מריה גוירי

בלשנית ספרדית

מריה גויריספרדית: María Goyri ‏: 29 באוגוסט 1873 - 28 בנובמבר 1954) הייתה מבקרת ספרות, חוקרת, מחנכת ותומכת בזכויות נשים. בשנת 1896 היא הפכה לאישה הספרדית הראשונה שזכתה בתואר בפילוסופיה והראשונה שקיבלה את הדוקטורט שלה, ב-1909, באוניברסיטה ספרדית. היא הייתה אשתו של רמון מננדס פידל.

מריה גוירי
María Amalia Vicenta Goyri
לידה 29 באוגוסט 1873
בילבאו, ספרד עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 28 בנובמבר 1954 (בגיל 81)
מדריד, ספרד עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה María Amalia Vicenta Goyri עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום מגורים אלגורטה, ג'צו, מדריד עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים האוניברסיטה המרכזית עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג רמון מננדס פידל עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים Jimena Menéndez-Pidal, Ramón Menéndez-Pidal y Goyri, Gonzalo Menéndez-Pidal עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה עריכה

מריה אמליה ויסנטה גוירי נולדה ב-29 באוגוסט 1873 במדריד למשפחה באסקית, היא בילתה את שנותיה הראשונות באלגורטה, כפר על חוף הים במחוז ביסקאיה. היא חזרה למדריד עם אמה עמליה גוירי. בשל בריאותה הרופפת היא חונכה בביתה על ידי אמה, אשר נתנה לה שיעורים, כדי לסייע במאבק בדלקת המפרקים והשחפת שלה. [1] תוך התעלמות ממוסכמות התקופה היא רשמה את מריה לחדר כושר וכשהייתה בת שתים עשרה החלה ללמוד קורסים לעסקים באגודה לחינוך נשים. שם גילתה שהיא נהנית מלימודי הדקדוק ובשנת 1887 היא נרשמה לבית הספר למורים כדי להיות מורה.

ב-1892 היא קיבלה אישור מהמזכיר הכללי להוראה, להירשם רשמית כסטודנטית על מנת להשתתף בשיעורים - בתנאי שנוכחותה לא תסיח את דעתם של התלמידים הגברים. [2] לפני כל שיעור היא לא הורשה להמתין במסדרון ונאלצה להמתין במשרד הסמוך לכיתתה. הפרופסור שלה היה מלווה אותה לשולחן הכתיבה שלה ליד השולחן שלו. בסוף השיעור היא לוותה החוצה באותה דרך.

מריה גוירי השיגה את התואר מורה בבית ספר רגיל (1893), וכן תואר בפילוסופיה (1896), ודוקטור לפילוסופיה (1909).

נישואים עריכה

 
רמון מננדס פידל ואשתו מריה גוירי, 1900

מריה פגשה את רמון מננדס פידל כשהמורה שלה לקח אותה לשמוע את תלמידו לשעבר מרצה בבית הספר לתארים מתקדמים של האוניברסיטה. רמון היה באותה העת פרופסור באוניברסיטה וקיבל את הקתדרה בפילולוגיה. כשגילתה שהם חולקים את אותם תחומי עניין היא הפכה לתלמידה שלו ולאחר מכן לעוזרת שלו. [3] הם נישאו בשנת 1900 ולירח הדבש שלהם הם נסעו למקומות המוזכרים בפואמה אל סיד (Poema de mí Cid), שיר האפוס הספרדי העתיק ביותר שהשתמר. [4]

נולדו להם שלושה ילדים: רמון, שמת בילדותו, חימנה וגונזלו.

מריה ורמון הקדישו את חייהם למחקר בכל מה שקשור לפילולוגיה ולשימור ההיסטוריה והבלדות הספרדיות הקדומות. היא גם שיתפה פעולה עם ארגון ״ההגנה על עברייני נוער״, שנוסד ב-1916 כדי לסייע למניעת כליאת בני נוער מתחת לגיל 16.

היא לימדה במכללה לחינוך שפה וספרות. ב-23 באוקטובר 1933 היא נבחרה לחברת ההנהלה של ״המועצה ללימודים מתקדמים״. היא לימדה במכון לחינוך חופשי עד פרוץ מלחמת האזרחים בספרד בשילוב פעילות גופנית יחד עם לימודים עיוניים.

מלחמת האזרחים הספרדית עריכה

מריה ורמון היו בביתם הכפרי בסן רפאל, עיירה השוכנת על הכביש המקשר בין מדריד לארמון המלכותי של לה גרניה דה סן אילדפונסו, כאשר פרצה מלחמת האזרחים והפתיעה אותם לחלוטין. הם היו עם בתם חימנה, בעלה, מיגל קטלאן סנודו ובנם דייגו קטלאן באזור שנשלט על ידי צבא שהתקומם נגד הרפובליקה הספרדית השנייה. לאחר הפצצת מטוסים הם נאלצו לברוח לאל אספינאר ומאוחר יותר לסגוביה. המלחמה הייתה אסון עבור גוירי. הם היו בצד של פרנקו אבל היא עדיין הגנה על דעותיה הליברליות כולל שוויון זכויות לנשים בכל התחומים, במיוחד בחינוך.

בארכיון הכללי של מלחמת האזרחים בספרד נמצא תיעוד של המגלה שבני משפחתה וחוג החברים שלהם ביו במעקב, ונבדקה התכתובת שלהם. הדו"ח שנשלח לבורגוס, בסיס הממשלה הלאומנית, אמר כי "רמון מננדס פידל, מנהל האקדמיה הספרדית המלכותית, היה חלש אופי ונשלט לחלוטין על ידי אשתו, מריה גוירי, אישה בעלת כישרון רב ואנרגיה יוצאת דופן. שהסיטה את בעלה וילדיה. היא מאוד משכנעת ואחד האנשים המסוכנים בספרד. ללא ספק אחד השורשים היותר חזקים של המהפכה".

לאחר המלחמה נסגר המכון לחינוך חופשי וכל בתי הספר בחסות המועצה ללימודים מתקדמים ונאסר על המורים לקדם שוויון נשים בחינוך ובמטרות ליברליות אחרות.

בנוסף להוראה, הקדישה מריה את שנותיה המאוחרות למחקר, איסוף גרסאות שונות של בלדות עתיקות. [5]

היא מתה ב-28 בנובמבר 1954 במדריד.

אחייניתה הייתה הסופרת והאקטיביסטית מריה תרזה לאון ונכדה הוא הפילולוג הספרדי דייגו קטלאן שעמד בראש "קרן רמון מננדס פידל".

על שמה נקראו רחובות באליקנטה, קורדובה, גרנדה וגוודלחרה.

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא מריה גוירי בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ La primera mujer universitaria Española: María Goyri
  2. ^ Janet Pérez & Maureen Ihrie, The Feminist Encyclopedia of Spanish Literature, (2002)
  3. ^ MARIA GOYRI: La primera universitaria, www.segundarepublica.com
  4. ^ Penguin Classics, The Poem of the Cid: A Bilingual Edition with Parallel Text, Translated by Rita Hamilton, (1975)
  5. ^ LA FUNDACIÓN RAMÓN MENÉNDEZ PIDAL HOY | En defensa del Olivar de Chamartín, web.archive.org, ‏2011-07-08