פתיחת התפריט הראשי

מרק דייוויד צ'פמן

רוצח ג'ון לנון
ג'ון לנון (משמאל) חותם לצ'פמן (מימין) על התקליט "פנטזיה כפולה", 6 שעות לפני הרצח

מארק דייוויד צ'פמןאנגלית: Mark David Chapman; נולד ב-10 במאי 1955 בטקסס) הוא רוצחו של הזמר ג'ון לנון. בערב ה-8 בדצמבר 1980 רצח צ'פמן בן ה-25 את הזמר ג'ון לנון בפתח ביתו. לדבריו של צ'פמן, הוא ההתגלמות הגשמית של הולדן קולפילד, גיבורו של הספר "התפסן בשדה השיפון", והוא רצח את לנון בטענה שהוא "מלך המזויפים". במהלך חייו היה צ'פמן מכור לסמים ומאושפז בבתי חולים פסיכיאטרים.

תוכן עניינים

ביוגרפיהעריכה

ראשית חייועריכה

צ'פמן היה צעיר נוצרי שהתנדב בארגון ימק"א. בשנים שלפני הרצח התגורר בהוואי, שם עסק בעבודות מזדמנות. עבודתו האחרונה הייתה שומר בבניין דירות. ביום עבודתו האחרון חתם ביומן נוכחות בשם "ג'ון לנון".

הרצחעריכה

  ערך מורחב – רצח ג'ון לנון

ההכנותעריכה

צ'פמן רכש בהונולולו אקדח תופי ב-169 דולר, אך משום מה לא רכש במקביל תחמושת. הוא הוציא רישיון להחזקת כלי נשק כחוק, ושמו האמיתי מופיע על הטופס. כאשר הגיע לניו יורק, גילה כי לא יוכל לרכוש בה תחמושת, והוא טס לעיר מולדתו באטלנטה כדי לרכוש תחמושת מחבר ילדות, לשם הגנה עצמית. ביום הרצח רכש צ'פמן עותק של הספר "התפסן בשדה השיפון", שעל עטיפתו רשם את המילים "This is my statement" ("זוהי הצהרתי").

יום הרצחעריכה

 
הכניסה לבניין הדקוטה בו התגוררה משפחת לנון

בבוקר יום הרצח הגיע צ'פמן והמתין מחוץ לבניין הדקוטה. בשעה חמש לערך לנון, שסיים להתראיין לבי בי סי, ירד ביחד עם אשתו אל עבר מכוניתו בדרכם אל אולפן ההקלטות. צ'פמן עצר את לנון והושיט לו עותק של אלבומו האחרון של לנון "פנטזיה כפולה". המוזיקאי שאל את צ'פמן "אתה רוצה שאחתום על התקליט?" וחתם. את הרגע הזה הנציח צלם פפראצי ניו יורקי. בשעה 22:50 חזרו לנון ויוקו אונו מאולפן ההקלטות. הם יצאו מהמכונית והלכו לכיוון הכניסה של בניין דקוטה. לנון החזיק בידיו מספר קלטות שהביא מן האולפן. צ'פמן קרא לעברו "מר לנון?", ומיד ירה לעברו חמישה כדורים. הכדור הראשון החטיא וניפץ את זגוגיות הכניסה של בניין דקוטה. ארבעה כדורים אחרים פגעו בגבו ובכתפו של לנון. הזמר עדיין המשיך להחזיק בקלטות, נכנס דרך דלת הכניסה אל תוך הבניין, הביט בשומר ונפל פרקדן על הרצפה כשבאותו זמן החלה אשתו לזעוק לעזרה. טיפול רפואי הגיע מהר מאד, אך הפגיעה הרב מערכתית למעשה גרמה למותו של לנון עוד לפני הגיעו לבית החולים סנט לוקס - רוזוולט בניו יורק.

מארק צ'פמן, לאחר שירה בלנון, זרק את אקדחו על המדרכה, הוציא מכיסו עותק של הספר "התפסן בשדה השיפון", והחל לקרוא לאור פנס הרחוב כשהוא ממתין לבוא המשטרה.

עונשעריכה

כשנתפס, הועמד לדין בעוון רצח מדרגה שנייה. לאחר זמן קצר שבו טען עורך דינו לאי שפיות, בשל העבר הפסיכיאטרי והדיכאוני שלו, הוא חזר בו מטענה זו, והודה ברצח בטענה שאלוהים הורה לו לעשות כן. עונשו נגזר למאסר של 20 שנה עד מאסר עולם. את מאסרו הוא מרצה בכלא אטיקה, אחד מבתי הכלא הקשים בארצות הברית. בקשתו למאסר על תנאי ושחרור מהכלא נדחתה מספר פעמים.[1] באוגוסט 2008 צ'פמן הביע חרטה, לאחר שבית המשפט דחה את בקשתו החמישית לשחרור.[2]

השתקפות הרצח בסרטיםעריכה

בשנת 2007, יצא הסרט פרק 27 בכיכובו של ג'ארד לטו. שם הסרט מתייחס לרומן התפסן בשדה השיפון, בו יש 26 פרקים.

הסרט מתעד את התהליכים הנפשיים אותם עובר צ'פמן כשהוא מגיע לניו יורק ומחכה לג'ון לנון בכניסה לביתו, כדי לקבל ממנו חתימה על האלבום החדש שלו.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה