חיים הערש מייזליש
הרב חיים צבי הערש מֵיְיזְלִישׁ (מכונה רֶבּ חַיִּים הֶעֶרְשׁ, נולד בג' בתשרי ה'תש"ל, 15 בספטמבר 1969) הוא ראש ישיבת סאטמר ומנהיג רובה של קהילת סאטמר בבני ברק.
 | |
| לידה |
15 בספטמבר 1969 (בן 54) ג' בתשרי ה'תש"ל ארצות הברית |
|---|---|
| מדינה | ישראל |
| מקום מגורים | בני ברק |
| מקום פעילות | בני ברק |
| השתייכות | סאטמר |
| בת זוג | רעכיל דבורה בת רבי ישראל הגר |
| אב | הרב דוד בעריש מייזליש |
| אם | חיה |
קורות חיים עריכה
נולד בארצות הברית לרב דוד דוב (בעריש) מייזליש, רב קהילת סאטמר בבורו פארק, ולחיה, בתו הבכורה של הרבי מסאטמר, רבי משה טייטלבוים. נקרא על שם זקנו, הרב חיים צבי טייטלבוים.
למד בישיבת סאטמר בירושלים אצל רבי משה אריה פריינד. בד' בכסלו ה'תשמ"ח נישא לרעכיל דבורה, בת הרב ישראל הגר האדמו"ר מוויז'ניץ.
לאחר מכן למד בכולל חזון איש[דרוש מקור] בבני ברק, הוסמך להוראה על ידי הרב שמואל הלוי וואזנר והרב יצחק יעקב וייס. בשנת 1992 עבר להתגורר בירושלים והיה ראש כולל "ייטב לב" של החסידות.
בשנת 1995 התמנה לחבר הנהלת קרן היתומים ע"ש המהרי"ל דיסקין.
עם פטירת רבי משה אריה פריינד בכ' באלול ה'תשנ"ו, מונה על ידי סבו לכהן כראש ישיבת סאטמר בבני ברק ורב בית הכנסת בשכונת זכרון מאיר, לצד רב הקהילה בשיכון סאטמר הרב אליהו כץ.
בשנת ה'תשס"ח נפגש עם הרב שטיינמן בפרשת עצורי יפן למרות התנגדות אידאולוגית של סאטמר לדרכו של הרב שטיינמן.
בהנהגת הקהילה בבני ברק עריכה
לאחר פטירת הרב משה טייטלבוים התפלגה חסידות סאטמר בין בניו, הרב אהרן טייטלבוים והרב יקותיאל יהודה טייטלבוים. הרב חיים צבי תמך ברב אהרן. מיעוט הקהילה, ובהם הרב אליהו כץ, תמכו באחיו הרב יקותיאל יהודה.
בשנת ה'תשס"ז נערך דין תורה בעניין אצל הרב נפתלי הירצקא פרנקל מרבני העדה החרדית, שלא הוכרע. בפועל, שימש הרב מייזליש כמנהיג בפועל של קהילת חסידי הרב אהרן[1]. לאחר פטירתו של הרב כץ בתשרי ה'תשע"ח, החל סכסוך בינו לבין מנהלי וראשי מוסדות סאטמר בבני ברק, יחזקאל רוטר וחיים הירש. בהמשך התערב האדמו"ר בסכסוך לטובת ראשי המוסדות, וקבע כי תפקידו של הרב מייזליש מוגבל לניהול הרוחני בלבד של הישיבה ואין לו סמכות בשאר המוסדות.
המאבק הגיע לשיאו בקיץ ה'תש"ף לאחר שפורסמה הקלטה של אחד מגבאי בית הכנסת אומר שבעת שעמד על יד מייזליש בהדלקת המדורה בל"ג בעומר, התחשק לו לדוחפו לאש. כצעד מחאה קיימו אנשי מייזליש תפילה בחג השבועות בבית הכנסת הגדול בשיכון סאטמר ולא בבית הכנסת הקטן ב"זכרון מאיר", במקביל למתנגדי רבם, ובמהלך קריאת התורה החלה קטטה אלימה עם הגבאי האמור. הדבר הוביל לגל אירועים שהובילו לפיטוריו מראשות הישיבה[2].
באלול ה'תש"ף נשא האדמו"ר דרשה מיוחדת שבה הבהיר שהוא אוסר על מייזליש להיכנס לכל בתי הכנסת והמוסדות של סאטמר בעולם, וכן אוסר לקיים עמו קשר כלשהו[3]. בתגובה, באותו לילה תומכיו של מייזליש הגיעו לביתו לתמוך בו[4]. הוא ואנשיו ממשיכים להתפלל בבית הכנסת המרכזי, ויחזקאל רוטר ואנשיו פרשו ופתחו בית כנסת אחר.
לדברי יחזקאל רוטר ואנשיו, הרב מייזליש ואנשיו הם קהילת מורדים שאינם סרים למרותו של הרבי. לדברי אנשי הרב מייזליש, הם חסידים נאמנים של הרבי, השבוי לדבריהם בידי גבאים המסיתים אותו נגד הרב מייזליש.
קישורים חיצוניים עריכה
- אלי ביתאן, משחקי הכס: העימות בסאטמר שמסעיר את העולם החסידי, בעיתון מקור ראשון, 14 ביוני 2020
- זאב בלוי, שמחת הברית לנכד ראש ישיבת סאטמאר ונין האדמו"ר מויז'ניץ • תיעוד, באתר JDN
הערות שוליים עריכה
- ^ תקציר הסיפור בטוויטר של אלי ביתאן
- ^ סיקור האירוע ב"כאן מורשת" מנדי ביתאן
- ^ ציטוטים מהנאום בטוויטר של שימי שפר
- ^ סרטון בטוויטר תמונות בטוויטר