משה אריה פריינד

רב הונגרי

הרב משה אריה פריינד (ו' בתשרי תרס"ד, 27 בספטמבר 1903כ' באלול תשנ"ו, 4 בספטמבר 1996) היה גאב"ד העדה החרדית.

משה אריה פריינד
רבי משה אריה פריינד תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן. נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
רבי משה אריה פריינד
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה 27 בספטמבר 1903
ו' בתשרי ה'תרס"ד
פטירה 4 בספטמבר 1996 (בגיל 92)
כ' באלול ה'תשנ"ו
מקום קבורה בית הקברות היהודי בהר הזיתים עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ? – 1996 עריכת הנתון בוויקינתונים
ראב"ד העדה החרדית ה־8
כ"ו באב ה'תשל"טי"א בסיוון ה'תשמ"ט
תחת גאב"ד העדה החרדית הרב יצחק יעקב וייס
גאב"ד העדה החרדית ה־6
י"א בסיוון ה'תשמ"טכ' באלול ה'תשנ"ו
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביוגרפיהעריכה

 
מוסדות רמ"א בי-ם
 
מוסדות רמ"א בי-ם

נולד בהונגריה לרב ישראל פריינד, רב הכפר הוניאדי (הו') הסמוך לברגסס, בנו של רבי אברהם יהושע פריינד. התחתן עם בילא בת הרב ברוך רב העיר פיר[1], לפני השואה שימש כרב בעיירה נאסויד וראגנא, וכדומ"ץ בעיר סאטמאר. בתקופת השואה, הרב עבד באושוויץ כ'מחלק מים' בין האסירים, וחילק רק ליהודים שהסכימו לברך על המים לפני השתייה. אלו שהתנגדו לברך, גער בהם ואמר: "וכי סבורים אתם, שהקב"ה השתנה? הרי אותו בורא-עולם, שהיה קודם, נמצא גם עכשיו, ואסור ליהנות מעולמו בלא ברכה!".[2] איבד בשואה את רעייתו ושמונת בניו. לאחר מכן שימש זמן קצר כרב העיר סטמר. עלה לארץ ישראל ומונה כראש ישיבת "ייטב לב" של חסידות סטמר בירושלים. לאחר פטירת רבי יואל טייטלבוים, האדמו"ר מסאטמר, בתשל"ט התמנה לשמש ראב"ד העדה החרדית כנציג סאטמר.

בשנת ה'תשט"ו (1955) מונה כחבר וועד בבית היתומות בית לפליטות בירושלים.

בסיוון ה'תשמ"ט התמנה לגאב"ד העדה החרדית בעקבות פטירתו של ה"מנחת יצחק", הרב יצחק יעקב וייס.

לאחר השואה נישא לפרידא דאכנר. היא נפטרה בשנת ה'תשמ"ב. לאחר מכן התחתן עם טשארנא[1]. שתיהן לא ילדו לו ילדים.

בשנת ה'תשנ"ו (1996) הקים את תלמוד תורה "חיי עולם המקורית", לאחר שפרש ממוסדות חיי עולם. בהמשך נפתחו בנשיאותו ישיבה קטנה וישיבה גדולה וכשבוע לפני פטירתו התקיים מעמד חנוכת הבית לבניין המוסדות בשכונת גוש 80 בירושלים. לאחר פטירתו נקראו המוסדות על שמו "מוסדות רמ"א". בהמשך הוקמה על שמו "ישיבת תולדות רמ"א" בבית שמש.

חידושיו ודרשותיו נדפסו בסדרת ספרי "עטרת יהושע". בספר "מרא דשמעתתא" הובאו פסקיו, בעריכת תלמידו הרב שלמה יהודה הירש.

מתלמידיועריכה

לקריאה נוספתעריכה

  • פרק המוקדש לו אצל: אברהם אליעזר סופר, ממשה ועד משה, ירושלים ה'תשס"ז
  • משה טארים, הללו עבדי ה', מונרו, ניו יורק, ה'תשס"א, סיפורים שסיפר הרב פריינד, ביידיש

קישורים חיצונייםעריכה

ספריו

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1 2 עטרת יהושע, בתחילת הספר
  2. ^ אנציקלופדיה שמע ישראל : לתיעוד ולהנצחת מעשים של מסירות נפש בשנות הזעם תרצ"ט-תש"ה 1945-1939 בגטאות, במחנות העבודה, במחנות הריכוז ובמחנות ההשמדה, מכון 'שמע ישראל' שע"י מרכז קאליב העולמי, בני-ברק תש"ס, כרך ב', עמ' 63. ביטאון 'עולם החסידות', תשרי תשנ"ז, עמ' 23-24.