חוק הדיור הציבורי (זכויות רכישה)
חוק הדיור הציבורי (זכויות רכישה), התשנ"ט-1998, נועד לאפשר לדיירי הדיור הציבורי בישראל לרכוש את דירותיהם בהנחה גדולה.
 | |
| פרטי החוק | |
|---|---|
| תאריך חקיקה | 21 באוקטובר 1998 |
| תאריך חקיקה עברי | ט' בחשוון תשנ"ט |
| גוף מחוקק | הכנסת הארבע עשרה |
| תומכים | 49 |
| מתנגדים | 24 |
| חוברת פרסום | ספר החוקים 1689, עמ' 2 |
| הצעת חוק | פרטית |
| משרד ממונה | משרד השיכון |
| מספר תיקונים | 9 |
| נוסח מלא | הנוסח המלא |
  | |
החוק נחקק ביוזמת חבר הכנסת רן כהן ממרצ, כששותפים מרכזיים ליוזמה היו הקשת הדמוקרטית המזרחית וסינגור קהילתי. ארגון לזכויות הדיור, ברכה ארגואני, האגודה לזכיות האזרח, התנועה הרפורמית, רבנים שומרי משפט ועוד , החוק אמור היה להיכנס לתוקף ב-1 בינואר 2001, ותוקפו אמור היה להיות 5 שנים. בפועל, רק ביום 01.01.2013 נכנס החוק לתוקף, זאת משום שחוק ההסדרים משנת 1999 ומהשנים שאחריה דחה שוב ושוב את תחילת תוקף חוק הדיור הציבורי.
חקיקת חוק הדיור הציבורי עריכה
החוק נועד לאפשר לדיירי הדירות הציבוריות לרוכשן בעלות נמוכה, כשעד 85% מערך הדירה (כפי שנקבע על ידי שמאי), עד תקרה של 493,000 ש"ח, יהיה מענק מהמדינה. הסכומים הנקובים נכונים לשנת 1998 ומתעדכנים לפי שינוי המדד. המענק מותנה לחמש שנים שלאחריהן, אם התקיימו התנאים, יהפוך לקבוע.
המענק נקבע בצורה הבא:
- לכל אחת מעשר השנים הראשונות - 4% מהמחיר הבסיסי;
- לכל אחת מהשנים האחת עשרה עד עשרים - 3% מהמחיר הבסיסי;
- לכל שנה נוספת - 2% מהמחיר הבסיסי.
לפי הצעת החוק הסכומים שאמורים להתקבל ממכירת הדירות היו צריכים לשמש לבנית דירות חדשות. מצדדי החוק טענו כי הוא יישום של עקרון ההפרטה בו תומכת הממשלה. רן כהן הביא בדברי ההסבר לחוק את הפרטת הדיור הציבורי בבריטניה ביוזמת מרגרט תאצ'ר כדוגמה לחיקוי וטען כלפי מתנגדי החוק מהקואליציה ”הייתם צריכים לבוא ולדבר כאן על מגמה שלמה שמתקיימת היום במשק - שאתם דוגלים בה - הפרטה, שחלקה יכול להיות טוב וחלקה יכול להיות לא טוב ...האם צריך לעלות לכאן להפיל הפרטה לדיירי הדירות שכל אחד יקבל את הדירה שלו?”. בהנמקה דומה המאתגרת את חסידי ההפרטה השתמש גם חבר הכנסת חיים אורון: ”אבירי ההפרטה. כל מה שזז או עומד - מופרט. רק דבר אחד אי אפשר לעשות - להפריט את הבית שאנשים גרים בו”[1]
ההתנגדות לחוק עריכה
