (ה' בחשוון ה'תרכ"ט, אוקטובר 1868, ירושלים – ה'תשי"ז, 26 בינואר 1957, פתח תקווה) היה פעיל ציבור וחקלאי ישראלי, חוקר תולדות היישוב וסופר. בנו של יואל משה סלומון, ממייסדי נחלת שבעה ופתח תקווה.
למד בתלמוד תורה ובישיבת עץ חיים. בעודו בחור צעיר יצא לפתח תקווה ולכפר יהודיה להשתתף עם אביו בעבודות המשק ובנין המושבה. לאחר שאביו חזר לירושלים, נשאר במקום בעבודתו החקלאית עד זקנתו.
משגדלו בניו ונשתחרר מהעבודה היומיומית במשק ובפרדס, התמסר לעבודת מחקר וכתיבה היסטוריוגרפית בתולדות היישוב האשכנזי המחודש בארץ ישראל.
סלומון אסף וריכז את הזיכרונות ששמע מפי אביו ואחרים. על פי הדברים שחקר ושמע כתב את ספרו "שלשה דורות בישוב", שבו תיאר את פעולותיהם של אבי-סבו ר' אברהם שלמה זלמן צורף (הראש"ז) בגאולת אזור חורבת רבי יהודה החסיד בעיר העתיקה בירושלים, וכן את פעולות סבו ר' מרדכי סלומון ואביו יואל משה סלומון.
נפטר בשנת 1957, בן 88, ונקבר בבית הקברות סגולה בפתח תקווה.[1]
נכדתו היא הציירת חגית לאלו.
ספריו
עריכה- שלושה דורות בישוב: תקע"ב-תרע"ג, ירושלים: דפוס סלומון, תרצ"ט 1939 (יצא בשנית בשנים תש"ב ותשי"א) (התוכן: חלק א: אברהם שלמה זלמן צורף; חלק ב: מרדכי צורף-סלומון; חלק ג: יואל משה סלומון)
- ספורים מבין החומות, תל אביב: עם עובד, תש"ז.
- סבא מספר, תל אביב: מסדה, תשי"ד.
ביהודיה חקר את הגאוגרפיה ההיסטורית של הארץ כדי לקבוע ולזהות את שמות המקומות העתיקים כסביבת פתח תקווה ואת מסקנותיו פרסם באחד-עשר פרקים בהמשכים בשבועון "בוסתנאי" שנה א (תרפ"ט), גיליונות י"ג–כ"ג. כן כתב בעיתונים שונים מאמרים בעניין פתח תקווה.
כן הכין לדפוס ספר בשם "אדני הישוב" (או "אדני ארץ"),[2] בשני כרכים, על ההווי הירושלמי בימי ראשיתו של היישוב האשכנזי המחודש.
קישורים חיצוניים
עריכה- דוד תדהר (עורך), "מרדכי סלומון", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך א (1947), עמ' 236
- מרדכי סלומון, דבר, 28 בינואר 1957 (נקרולוג)
- לזכר נעדרים: ר' מרדכי סלומון, דבר, 18 בפברואר 1957 (מאת נכדתו)
- א. שלמון, לזכר נעדרים: ר' מרדכי סלומון (שלושים לפטירתו), דבר, 25 בפברואר 1957
- מרדכי סלומון (1868-1957), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
עריכה- ^ מרדכי סלומון באתר GRAVEZ
- ^ ע"פ תדהר, שם הספר הוא "אדני הישוב"; אולם ע"פ המאמר ב"דבר", השם הוא "אדני ארץ": ספריות "לדור" ו"שחרות" לשנתן הרביעית, דבר, 7 בספטמבר 1945.