מרתה יעקב

אתלטית גרמנייה

מרתל מרתה יעקבגרמנית: Martel Martha Jacob, ‏7 בפברואר 1911 - 13 בספטמבר 1976) הייתה אתלטית גרמנייה-יהודייה, אלופת גרמניה (1929) וסגנית אלופת המכביה השנייה (1935) בהטלת כידון.

מרתה יעקב
Martha Jacob
לידה 7 בפברואר 1911
ברלין, גרמניה
פטירה 13 בספטמבר 1976 (בגיל 65)
קייפטאון, דרום אפריקה
מידע כללי
מדינה גרמניהגרמניה גרמניה
דרום אפריקה (1928–1994)דרום אפריקה (1928–1994) דרום אפריקה
ספורט
ענף ספורט אתלטיקה
תת-ענף הטלת כידון
הדיפת כדור ברזל
זריקת דיסקוס
הישגים
שיאים אישיים כידון: 38.24 מטר (1929)
מאזן מדליות
מתחרה עבור גרמניהגרמניה גרמניה
המכביה
כסף השנייה 1935 הטלת כידון
כסף השנייה 1935 הדיפת כדור ברזל
כסף השנייה 1935 זריקת דיסקוס
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה עריכה

יעקב נולדה וגדלה בברלין, בתם של מינה ני ואדולף יעקב. אמה נפטרה חמישה ימים לאחר לידתה ואביה נפטר שלושה חודשים לאחר הולדתה בגלל שפעת. היא גדלה אצל האחים של אמה בבית מהמעמד הבינוני. בגיל 6 היא הצטרפה למועדון ההתעמלות בר כוכבא ברלין. בגיל ההתבגרות היא שיחקה הוקי וכדוריד במועדון הספורט הברלינאי (Berliner Sport-Club - BSC) ביחד עם לילי חנוך ובשנת 1928 עברה למועדון הספורט בשרלוטנבורג (Sport-Club Charlottenburg - SCC). באותה העת, החלה ללמוד במכללה לחנוך גופני בברלין Deutsche Hochschule für Leibesübungen - DHfL).

באליפות גרמניה באתלטיקה שנערכה בפרנקפורט ב-21 ביולי 1929 זכתה יעקב במדליית זהב בהטלת כידון בשיא אישי חדש של 38.24 מטר, לפני שיאנית העולם אוגוסט הרגוס. היא החמיצה את שיא העולם של הרגוס ב-15 ס"מ (38.39 מטר).[1] בסוף אותה שנה, היא דורגה במקום חמישי בעולם ושנייה בגרמניה אחרי טילי פליישר (38.25 מטר).

היא זומנה לאמן את נבחרת האתלטיות של בריטניה לאולימפיאדת לוס אנג'לס (1932) ובכך הפכה למאמנת הזרה הראשונה של נבחרת האתלטיקה של בריטניה. למרות הישגיה היא לא השתתפה במכביה הראשונה שנערכה באפריל 1932. ב-21 ביוני אותה שנה היא סיימה את לימודיה ובספטמבר אותה שנה במשחקי מכבי שנערכו בלייפציג היא זכתה בשתי מדליות זהב, בהטלת כידון ובזריקת דיסקוס.

בשנת 1933 היא גורשה מקבוצתה בשל יהדותה. בעצת דודתה היא עזבה ללונדון באפריל 1933, אך התקשתה למצוא עבודה בעלת שכר מלא. באותה שנה היא קבעה מספר שיאים חדשים בדיסקוס והדיפת כדור ברזל. היא השתתפה במשחקי מכבי האירופאים שנערכו בפראג, האתלטית האישה היחידה במשלחת הבריטית של 25 אתלטים וזכתה בשתי מדליות זהב בהטלת כידון ובזריקת דיסקוס.

בשנת 1934 עברה להתגורר בצרפת. מאחר שרמת האתלטיקה של הנשים בצרפת עדיין לא הייתה ברמה בינלאומית, היא הציעה לאמן את הקבוצה לאולימפיאדה, אך לאחר שנודע שהיא יהודייה גרמנייה, היא לא קיבלה את אישור עבודה.

במכביה השנייה שנערכה בשנת 1935 היא התחרתה עבור נבחרת מכבי גרמניה וזכתה ב-3 מדליות כסף, כולן אחרי האלופה האולימפית ליליאן קופלנד מארצות הברית. בהטלת כידון בתוצאה 31.79 מטר, אחרי קופלנד (36.92 מטר), בהדיפת כדור ברזל בתוצאה של 11.25 מטר, אחרי קופלנד (12.32 מטר) ולפני סוניה לוין מפולין (11.10 מטר) ובזריקת דיסקוס, אחרי קופלנד (37.38 מטר)[2]

היא עברה להולנד לתקופה קצרה, על מנת למצוא עבודה ושם פגשה את בעלה ליאו קרץ, מעצב במה ותאורן. על אף המצב הקשה של היהודים בגרמניה, היא המשיכה לבקר בגרמניה ואף השתתפה בתחרויות של מכבי. השלטונות בגרמניה ניסו לברר באמצעותה על שאיפות החרם על המשחקים האולימפיים המיועדים (בברלין 1936) וניסו להשיג מידע על האופן שבו הממסד הבריטי חושב על הגרמנים ועל האולימפיאדה. לכן היא זומנה לחקירה משטרתית ועוד באותה הלילה בסיום החקירה, היא החליטה לברוח מגרמניה ברכבת להולנד דרך בלגיה.

בשנת 1936 היא הצליחה להגר דרום אפריקה בזכות ויזה שבן דודה שכבר התגורר ביוהנסבורג ארגן לה. שם היא התחתנה עם ליאו קרץ וממנו התגרשה לאחר 3 שנים.

באליפות דרום אפריקה שנערכה בשנת 1937 היא זכתה במדליית זהב בהטלת כידון.

בשנת 1940 נישאה יעקב לבעלה השני בארני שור, אותו פגשה ב-1936. הזוג עבר להתגורר בקייפטאון ונולדו להם שתי בנות סנדרה (1942) והייזל (1944). בשנת 1952 ביקרה לראשונה בברלין. כל בני משפחתה, פרט לדודתה שהצליחה להגר לדרום אפריקה ב-1939, נרצחו בשואה.

ב-13 בספטמבר 1976 נפטרה יעקב בקייפטאון.

הנצחה עריכה

ב-7 באוגוסט 2014 הוסב שמה של אחת הכיכרות בשרלוטנבורג לכיכר מרתה יעקב.

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה