מרטי פלדמן

שחקן בריטי

מרטין אלן פלדמן (ידוע בשם מרטי פלדמן; 8 ביולי 1934[1] - 2 בדצמבר 1982) היה שחקן, סופר וקומיקאי בריטי, שהיה ידוע בעיניו הבולטות והפוזלות.[2][3][4][5] הוא כיכב במספר סדרות קומדיה טלוויזיוניות בריטיות, וזכה בשני פרסי BAFTA. הוא גם כתב תוכנית רדיו קומדית ל-BBC.

מרטי פלדמן
Marty Feldman
Marty Feldman.png
לידה 8 ביולי 1934
לונדון, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 2 בדצמבר 1982 (בגיל 48)
מקסיקו סיטי, מקסיקו עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 1954–2 בדצמבר 1982 (כ־28 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק שחקן, קומיקאי, תסריטאי, משורר, שחקן קולנוע, במאי קולנוע, שחקן טלוויזיה עריכת הנתון בוויקינתונים
http://www.martyfeldman.com/
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

הופעת הבכורה של פלדמן בקולנוע הייתה כחלק מקבוצת אנסמבל של שחקני קומיקס בריטים בסרט The Bed Sitting Room בשנת 1969. פלדמן היה הזוכה הראשון בפרס סאטורן, בקטגוריית שחקן המשנה הטוב ביותר, עבור תפקידו כאייגור בסרטו של מל ברוקס, פרנקנשטיין הצעיר, בשנת 1974.

ילדותו ונעוריועריכה

פלדמן נולד ב-8 ביולי 1934 באיסט אנד, לונדון, בנם של ססיליה (לבית קרוק) ומאייר פלדמן, יצרן שמלות.[6][7] הוריו היו מהגרים יהודים מקייב, אוקראינה. הוא זכר עצמו כילד בודד.[8]

פלדמן סבל ממחלה בבלוטת התריס בעטייה הפכו עיניו בולטות ופוזלות. אירועים שעבר בחייו: פציעה בילדותו, תאונת דרכים, תאונת שיט וניתוח שעבר לשיחזור מראה עיניו, ייתכן שאף הם תרמו למראה עיניו.[2][4][8][9][10] הוא הפסיק את לימודיו בגיל 15 והחל לעבוד ביריד בעיירת החוף מרגייט, אך שאף לקריירה כחצוצרן ג'אז, והופיע בתזמורת ג'אז.[11] פלדמן התבדח כי היה "נגן החצוצרה הגרוע ביותר בעולם". בגיל 20 החליט להמשיך בקריירה כקומיקאי.

תחילת דרכו המקצועיתעריכה

אף שבתחילת דרכו לא בלט כאמן מבצע, הוא הפך לחלק משלישייה קומית - מוריס, מרטי ומיטש - אשר הופיעה לראשונה בטלוויזיה בסדרה Showcase של ה-BBC באפריל 1955.[1] בהמשך שנות ה-50 עבד פלדמן ככותב תסכיתים ותסריטים לתוכניות קומיות ברדיו ובטלוויזיה שלה יחד עם רונלד צ'סני, ובהמשך רונלד וולף.

בשנת 1954 פגש פלדמן לראשונה את הקומיקאי בארי טוק. עם טוק הוא יצר שותפות כתיבה שנמשכה עד 1974.[1] יחד הם כתבו כמה פרקים לסדרות קומיות רבות ובססו את מעמדו של פלדמן כאחד היוצרים הקומיים הבולטים בבריטניה.

בשנת 1968 פלדמן קיבל סדרה משלו ב- BBC בשם "מרטי".[8] פלדמן זכה בשני פרסי BAFTA. הסדרה השנייה בשנת 1969 הוחזרה בשם "זהו מרטי".

אחרי 1970עריכה

בשנים 1971–1972 הופיע בתוכנית האירוח "מכונת הקומדיה של מרטי פלדמן" אשר הופקה יחד על ידי חברת ATV הבריטית וחברת ABC האמריקאית ושודרה במשך עונה אחת.

פלדמן הופיע בסרט "פרנקנשטיין הצעיר" של מל ברוקס בתפקיד איגור. בארצות הברית הוא הופיע אף בתוכנית הטלוויזיה של דין מרטין.

בשנת 1976, פלדמן כיכב בסרט האיטלקי 40 gradi all'ombra del lenzuolo (מילולית: "40 מעלות תחת הסדינים), שהיה קומדיית מין. הוא הופיע בסרטו של ג'ין ויילדר "הרפתקאות אחיו הנבון של שרלוק הולמס" ובסרט אילם של מל ברוקס. בשנת 1977 ביים והופיע בקומדיה ההיסטורית The Last Remake of Beau Geste. הוא היה כוכב אורח במופע החבובות לצד כמה דמויות מרחוב סומסום, ובמיוחד לצד עוגיפלצת, והשווה את עיניו לעיניה של הבובה.

