קורדובה (ספרד)

עיר בספרד

קורדובה (ספרדית: Córdoba,‏ IPA‏: [ko̞ɾðo̞βaˈ]) היא עיר עתיקה בדרום ספרד, ובירת חבל קורדובה שבקהילה האוטונומית של אנדלוסיה. אוכלוסייתה של העיר מונה 330,033[1] נפש, נכון לשנת 2011.

קורדובה
Córdoba
סמל
סמל קורדובה
Flag of Córdoba, Spain.svg
דגל קורדובה
פסל הרמב"ם בקורדובה
פסל הרמב"ם בקורדובה
מדינה ספרדספרד ספרד
קהילה אוטונומית אנדלוסיהאנדלוסיה אנדלוסיה
ראש העיר José María Bellido
בירת העיר Córdoba עריכת הנתון בוויקינתונים
שטח 1,252 קמ"ר
גובה 120 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ בעיר 322,071 (נכון ל־2021)
 ‑ צפיפות 258 נפש לקמ"ר (2011)
קואורדינטות 37°53′00″N 4°46′00″W / 37.883333333333°N 4.7666666666667°W / 37.883333333333; -4.7666666666667 
אזור זמן UTC+1
http://www.cordoba.es
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
המרכז ההיסטורי בקורדובה
Córdoba
Flag of UNESCO.svg אתר מורשת עולמית
"מסקיטה" בקורדובה
"מסקיטה" בקורדובה
מדינה ספרדספרד ספרד
האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 1984, לפי קריטריונים 1, 2, 3, 4
שטח האתר 1,253 קמ"ר עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 37°53′00″N 4°46′00″W / 37.883333333333°N 4.7666666666667°W / 37.883333333333; -4.7666666666667
www.cordoba.es
המקיטה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

היסטוריהעריכה

יישוב אנושי באזור העיר התחיל בתקופה הפרהיסטורית, לפי שרידים ניאנדרטליים המתאורכים ל-42,000 עד 35,000 לפנה"ס.[2] את העיר ייסדו הפיניקים בשם "קרת-טבת" (קרת טובה), שהתגלגל לשם הלטיני Corduba.[3][4] העיר המשיכה להתקיים לאחר הכיבוש הרומי, ובמקום ניתן למצוא שרידים לעברה המפואר, דוגמת אמת מים רומית.

בשנת 711 לספירה נכבשה קורדובה על ידי המוסלמים, (המכונים לעיתים מורים). כך החל העידן המוסלמי שארך בקורדובה למעלה מחמש מאות שנה. במהלך תקופה זו הייתה קורדובה לגדולה בערי אירופה, והפכה למרכז אמנות ולימוד אסלאמי, וגם אחד המקומות המקודשים לאסלאם.

בין השנים 750 ל-929 הייתה קורדובה לבירת האמירות הספרדית המוסלמית שנקראה גם אל-אנדלוס ולאחר מכן משהפכה ספרד לחליפות, שנקראה גם חליפות קורדובה, הייתה קורדובה לבירתה. במהלך המאה העשירית תוארה קורדובה כעיר גדולה ועשירה שהיו בה יותר מ-1000 מסגדים ויותר מ-600 מרחצאות. יש המשערים שבין 935 לשנת 1013 הייתה קורדובה העיר הגדולה בעולם.

תקופת השלטון המוסלמי הייתה תקופה של פריחה ושגשוג גם לקהילה היהודית במקום. אולם הביטחון לא היה רציף: בשנת 1013, במהלך מלחמות השלטון שחוותה ח'ליפות קורדובה, גירש מנהיג הברברים סולימאן את רובה של הקהילה היהודית. מאוחר יותר, בשנת 1148, הציגו אל-מוואחידון לקהילה היהודית שתי אפשרויות: התאסלמות או מוות. חלק מן הקהילה התאסלם, בעוד אחרים ברחו מן העיר, וביניהם גם הרמב"ם יליד העיר. יהודי מפורסם נוסף שחי ופעל בקורדובה, היה חסדאי אבן שפרוט, יועצו של ח'ליף קורדובה, במאה ה-10.

בשנת 1236 נכבשה קורדובה על ידי הנוצרים במלחמת הרקונקיסטה החמישית שהובלה על ידי פרננדו השלישי מלך קסטיליה ולאון. בעקבות הכיבוש, תושבים מוסלמים רבים עזבו את האזור. שיבת הנוצרים, ואחר כך עם גירוש יהודי ספרד, התרוקנה העיר מיהודים.

הקתדרלה של קורדובהעריכה

  ערך מורחב – הקתדרלה של קורדובה

קורדובה מפורסמת בזכות הקתדרלה העתיקה במקום. מבנה הקתדרלה שימש עוד בתקופת האימפריה הרומית כמקום מקדש לאלים הפגניים. במאה הששית הקימו הויזיגותים את בזיליקת הקדוש וינסנט. מהמאה השמינית שימש כ"מסקיטה" - המסגד הגדול, שנודע בגודלו וביופיו, ומהמסגדים המפורסמים בעולם.

בנייתו של המסגד החלה בשנת 748. בזה אחר זה הרחיבו השליטים המוסלמים בספרד את המתחם, עד שהעיר נכבשה מחדש על ידי הנוצרים במאה ה-13. המסגד, על מאות עמודי השיש שבו והלבנים האדומות-הלבנות, נחשב לאחד ממבני המורשת המורית המרשימים.

במאה ה-13 הוא הוסב לבית תפילה נוצרי, ובמאה ה-16 נבנתה הקתדרלה במרכז המתחם.

בשנת 1984 הכריז ארגון אונסק"ו על המרכז ההיסטורי של קורדובה כאתר מורשת עולמית.

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ "Statistics 2011 (Spanish)". www.ayuncordoba.es. אורכב מ-המקור ב-2011-09-07. נבדק ב-2013-06-19.
  2. ^ "Neanderthals Died Out Earlier Than Thought". Live Science. 4 בפברואר 2013. נבדק ב-9 ביוני 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  3. ^ Everett-Heath, John (2017). The Concise Dictionary of World Place Names (באנגלית). Oxford University Press. ISBN 9780192556462.
  4. ^ C. F. Seybold and M. Ocaña Jiménez, "Ḳurṭuba", in Encyclopaedia of Islam, ed. by P. Bearman and others, 2nd edn (Leiden: Brill, 1960-2007), doi:10.1163/1573-3912_islam_SIM_4552.