משא האדם הלבן
משא האדם הלבן (באנגלית: The White Man's Burden) הוא ביטוי המתאר את הצידוק האידאולוגי לקולוניאליזם והאימפריאליזם האירופי.

הביטוי שאוב משירו של המשורר האנגלי רודיארד קיפלינג בעל אותו שם שפורסם ב-1899, שבו הציג את תפיסת העולם הקולניאליסטית והאימפריאליסטית, בדברו על כך שהאדם הלבן נושא משא על גבו, כיבושיו מחוץ לאירופה לא נעשו ממניעים אנוכיים אלא ממניעים אלטרואיסטיים, ומשימתו של האדם הלבן לשלוט בילידים הברברים ועל ידי כך לקדמם מבחינה תרבותית.
כתיבת השירעריכה
הפואמה "משא האדם הלבן: ארצות הברית ואיי הפליפינים" נכתבה בידי רודיארד קיפלינג ופורסמה כקריאה לארצות הברית לנקוט צעדים קולונאילסטיים בפיליפינים על רקע מלחמת ארצות הברית–הפיליפינים.
במקור כתב קיפלינג את הפואמה לחגיגות יובל היהלום למלכה ויקטוריה, אך בסופו של דבר היא הוחלפה בפואמה "סילוק" (Recessional), מאת המשורר. קיפלינג כתב את הפואמה מחדש לעודד את הקולוניאליזם באיי הפילפינים וסיפוחם, לאחר שנכבשו בידי האמריקאים במלחמת ארצות הברית–ספרד. כמשורר האימפריאליזם, קרא קיפלינג לאמריקאים לאמץ מדיניות של אימפריה, על אף המחיר הכרוך בבניית אימפריה.
נוסח השירעריכה
משא האדם הלבן. מאנגלית: צור ארליך[1] עִמְסוּ מַשָּׂא הַלֹּבֶן, שִׁלְחוּ מֵיטַב בְּנֵיכֶם אֱלֵי גָּלוּת נִדַּחַת לִדְאֹג וּלְרַחֵם וְלַעֲשׂוֹת אֶת חֶסֶד כּוֹבֵשׁ עִם נְתִינוֹ – עַם עַגְמוּמִי וּפֶרֶא, קְצָת שֵׁד וּקְצָת תִּינוֹק.
בְּהִתְגַּבְּרוּת עַצְמִית אֲשֶׁר תַּכְנִיעַ פַּחַד וְגַאֲוָה תַּצְמִית; בְּפֶה שֶׁאֵין בּוֹ כֹּבֶד וּבְיֹשֶׁר לֵב מֻחְלָט, שֶׁמַּטְרָתָם תּוֹעֶלֶת וְרֶוַח לַזּוּלַת.
קְרַב פֶּרֶא שֶׁל שָׁלוֹם אֲשֶׁר רָעָב יַשְׂבִּיעַ וּמַגֵּפוֹת יִבְלֹם. וּבְקָרְבְכֶם לַיַּעַד, כְּשֶׁחֶסֶד תֶּאֱצְלוּ, תִּרְאוּ אֵיךְ מְחַבְּלוֹת בּוֹ הַשְּׁטוּת וְהָעַצְלוּת.
הַחְזִיקוּ בַּמַּטֶּה: לֹא שַׁרְבִיטוֹ שֶׁל מֶלֶךְ, כִּי מוֹט שֶׁל מַטְאֲטֵא. נָמָל וּכְבִישׁ תַּחְצֹבוּ – אַתֶּם אֲשֶׁר תִּחְיוּ וּמֵתֵיכֶם, בְּצַוְתָּא – אַךְ לֹא לָכֶם יִהְיוּ.
וּדְעוּ גַּם אֶת הַגְּמוּל: אִשּׁוּם מִפִּי כְּפוּי-חֶסֶד, שִׂנְאָה מֵעַם גָּאוּל. שַׁוְעַת אֲשֶׁר פָּדִיתָ אֶל אֶרֶץ מִבְטָחִים: "זָכַרְנוּ אֶת מִצְרַיִם, אֶת הָאֲבַטִּיחִים..."
גַּם גְּרָם אַל יִגָּרַע. אַל תִּתָּלוּ בַּחֹפֶשׁ בִּשְׁחֹק אֶתְכֶם שִׁגְרָה. בְּכָל מֶחְדָּל אוֹ מַעַשׂ עַם קְשֵׁה עֹרֶף זֶה אֶתְכֶם וְאֶת צוּרֵנוּ גַּם יַחַד יְנַסֶּה.
תּוֹר הַיַּלְדוּת כָּלָה; יְמֵי חִבּוּק גַּנֶּנֶת וּתְהִלָּה קַלָּה. תּוֹר הַגַּבְרוּת הִגִּיעַ, עֵת לְשַׁמֵּשׁ מוֹפְתִים בְּאֵין תּוֹדָה וָשֶׁבַח, כְּשֶׁבְּנֵי גִּילְכֶם – שׁוֹפְטִים. |
The White Man's Burden[2] Take up the White Man's burden— Send forth the best ye breed— Go bind your sons to exile To serve your captives' need; To wait in heavy harness On fluttered folk and wild— Your new-caught, sullen peoples, Half devil and half child.
In patience to abide, To veil the threat of terror And check the show of pride; By open speech and simple, An hundred times made plain. To seek another's profit, And work another's gain.
The savage wars of peace— Fill full the mouth of Famine And bid the sickness cease; And when your goal is nearest The end for others sought, Watch Sloth and heathen Folly Bring all your hopes to nought.
No tawdry rule of kings, But toil of serf and sweeper— The tale of common things. The ports ye shall not enter, The roads ye shall not tread, Go make them with your living, And mark them with your dead!
And reap his old reward: The blame of those ye better, The hate of those ye guard— The cry of hosts ye humour (Ah, slowly!) toward the light:— "Why brought ye us from bondage, Our loved Egyptian night?"
Ye dare not stoop to less— Nor call too loud on Freedom To cloak your weariness; By all ye cry or whisper, By all ye leave or do, The silent, sullen peoples Shall weigh your Gods and you.
Have done with childish days— The lightly profferred laurel, The easy, ungrudged praise. Comes now, to search your manhood Through all the thankless years, Cold-edged with dear-bought wisdom, The judgment of your peers! |
קישורים חיצונייםעריכה
- "משא האדם הלבן" בתרגומו לעברית של צור ארליך, 2015
- רודיארד קיפלינג, משא האדם הלבן, באתר מידה, 23 במרץ 2015
הערות שולייםעריכה
- ^ רודיארד קיפלינג / מבחר שירים, נוסח עברי: צור ארליך, הוצאת דחק, תשע"ט 2019
- ^ Kipling, Rudyard (1940). Rudyard Kipling's Verse (Definitive ed.). Garden City, NY: Doubleday. pp. 321–323. OCLC 225762741.