מרדכי סנדר קופשטיין
הרב מרדכי סנדר הלוי קופשטיין (תרל"ה, 1875 – ג' בסיוון תשי"ד, 4 ביוני 1954) היה רבה של ראדין ומראשי "התאחדות הרבנים פליטי רוסיא ושאר ארצות" בארץ ישראל.
 | |
| לידה |
1875 תרל"ה האימפריה הרוסית (בתחומי ליטא של ימינו) |
|---|---|
| פטירה |
4 ביוני 1954 (בגיל 79 בערך) ג' בסיוון תשי"ד ירושלים, ישראל |
| מקום קבורה | בית הקברות סנהדריה, ירושלים |
| תאריך עלייה | 1924 |
| מקום פעילות |
ראדין, האימפריה הרוסית ירושלים, פלשתינה (א"י) |
| תקופת הפעילות | 1897–1954 (כ־57 שנים) |
| תפקידים נוספים | ממייסדי התאחדות הרבנים פליטי רוסיה ושאר ארצות |
| בני דורו | ישראל מאיר הכהן |
| בת זוג |
אסתר (לבית כ"ץ) פנינה-פרל (לבית כגן) |
| אב | יעקב הלוי קופשטיין |
| אם | חיה רייזל (לבית גולדשטיין) |
| מספר צאצאים | 3 |
| חותנים |
זכריה מנדל כ"ץ יוסף יוזפא כגן |
  | |
ביוגרפיה עריכה
נולד בליטא למשפחת רבנים. אביו הרב יעקב הלוי קופשטיין היה רבה של ניימנצין שעל יד וילנה, ומחבר הספרים "פרי יעקב", "בית לוי" ו"תורת הלויים". אמו חיה רייזל היא בתו של יהודה לייב גולדשטיין. הוא נקרא על שם סבו, הרב מרדכי סנדר הלוי קופשטיין. סבתו, אשת מרדכי סנדר, הייתה נכדת הרב אלימלך אייזנשטט, רבה של לידה.
נישא לאסתר, בתו של הרב זכריה מנדל כ"ץ, רבה של ראדין. היא נפטרה כבת 22, בשנת תרס"ד, והוא נישא בשנית לבת אחיה הרב יוסף יוזפא כגן, פנינה-פרל, אחותו הבכורה של "הרב הנזיר" דוד כהן.[1] בארץ עבדה רעייתו כמנהלת המשק של בית החולים ביקור חולים, ושימשה כנשיאה של ארגוני חסד כגון "עזר יולדות", "חונן דל" ועוד.[2] היא נודעה כאישה מרשימה בהופעתה ובעלת השכלה בולטת, ובייחוד נודעה בבקיאותה במקרא.[3] היא נפטרה בשנת תשכ"ח.[4]
לאחר פטירת חותנו, בשנת תרנ"ז (1897) התמנה תחתיו כרבה של ראדין. ביתו היה מול ביתו של החפץ חיים. הם היו מיודדים ופעלו יחדיו בענייניה הדתיים של העיר.[5] הוא החזיק בתפקידו עד עלותו ארצה.
בשנת תרפ"ד (1924) עלה לארץ ישראל והתיישב בירושלים. בשנות ה-30 היה ממייסדי "התאחדות הרבנים פליטי רוסיא" והוא עמד בראשה, לצדם של הרב יהושע צימבליסט ("ר' יהושע מהורודנה") והרב שמואל קיפניס. בהמשך נקרא הארגון התאחדות הרבנים פליטי רוסיה ושאר ארצות.
בנו חיים מנדל נפטר בשנת 1934 ונקבר בבית הקברות נחלת יצחק. בנו, אלימלך-מילטון, למד בישיבת מרכז הרב[6] והיה רב בארצות הברית (נפ' בתשמ"ו).[7] בתו הייתה נשואה ליהודה גולן, איש משרד החוץ. הרב קופשטיין נפטר ביוני 1954[8] ונקבר בירושלים.[9] אחיו הרב יהודה קופשטיין היה רב בקנטון, אוהיו. בן אחותו היה הרב מרדכי רוגוב, מחבר הספר "עטרת מרדכי".[10]
הערות שוליים עריכה
- ^ הילה וולברשטיין ושמחה רז, איש כי יפליא, ישראל תשע"ז, עמ' 33. לתמונה משותפת של הרב קופשטיין והרב הנזיר ראו שם, עמ' 25. תמונה נוספת של הרב קופשטיין נדפסה אצל הרב מנחם קמפינסקי, בין שני כהנים גדולים, אלעד תשע"ה, עמ' 105
- ^ מתה הרבנית פנינה קופשטיין, הצופה, 7 בפברואר 1968, עמ' 4
- ^ ראו: הרב שאר-ישוב כהן, הרבנית מראדין, הצופה, 13 בפברואר 1968, עמ' 4; יחיאל פריש וידידיה הכהן, האיש על העדה, חיפה תשע"ג, עמ' 37; הילה וולברשטיין ושמחה רז, איש כי יפליא, ישראל תשע"ז, עמ' 32. לתמונתה ראו שם, עמ' 21
- ^ כרטיס הקבר של הרבנית פנינה קופשטיין בבית העלמין סנהדריה.
- ^ יומן הרב הנזיר, בעריכת הראל כהן וידידיה הכהן, הוצאת נזר דוד תשע"ט, עמ' 202. לעדויות ששמע מפיו הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא אודות החפץ החיים, ראו: חג הסוכות: שיח איש, מכון הרצי"ה תשע"ז, עמ' צא-צב.
- ^ שערי ציון [יג, א-ב], תשרי-חשון תרצ"ג, עמ' מא; הרב מנחם קמפינסקי, בין שני כהנים גדולים, אלעד תשע"ה, עמ' 116.
- ^ ערכו, באתר Geni
- ^ הרב ס.ה. קופשטיין, הצופה, 4 ביוני 1954
- ^ הרב מדאדין למנוחות בירושלים, הצופה, 8 ביוני 1954
- ^ עטרת מרדכי - חלק ב, ניו יארק, תשכ"ח, באתר היברובוקס