משפחתועריכה

בינואר 1959 פלדמן נישא ללורטה סאליבן (29 בספטמבר 1935 - 12 במרץ 2010) אשר ליוותה אותו עד מותו בשנת 1982.[12] היא נפטרה בגיל 74 בלוס אנג'לס.[13] חבריו של פלדמן דיווחו במספר ביוגרפיות שהוא משך נשים למרות מראה פניו הבלתי שגרתי.

מבחינה פוליטית, מרטי פלדמן תואר כ"סוציאליסט מושבע"[14] באחד מראיונותיו אמר: "אני סוציאליסט באמונתי, אף אם לא באורח חיים" [15] ובהזדמנות אחרת אמר: "אני סוציאליסט מזה תקופה ארוכה, אבל כדי לשלם את חובות המיסים שלי מן העבר, אני צריך לחיות באמריקה כדי להרוויח מספיק כסף כדי לשלם את המס שאני חייב לממשלה הסוציאליסטית שלה הצבעתי."[8] מאוחר יותר הוא התבדח כי כאשר שר בממשלת לייבור הבריטית אמר לו "ברור שאתה מצביע לייבור", ענה פלדמן, "לא, כי אני סוציאליסט!" [16] עם זאת, בדרך כלל הוא לא דן באופן פומבי בדעותיו הפוליטיות.

פלדמן היה צמחוני. בראיון שנערך בשנת 1979, כשנשאל כמה זמן הוא צמחוני, הוא הצהיר: "הייתי בערך חמש וחצי או שש כשהפכתי לצמחוני. אני בן ארבעים ושלוש כעת, אם כך עברו כשלושים ושמונה שנים." [17]

מותועריכה

פלדמן נפטר מהתקף לב, בחדר במלון במקסיקו סיטי ב-2 בדצמבר 1982, בגיל 48, במהלך יצירת הקומדיה הבריטית "צהוב הזקן"; לאחר מותו הוקדש לו הסרט. בהערות של הבמאי מל ברוקס ל-DVD של הסרט פרנקנשטיין הצעיר, מספר ברוקס על אורח חיים שכלל עישון ותזונה לא בריאה כגורמים שייתכן ותרמו למותו של פלדמן. פלדמן נקבר בהוליווד סמוך לקברו של באסטר קיטון אותו העריץ.[8]

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא מרטי פלדמן בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1 2 3 Oliver, John. "Feldman, Marty (1934–1982)". BFI Screenonline. בדיקה אחרונה ב-19 באוקטובר 2019. 
  2. ^ 1 2 "Marty Feldman: "Damn your eyes!"". Amc.com. בדיקה אחרונה ב-5 ביולי 2018. 
  3. ^ Doonan, Simon (2 בנובמבר 2009). "Marty Feldman: Dead Cool". Thedailybeast.com. בדיקה אחרונה ב-5 ביולי 2018. 
  4. ^ 1 2 "The mad world of Marty Feldman". Telegraph.co.uk. בדיקה אחרונה ב-5 ביולי 2018. 
  5. ^ Heathcote, Charlotte (13 בנובמבר 2015). "Book reviews: eyE Marty, Number 11 and Things That Nobody Knows". Express.co.uk. בדיקה אחרונה ב-5 ביולי 2018. 
  6. ^ "Movie Memory: Marty Feldman 1977". New York Daily News. 4 באוגוסט 2002. בדיקה אחרונה ב-30 באוגוסט 2009. 
  7. ^ Took, Barry (ספטמבר 2004). Feldman, Martin Alan [Marty] (1934–1982), comedian and scriptwriter. Oxford Dictionary of National Biography. ISBN 978-0-19-861412-8. 
  8. ^ 1 2 3 4 5 "Marty Feldman: Six Degrees of Separation". BBC Two. 13 באוגוסט 2011. בדיקה אחרונה ב-18 בנובמבר 2015. 
  9. ^ "Marty Feldman: My looks are my comic equipment". Dailymail.co.uk. בדיקה אחרונה ב-5 ביולי 2018. 
  10. ^ "The Unorthodox Comedian - The Official Marty Feldman website!". Theofficialmartyfeldman.com. 4 בינואר 2016. בדיקה אחרונה ב-5 ביולי 2018. 
  11. ^ Chilton, Martin (17 בנובמבר 2011). "Marty Feldman – The Biography Of A Comedy Legend by Robert Ross: review". The Daily Telegraph. אורכב מ-המקור ב-19 November 2015. 
  12. ^ "Marty Feldman". NNDB. בדיקה אחרונה ב-18 בנובמבר 2015. 
  13. ^ "Lauretta Sullivan Feldman". Los Angeles Times. 15 באפריל 2010. 
  14. ^ "Marty Feldman versus the Suits(הקישור אינו פעיל, August 2018)" by Mike Kuhlenbeck, Jewish Currents, June 29, 2016
  15. ^ "Feldman has 'ideal equipment'", The Pittsburgh Press, January 11, 1976
  16. ^ Marty Feldman: The Biography of a Comedy Legend by Robert Ross, chapter 15, footnote 17
  17. ^ Berry, Rynn (1979). "Marty Feldman". The Vegetarians. Brookline, MA: Autumn Press. עמ' 30. ISBN 0-394-73633-8.