הממשלה התנגדה להצעת החוק בנימוק העיקרי של עלותו הגבוהה ומחשש שהדבר יביא למחסור במלאי הדירות הציבוריות ולא יאפשר קליטת זכאים חדשים בשכירות, במצב בו ממילא הייתה רשימת ההמתנה ארוכה מאוד ומלאי הדירות הצטמצם בצורה ניכרת עם השנים (מ- 200,000 דירות בשנת 1962 לאלפים בודדים היום). בנוסף, במקביל דנה הממשלה בהצעה בה תמך סגן שר השיכון, חבר הכנסת מנחם פורוש, להפרטת שוק הדיור הציבורי והעברתו לידי חברות פרטיות. עם זאת, חבר הכנסת מאיר שטרית החזיק בהצעה מקבילה שזכתה לגיבוי הרשמי של הממשלה ושההבדל העיקרי בינה ובין הצעת החוק של חה"כ רן כהן היא גובה ההנחה (75% מערך הדירה לעומת 85%; מחיר מרבי לרכישת הדירה 12 אלף דולר בפריפריה ו-49 אלף דולר במרכז הארץ, לעומת שבעת אלפים דולר ו-21 אלף דולר, בהתאמה); ומתן עדיפות לרכישת דירות בפריפריה תוך הגבלת החלת ההצעה על דירות במרכז הארץ. רן כהן עצמו מעיד כי לשרי הממשלה לא הייתה עמדה מגובשת ביחס לדיור הציבורי שכן הממשלה לא הקדישה דיונים לסוגיה ואילו פקידי האוצר גילו עוינות אידאולוגית לדיור הציבורי ”הם פשוט מתעבים את הדיור הציבורי. קיומו של מאגר כזה , המונה עשרות אלפי דירות הנמסרות במחיר מסובסד לאנשים עניים , זר מאוד לרוחם ולאורחות מחשבתם. לא התרשמתי שיש להם משנה סדורה המסבירה את תיעובם. זה פשוט זר לרוחם. בעת הדיונים ובמהלך מאמצי להגיע איתם לפשרות, היו מחוות הגוף של הפקידים הללו משמעותיות יותר מהנימוקים שהשמיעו. וגם הנימוקים היו ביטויי דחייה וסלידה יותר מאשר טיעונים של ממש. בחלל שנפער בין שרים חסרי אידיאולוגיה חברתית או ערכית כלשהי לבין פקידים הסולדים מהדיור הציבורי (ואולי גם מדייריו?) נוצר ואקום , שאליו נשאבו הפקידים בחפץ לב ובתיאבון גדול”[2] בסופו של דבר, החוק עבר בכנסת ברוב של 49 תומכים לעומת 24 מתנגדים. חברי הכנסת של ש"ס יצאו מן האולם בעת ההצבעה משום הלחץ הציבורי שהופעל עליהם לתמוך בחוק, מחד, ואי-רצונם להצביע בניגוד לעמדת הממשלה, מאידך.
דחיית ביצוע החוק עריכה
חוק ההסדרים משנת 1999 ומהשנים שאחריה דחה שוב ושוב את תחילת תוקף חוק הדיור הציבורי, ולמעשה החוק לא יושם עדיין. בדצמבר 1999 החליטה הממשלה כי הכספים ממכירת הדירות הציבוריות יופקדו ב"קרן הדיור הציבורי". מטרת הקרן הייתה, בין היתר, מימון רכישת דירות לאוכלוסייה הנזקקת. בשנת 2003 מסר השר מאיר שיטרית לוועדת הכלכלה של הכנסת כי אין קרן כזו[3]. לפי ממצאי מבקר המדינה עד מרץ 2008 מכרה המדינה כ-26,000 דירות; ההכנסות ממכירת הדירות הסתכמו בשני מיליארד ש"ח בערך, אך מכספי הקרן לא הוספה למלאי הדיור הציבורי אף לא דירה אחת[4] לקראת חקיקת חוק ההסדרים ב-2009 הגיע משרד האוצר להסכמה עם ח"כ רן כהן על דחיית יישום החוק בשנתיים בתמורה לתחילת יישומו הסופי בתחילת 2011. בעקבות הסכמה זו ביקש רן כהן עצמו ממליאת הכנסת לאשר את סעיפי