מריה אלטמן

מריה ויקטוריה אלטמן (לבית בלוך),אנגלית ובגרמנית: Maria Altmann;‏ וינה, אז אוסטריה-הונגריה, 18 בפברואר 1916 - שביוט-הילס, לוס אנג'לס, קליפורניה, 7 בפברואר 2011), הייתה יהודיה אמריקאית ממוצא אוסטרי שהתפרסמה בעקבות המאבק המשפטי שלה להשבתם אל בעלותה של חמש יצירות אומנות של הצייר גוסטב קלימט שהיו בבעלות משפחתה, אשר נבזזו על ידי הנאצים לאחר האנשלוס.

מריה אלטמן
Maria Altmann
מריה אלטמן ב-2010
מריה אלטמן ב-2010
לידה 18 בפברואר 1916
וינה, האימפריה האוסטרו-הונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 7 בפברואר 2011 (בגיל 94)
בוורלי הילס, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה האימפריה האוסטרו-הונגרית, אוסטריה הגרמנית, הרפובליקה האוסטרית הראשונה, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות הילסייד ממוריאל פארק עריכת הנתון בוויקינתונים
ידועה בשל המאבק המשפטי נגד ממשלת אוסטריה להשבת חמש תמונות שנבזזו ובהן דיוקנה הראשון של אדלה בלוך-באואר
מקצוע אספן אמנות עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג פרדריק אלטמן עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביוגרפיהעריכה

מריה אלטמן הייתה בתם החמישית והצעירה ביותר של גוסטב בלוך ותרזה באואר.[1] דודתה הייתה אדלה בלוך-באואר, האישה שצוירה על ידי גוסטב קלימט בציורו המפורסם "דיוקנה הראשון של אדלה בלוך-באואר".

היא נישאה לפריץ אלטמן, טנור יהודי. זמן קצר לאחר סיפוח אוסטריה על ידי גרמניה הנאצית, החליטו בני הזוג לברוח מאוסטריה. הם מצאו מקלט בארצות הברית, שם נולדו להם ארבעה ילדים[2].

הציורים של קלימטעריכה

שתי יצירות של קלימט הן דיוקנאות של אדלה בלוך-באואר, דודתה של מריה אלטמן. יצירות אלה היו בבעלות ממשלת אוסטריה מתקופת השואה, עד שמשפט שנערך בנושא פסק שהיצירות צריכות לשוב למשפחת בלוך, כאשר היורשת החוקית שלהן הייתה מריה אלטמן. את ההליך המשפטי יזמה מריה אלטמן בעצמה בעקבות פטירתה של אחותה הגדולה, והיא נעזרה בעורך הדין האמריקאי רנדל שנברג, צאצא למשפחה יהודית ממוצא אוסטרי גם היא, ונכדו של המלחין ארנולד שנברג.

לאחר השבתן, מכרה אלטמן את היצירות לגלריות שונות ברחבי ארצות הברית בסכום כולל של 327.6 מיליון דולר[3]. את הכסף תרמה לבניית מוזיאוני שואה בארצות הברית.

זיכרוןעריכה

בשנת 2015, יצא הסרט "האישה בזהב", בבימויו של סיימון קרטיס, עם הלן מירן בתפקיד מריה אלטמן, וריאן ריינולדס בתפקיד רנדל שנברג, המגולל את המאבק המשפטי של אלטמן.

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא מריה אלטמן בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ O'Connor, Anne-Marie (8 בפברואר 2011). "Maria Altmann dies at 94; won fight for return of Klimt portrait seized by Nazis". Los Angeles Times (באנגלית). בדיקה אחרונה ב-28 ביוני 2017. 
  2. ^ Charles, Gilbert (2 בפברואר 2006). "La vieille dame et les Klimt". L'Express (בצרפתית). בדיקה אחרונה ב-28 ביוני 2017. 
  3. ^ Kinsella, Eileen (6 באפריל 2015). "Gustav Klimt's $100 Million portrait". artnet News (באנגלית). בדיקה אחרונה ב-28 ביוני 2017.