יהוד (מושבה)

יְהוּד הייתה מושבה חקלאית לשעבר שהקימו מתיישבי פתח תקווה בסוף 1882. היא כללה שבעה בתי מגורים, בית כנסת ובית מרחץ. המושבה נעזבה בשנת 1893. ב-1972 שוקם הבית היחיד שנותר מימי העלייה הראשונה. הבית נמצא כיום במרכז סביון ומכונה "בית הראשונים" ובו מועדון וספרייה ציבורית.

יהוד (יישוב לשעבר)
Jehudia (before 1899).jpg
מדינה האימפריה העות'מאניתהאימפריה העות'מאנית  האימפריה העות'מאנית
תאריך ייסוד 1882 עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך נטישה 1893
קואורדינטות 32°02′51″N 34°52′20″E / 32.04759722°N 34.87225833°E / 32.04759722; 34.87225833 
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
בית הראשונים

תולדות היישובעריכה

היו אלו מתיישביה הראשונים של פתח תקווה, שננטשה ב-1881, יואל משה סלומון, יהודה ראב ואחיו משה שמואל ראב[1] שהגיע במקום האב אלעזר[2] שמפאת גילו לא יכול היה להשתתף בעבודת ההתיישבות, בשילוב חדשים, חבורת חובבי ציון מביאליסטוק ואריה ליב פרומקין, ששינסו מותניהם במאמץ מחודש לתקוע יתד ב'אם המושבות'. והפעם, כלקח מפרק ההתיישבות הראשון, העדיפו לקבוע את יישובם במקום בעל אקלים נוח יותר הרחק מריכוזי היתושים מחוללי מחלת המלריה שהיו בסביבות הירקון. נרכשה חלקה של 140 דונם בקרבת הכפר הערבי יהודייה ויקרא שמה 'יהודית' כשם העיר הקדומה שהייתה בנחלתו של שבט דן "וִיהֻד וּבְנֵי-בְרַק, וְגַת-רִמּוֹן" (יהושע, י"ט, מ"ה). המתיישבים הקימו אגודה שיתופית וקיבלו על עצמם עבודה עצמית. מדי בוקר נדדו המתיישבים לפתח תקווה מרחק 7 ק"מ לעיבוד נחלותיהם ובערב שבו ליהודית, מהלך שעה וחצי לכל כיוון.[3]

יהודית, שנחשבה תחילה למושבה חדשה בארץ ישראל לצד פתח תקווה, הלכה ונחלשה ככל שפתח תקווה הלכה והתאוששה. בין 1885 ל–1886 יותר ויותר מתיישבים העבירו את ביתם הקבוע לפתח תקווה בעוד ביהודית נותר 'המרכז הרוחני' ובראשו מרדכי גימפל יפה שהקים ישיבה-בית מדרש שאליו נשלחו "המעולים שבאברכי ירושלים". אברהם מויאל, נציגם של 'חובבי ציון' בארץ, שליווה את פתח תקווה מראשית דרכה, שלח משלחת בת שלושה אנשים, אלעזר רוקח, מזכירו, זרח ברנט ואחיו, שלום מויאל לדווח מהשטח. רוקח הציע למויאל לשנות את יעודה של יהודית ממושבה חקלאית ל"מקום חרושת המעשה", ליישוב שיתבסס על מלאכה ובעתיד על חרושת. המצב ביהודית הסתבך שהתברר שעל חלקות האדמה שרכש יחיאל מיכל פינס רבצו חובות של מיסים וארנונות לממשלה העות'מאנית והבתים נבנו על סמך רישיון בנייה שנועד לבנייה בירושלים, שם הייתה ליהודים חלקת אדמה שנקראה אף היא בשם "יהודייה". כפי שקודם לכן ישר את ההדורים עם השלטונות העות'מאניים בעניין אדמות עקרון וגדרה ורישיונות הבנייה עליהן, כך צלחו מעשי ידיו של אברהם מויאל גם הפעם הזאת וסכנת הרס המבנים הוסרה.

על פי זיכרונותיו של יהודה ראב כפי שנרשמו על ידי בנו, בנימין, בספר 'התלם הראשון', התגלעה מחלוקת בין היהודאים לתקוואים איזה יישוב יזכה לתמיכת הגופים המסייעים, 'חובבי ציון' והברון רוטשילד. ביקורו של קלונימוס זאב ויסוצקי ב-1885 בשתי המושבות הכריע את הכף לטובת פתח תקווה.

בשנת 1887 ביקר במושבה הברון רוטשילד.

בסביבות 1890 הצטרפו למושבה תלמידי חכמים ואנשי רוח, ביניהם הרב יחיאל מיכל פינס, המורה אליהו ספיר וההיסטוריון זאב יעבץ.

עם פטירתו של הרב מרדכי גימפל יפה בתרנ"ב, נעזבה המושבה.

אדמותיה של יהוד, אדמותיה של הקרן הקיימת, נמסרו למושב 'היובל' שנוסד בט"ו אב תרצ"ד (1934) בכספי קרן היסוד על ידי פועלים מפתח תקווה שהתארגנו בתרפ"ח (1928), שעה שאם המושבות חגגה את שנת היובל להקמתה ולפיכך נקרא כפר היובל.[4] בשנת 1952 התאחד מושב 'בהדרגה'[5] עם מושב כפר היובל הסמוך. היישוב המאוחד[6] נקרא בשם כפר מעש.

"רחוב יהוד" במרכז פתח תקווה מנציח פרק זה בקורות בניין האזור.

בית הראשוניםעריכה

הבית היה במקורו הבית של משפחת שפירא, אביו של השומר אברהם שפירא. בבית, ששוקם ב-1972, שני חדרים ומרתף. במקום יש תצוגה של צילומים מהימים ההם. מאחוריו חצר קטנה מוקפת קיר אבנים ובהם פתחים קטנים – לתצפית ולהגנה.

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ דוד תדהר (עורך), "משה שמואל ראב (בן-עזר)", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך א (1947), עמ' 195
  2. ^ דוד תדהר (עורך), "אלעזר ראב", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך א (1947), עמ' 55
  3. ^ מרדכי נאור, המנהיג המזרחי הראשון - אברהם מויאל, סטימצקי, 2019, ע"מ 81
  4. ^ זאב וילנאי, הישובים בישראל, הוצאת דבר, תשי"א, תל אביב, ע"מ 100, 132
  5. ^ מושב עובדים. הוקם בשנת 1935 על ידי פועלים מפתח תקווה במסגרת 'התיישבות האלף'. היישוב נקרא בשם זה מפני שהוקם לאט לאט ובהדרגה
  6. ^ אתר תנועת העבודה