דחיית היישום שבחוק ההסדרים. בסתירה להסכם זה בשנת 2011 שוב דחה משרד האוצר את יישום החוק בשלוש שנים נוספות. היועץ המשפטי של משרד האוצר, עו"ד יואל בריס, נימק את הפרת ההבנות באמרו כי ”לא הייתה כל הסכמה, במפורש או במשתמע, לשלול מן הממשלה את האפשרות לשוב ולקבוע את עמדתה באשר לחוק או באשר לתחילת החוק בתום תקופת הדחייה”[5]. ביוני 2013 הודיע שר השיכון אורי אריאל על חידוש מכירת דירות ציבוריות בהנחות של כ-50% לדיירים. התמורה שתקבל המדינה תשמש, ע"פ התוכנית, למימון סיוע בשכר דירה ולא לבניית דירות ציבוריות חדשות (פרט למספר מצומצם של דירות שייועדו לנכים[6]. בספטמבר 2014 קבע היועץ המשפטי לממשלה יהודה ויינשטיין כי בשל הקפאת החוק למשך 15 שנים מותר לייעד כספים שמקורם במכירת דירות ציבוריות שנותרו בקופת חברת פרזות לשימושים אחרים ולא לקניית דירות ציבוריות, זאת בניגוד לעמדת מבקר המדינה יוסף שפירא[7]
ראו גם עריכה
לקריאה נוספת עריכה
- רן כהן, המלחמה על הבית - מהלכיו של חוק הדיור הציבורי, הוצאת חמד, 2008.
- דדון-ישראלי, בר "הדיור הציבורי בישראל: הצעה לרפורמה", ירושלים: המכון ללימודים אסטרטגיים ופוליטיים מתקדמים, אפריל 2000.
- "דיור ציבורי השוואתי", מרכז המחקר והמידע של הכנסת, ספטמבר 2001.
קישורים חיצוניים עריכה
חוק הדיור הציבורי (זכויות רכישה), ספר החוקים הפתוח, באתר ויקיטקסט- הצעת החוק המעודכנת, 2007
היסטוריית החקיקה של חוק הדיור הציבורי, במאגר החקיקה הלאומי באתר הכנסת- ח"כ רן כהן, חוק הדיור הציבורי - דוגמא לשינוי חברתי אפשרי, באתר ynet, 18 ביוני 2008
- צבי לביא ואמנון מרנדה, הכנסת אישרה את חידוש חוק הדיור הציבורי, באתר ynet, 31 ביולי 2008
- חוק הדיור הציבורי (זכויות רכישה), באתר כל זכות
רן כהן - חוק הדיור הציבורי, סרטון בערוץ "מוזיאון הכנסת", באתר יוטיוב (אורך: 02:47)
הערות שוליים עריכה
- ^ דברי הכנסת, ישיבה 184 של הכנסת ה-14, 23.3.1998
- ^ רן כהן, הפוליטיקה של חקיקת חוק הדיור הציבורי, כתב עת "ביטחון סוציאלי", גיליון 94 - תמוז תשע"ד, יולי 2014
- ^ הכנסת ה-16, פרוטוקול מס' 54 מישיבת ועדת הכלכלה יום שלישי, כ"ט בתמוז התשס"ג (29 ביולי 2003).
- ^ מבקר המדינה, הקצאת דיור ציבורי לזכאים, דוח שנתי 59ב לשנת 2008 ולחשבונות שנת הכספים 2007, עמ' 253.
- ^ יאיר קלדור, על מצבו הקשה של הדיור הציבורי בישראל, אתר הגדה השמאלית
- ^ אורי חודי, משרד האוצר מחדש את מכירת הדירות בדיור הציבורי, אתר nrg, יוני 2013
- ^
ניר חסון, היועמ"ש: כספי מכירת דירות ציבוריות לא חייבים לשמש לרכישת דירות חדשות, באתר הארץ, 23 בספטמבר 2014
