פתיחת התפריט הראשי

מרכז השופט חיים כהן להגנה משפטית על זכויות אדם

עמותה ישראלית
(הופנה מהדף מרכז השופט חיים כהן)

מרכז השופט חיים כהן להגנה משפטית על זכויות אדם הוא עמותה העוסקת במתן עזרה משפטית לאוכלוסיות חלשות. מטרתו העיקרית של המרכז היא להעניק הגנה משפטית לפרטים ולקבוצות אשר זכויות יסוד שלהם מקופחות, תוך פגיעה בלתי נמנעת בכבודם. המרכז נטל על עצמו ליישם, הלכה למעשה, את משנתו של השופט חיים (הרמן) כהן ולעסוק במחויבות לתיקי זכויות אדם וזכויות חברתיות, בהתאם להשקפת העולם אשר סימלה את דרכו האישית ופועלו המקצועי של השופט חיים כהן.

מרכז השופט חיים כהן הוקם, בין היתר על ידי עו"ד יורי גיא-רון, עו"ד אורנה לין, עו"ד רחל בן ארי ועו"ד אדם פיש, מתוך תפישה חברתית של עורכי הדין החברים בו, הרואים עצמם מחויבים למתן תרומה מקצועית לקהילה. הפעילות המשפטית במרכז נעשית באופן מובנה, תוך הקצאה קבועה שנתית של משאבים כספיים וכוח אדם מקצועי.

בראשית הדרך, בשנים 2002 – 2003, התבצעה פעילות הפרו בונו המשפטית על ידי מחלקת הפרו בונו במשרד "אדם" עורכי דין. החל משנת 2004, עת התעצמה והורחבה הפעילות ואומצה על ידי משרדי עורכי דין נוספים, עברה הפעילות המשפטית להתנהל באמצעות עמותת מרכז השופט חיים כהן להגנה משפטית על זכויות אדם, תחת ריכוזה של עו"ד שלי דביר, המנהלת את המרכז משנת 2004.

נכון לשנת 2007, מונה המרכז כ-150 עורכי דין מתנדבים. משרדי עורכי הדין, באמצעותם פועל המרכז באופן שוטף, הם משרדי עורכי דין מסחריים בפריסה גאוגרפית רחבה, אשר נוטלים על עצמם תיקים לייצוג משפטי, לפי תחומי התמחות משפטית ומיקום גאוגרפי של הפונים.

המרכז עובד בתיאום עם עשרות גופים, ארגונים וולונטריים ועמותות, אשר מפנים לטיפולו תיקים שונים בתחום עיסוקם. הפונים שמופנים למרכז, מקבלים ליווי משפטי שוטף על ידי עורכי הדין המתנדבים בו, הכולל ייצוג בערכאות משפטיות.

פעילות משפטיתעריכה

הפעילות המשפטית של המרכז מגוונת ומתפרסת על פני נושאים משפטיים שונים. עם זאת, מדי שנה מתמקד המרכז בטיפול בנושא משפטי מסוים שנבחר כנושא הדגל של אותה שנה.

בשנת 2002, שנת פעילותו הראשונה, טיפל המרכז בעניינים רבים הקשורים בחוק הדיור הציבורי, לרבות במניעת פינוי של משפחות מדירות, פניות למשרד השיכון לקבלת סיוע בשכר דירה, ייצוג משפחות בהסדרים מול חברות ממשכנות ומול בנקים וכן השתתפות בארגון יום עיון בנושא זכויות בדיור הציבורי.

בשנת 2003 התמקד המרכז בעיקר בסיוע לעובדים זרים שהיו מועמדים לגירוש.

בשנת 2004, נבחר לעמוד במוקד הפעילות המשפטית הנושא של טיפול בזכויות אנשים עם מוגבלויות בכלל ושילוב ילדים עם מוגבלויות במערכת החינוך הרגילה. במסגרת זו טיפל המרכז בנושאים הבאים:

  • מקרים רבים של משפחות לילדים עם מוגבלויות שביקשו לשלב את ילדיהם במערכת החינוך הרגילה בלווי סייעת צמודה.
  • המרכז ייצג בבג"ץ[1] את עניינם של פעוטות עם צרכים רפואיים מיוחדים שאינם יכולים להיקלט במעונות יום שיקומיים ללא טיפול רפואי צמוד.
  • המרכז טיפל במקרים בהם סירבה הרשות המקומית ליתן הסעה ולווי בהסעה לילדים עם מוגבלויות מביתם למעון יום שיקומי וחזרה.
  • המרכז הגיש תביעה כספית נגד קופות החולים בשם ילדים אוטיסטים בטענה שהם ילדים בעלי נכות סומטית אשר זכאים למימון מלא של טיפולים עד גיל 18 על פי סל הבריאות;
  • המרכז הגיש בג"ץ כנגד משרד השיכון למתן סיוע בשכר דירה לנכים אשר מתגוררים עם משפחותיהם.

בשנת 2005, נבחר כפרויקט הדגל הנושא של "הרשעת חפים מפשע". במסגרת הפרויקט הקרין[דרושה הבהרה] המרכז את הסרט "רצח לכל החיים", שענייננו פרשת משפטו החוזר של עמוס ברנס וליווה את ההקרנה בדיון מקצועי משפטי אודות חזקת החפות והרשעת חפים מפשע. הסרט, שהופק בהשתתפות המרכז, עוסק בבעייתיות של הרשעה על סמך הודאה בלבד. המרכז עשה בסרט שימוש מחנך, על ידי הקרנתו בליווי הרצאה או רב שיח, בנוגע לנושאים שעולים מפרשת ברנס. התקיימו הרצאות והקרנות בפני קהלים שונים כגון שופטים, פרקליטים, סניגורים, תובעים משטרתיים, חוקרים, סטודנטים למשפטים, תלמידי תיכון בכיתות גבוהות ובכנסים חברתיים שעניינם זכויות אדם.

הקשר של מרכז השופט חיים כהן לפרשת עמוס ברנס החל לאחר שהשופטת דליה דורנר החליטה לאפשר לברנס משפט חוזר. המרכז נטל על עצמו לייצג את ברנס בתביעת הפיצויים כנגד המדינה, אם יימצא זכאי במשפט החוזר. ואכן, בתביעת הפיצויים לפי חוק העונשין, שנוהלה על ידי המרכז, זכה ברנס בסכום פיצויים נכבד. השופט חיים כהן, שעל שמו הוקם המרכז, ישב בהרכב המקורי ששפט והרשיע את ברנס, ואולם לאחר מכן ליווה באופן פעיל במשך שנים את מאבקו הציבורי להוכחת חפותו.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה