ה'תרנ"ט
שנה עברית
ה'תרנ"ט (5,659) ובקיצור תרנ"ט – היא שנה עברית אשר החלה ביום א' בתשרי, אור ל-17 בספטמבר 1898, והסתיימה ביום כ"ט באלול, 6 בספטמבר 1899.
המולד של תשרי חל ביום שישי, 4 שעות ו-704 חלקים. לפיכך זו שנה מסוג זחא. איננה מעוברת, ואורכה 353 ימים.
זו שנה שלישית לשמיטה, ושנת 16 במחזור העיבור ה-298. תקופת ניסן שבשנה זו היא תחילת שנת 3 (סימנה גיוא) במחזור השמש ה-203.
שנה זו היא שנת 1,830 לחורבן הבית, ושנת 2,210 לשטרות.
אירועים
עריכה- ט"ו בתשרי - הצאר ניקולאי השני מצווה על גירוש יהודי רוסיה מהערים הגדולות של האימפריה הרוסית
- י"ז בחשוון - בנימין זאב הרצל, "חוזה המדינה", ביקר בירושלים ונפגש עם הקיסר הגרמני וילהלם השני במטרה לקדם את רעיון "ארץ ישראל ליהודים"
- י"ג בטבת - מארי ופייר קירי מצליחים לראשונה לבודד רדיום
נולדו
עריכה- ט"ז בתשרי - רבי יצחק כדורי, זקן המקובלים (נפטר ב-ה'תשס"ו)
- י"ח בטבת - אליהו דובקין, ממנהיגיה של תנועת העבודה בארץ ישראל, חבר הנהלת הסוכנות היהודית וההסתדרות הציונית, מחותמי מגילת העצמאות וממייסדי מוזיאון ישראל (נפטר ב-ה'תשל"ז)
- י"ט בטבת - הרב אלעזר מנחם מן שך. ראש ישיבת פוניבז', מייסד מפלגות ש"ס ודגל התורה ומנהיגה של הקהילה החרדית-ליטאית בישראל (נפטר ט"ז בחשוון ה'תשס"ב, 2 בנובמבר 2001)
- י"ד בשבט - יופ וסטרויל, חסיד אומות העולם הולנדי (נרצח ב-ה'תש"ד)
- י"ט באדר - זלמן ארן, שר החינוך והתרבות וחבר הכנסת מטעם מפא"י (נפטר ב-ה'תש"ל)
- ד' בניסן - עקיבא ארנסט סימון, הוגה דעות ומרצה לחינוך באוניברסיטה העברית, זוכה פרס ישראל (נפטר ה'תשמ"ח)
- ה' בניסן - הלל אופנהיימר, בוטנאי ישראלי (נפטר ב-ה'תשל"א)
- כ"ב בניסן - זאב רכטר, אדריכל ישראלי
- י"ח בסיוון - דב יוסף, המושל הצבאי של ירושלים בזמן מלחמת העצמאות, שר וחבר הכנסת מטעם מפא"י (נפטר ב-ה'תש"ם)
- כ"ו בסיוון - יעקב חזן, פוליטיקאי ישראלי, חבר הכנסת, ממייסדי השומר הצעיר ומפ"ם (נפטר ב-ה'תשנ"ב)
נפטרו
עריכה- ה' בכסלו - הרב יהונתן אליאשברג - רבן של פומפיאן, מריאמפולה ווולקוביסק, מעסקני חובבי ציון.
- ו' בטבת - רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם משינאווא.
פרסומים
עריכהלוח לשנת תרנ"ט, היא שנת חמשת אלפים ושש מאות וחמישים ותשע, נערך על ידי אייזיק בן-טובים
לוח שנה
עריכה►► | ה'תרנ"ט | ◄◄ |
1898 - 1899 |
להלן לוח שנה עברי - גרגוריאני. בכל משבצת יומית - אות אחת או זוג אותיות לציון היום בחודש העברי, ומספר לציון היום בחודש הגרגוריאני.
יום טוב / שבתון | חג שאיננו שבתון | יום זיכרון או צום |
מאפייני לוח השנה
עריכה- ערך מורחב – שנת זחא
- שנה מסוג זחא, ובה 353 ימים.
- שנה "פשוטה": שאיננה מעוברת ובה חודש אדר אחד.
- שנה "חסרה": שבה חשוון וכסלו בני 29 יום כל אחד
- ט"ו באדר חל בשבת, ולכן שושן פורים נחוג שלושה ימים - בערים שהיו מוקפות חומה - מיום שישי י"ד באדר ועד יום ראשון ט"ז באדר - זהו פורים משולש.
- י"ד בניסן, ערב פסח, חל בשבת, ולכן חלים דיני ערב פסח שחל בשבת.