פתיחת התפריט הראשי

רבי מרדכי וייצל רוזנבלט (תקצ"ז, 1836 - י"ב באדר א' תרע"ו, 1916) ידוע כרבי מרדכי מאושמינה על שם העיר אושמינה הסמוכה לוילנה שבה כיהן כרב.

הרב מרדכי וייצל רוזנבלט
מרדכי מאושמינה.png
לידה תקצ"ז
פטירה כ"ה באדר א' תרע"ו (בגיל 79 בערך)
מקום פעילות בוטן, קורליץ, אושמינה וסלונים
השתייכות רבני ליטא
תחומי עיסוק תלמוד, הלכה, קבלה, מופתים
רבותיו הרב פנחס מיכאל גרויסלייט מאנטופול
תלמידיו הרב יהודה אידל ציזלינג מאושמינה
חיבוריו "הדרת מרדכי"

תוכן עניינים

ביוגרפיהעריכה

תקופת חייו של הרב מרדכי רוזנבלט מאושמינה על ציר הזמן
תקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרונים 

רוזנבלט נולד באנטופול (אז בפולין והיום ברוסיה הלבנה). היה מתלמידי הרב פנחס מיכאל גרויסלייט, רבה של אנטופול. בצעירותו למד בישיבה בפינסק שהקימו רבי שמואל אביגדור תוספאה ורבה של פינסק, המקובל רבי מרדכי זקהיים[1].

היה ידוע כמקובל וכבעל מופת ליטאי, שמאות יהודים ושאינם יהודים נהרו לקבל את ברכתו. תמונתו התנוססה בבתים רבים ברחבי ליטא. בקרב הליטאים זלזלו בתופעת המופתים המוכרת מחוגי תנועת החסידות, משום כך, הדמות של בעל המופתים הליטאי, ר' מרדכי מאושמינה, היא תופעה מיוחדת במינה.

קריירהעריכה

בשש שנותיו האחרונות באנטופול כיהן כדיין. לאחר מכן כיהן במשרת הרבנות הראשונה שלו בעיירה בוטן משנת תר"ל. משם עבר בתרמ"ז לשמש כראב"ד קורליץ. באושמינה, שעל שמה התפרסם, החל לכהן כרב בתרנ"א. בשנותיו האחרונות בתרס"ה נבחר למשרת ראב"ד סלונים.

חלק מפסקיו וחידושי ההלכה שלו נדפסו בשנת תרנ"ט על ידי תלמידו, הרב יהודה אידל ציזלינג מאושמינה, בספר הדרת מרדכי - חילוקים ופלפולים שדרש בסיומי משניות ומסכתות בתלמוד.

על קברו נכתב: "פה נטמן ארון הקודש הרב האמיתי שר התורה ואוצר היראה מרן ומאורן של ישראל...".

משפחתועריכה

לרוזנבלט היו שני בנים ושלוש בנות משתי נשותיו:

  • הרב אשר, כיהן כרבה של דרוהיטשין הסמוכה לפינסק, נספה עם משפחתו בשואה.
  • שרה נישאה לרב אברהם יעקב ברוק, שהיה רב בבוטן ופוסק הלכה מפורסם בפלך גרודנו כולו. בתם נישאה לסופר והביבליוגרף, חייקל לונסקי, שכתב את הביוגרפיה הראשונה של הרב רוזנבלט. משפחת לונסקי נספתה בשואה.
  • עכסה נישאה לאליהו דוד אפשטיין, אחיו של הרב משה מרדכי אפשטיין, ראש ישיבת חברון. בנם הרב יעקב אפשטיין, חניך הישיבות סלובודקה וסלוצק, היה רב העיירה שובט בלטביה, ונספה עם אשתו וששת בניהם בשואה.
  • טויבא נישאה לרב יהודה בורשטיין, ששימש רב בגודליאבה שליד סובאלק. בני הזוג היגרו לארצות הברית והשתקעו במסצ'וסטס.
  • זיידל, בן הזקונים ומחבר קונטרס ההספד "אבל עם" על הרב רוזנבלט, התגורר בסלונים ונספה אף הוא עם משפחתו בשואה.

"איגרת החלום"עריכה

ר' מרדכי שלח בכ"ח בשבט תרמ"א, כשהיה רב בבוטן, מכתב לרב פנחס מיכאל גרויסלייט על סדרת חלומות ובהם נגלה אליו מהר"י בן לב ואומר לו שהוא מצאצאיו של האדם שסטר לו ברחוב לעיני כל על שיצא חייב בדין לפניו, ועליו לתקן את נשמתו של אותו אחד בלימוד ושינון של הספר שו"ת מהר"י בן לב עד שידע אותו על בוריו. וכן הוסיף מהר"י בן לב לומר שאת הספר הוא חייב לקנות רק מהרב של אנטופול (ר' פנחס מיכאל) כי יש עליו תביעה בשמים מדוע לא הוציא לאור את פירושיו על מסכתות מעילה ותמורה שהחל להכין לדפוס, ובכסף שיקבל עבור 'שו"ת מהר"י בן לב' ידפיס אותם, והוא זכה להיות השליח להודיע לרב של אנטופול כי שימשו בצעירותו. בסוף המכתב ר' מרדכי מבקש בתחינה מר' פנחס מיכאל לשלוח לו בדחיפות את 'שו"ת מהר"י בן לב' כי זוגתו חלתה ונמצאת בסכנה ומהר"י בן אמר לו בשבוע שעבר בחלום האחרון שזה בגלל שלא הזדרז לקנות את הספר.

כארבע שנים לאחר המכתב הדפיס ר' פנחס מיכאל את פירושיו למסכתות אלו בשם "לקט הקוצרים" מסביב לדברי התלמוד שבא להשלים את פירוש רש"י עד כמה שאפשר, כפי שהוציא לאור למסכת נזיר בתרכ"ז.

אגרת החלום הודפסה כנספח בספר 'דרשות הרפ"ם' של ר' פנחס מיכאל (ראו בערכו ב"לקריאה נוספת" ו"חיבוריו" וכן ראו שם בקישורים החיצוניים לגבי "איגרת החלום").

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ בן עזרא, להלן "לקריאה נוספת". עמ' 11.
  2. ^ ספר תלת-לשוני בעברית, יידיש ואנגלית, שגרסה מקוונת שלו נצאת באתר ספריית העיר ניו יורק.
  ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.