משה בילינסון
ערך זה עוסק ברופא, עיתונאי ואיש ציבור ביישוב. אם התכוונתם לעיתונאי, מדפיס, סופר וגנאלוג יהודי-רוסי, ראו משה בֶּילינסון (ברוסית: Бейлинсон; י' בתשרי תר"ן, 5 באוקטובר 1889, ליד ירוסלבל – ה' בכסלו תרצ"ז, 19 בנובמבר 1936, תל אביב), היה רופא, מחלוצי העיתונאים והפובליציסטים בארץ ישראל, ממנהיגי תנועת העבודה, חבר הוועד הפועל של ההסתדרות הכללית, חבר אספת הנבחרים והוועד הלאומי.
 | |
| משה בילינסון, חצי שנה לפני מותו (1 במאי 1936) | |
| לידה |
5 באוקטובר 1889 ירוסלבל, האימפריה הרוסית  |
|---|---|
| פטירה |
19 בנובמבר 1936 (בגיל 47) פלשתינה (א"י), הממלכה המאוחדת |
| השכלה |
אוניברסיטת בזל |
| עיסוק |
רופא, עיתונאי |
  | |
קורות חייםעריכה
משה בילינסון נולד ליד העיר ירוסלבל שברוסיה ביום כיפור שנת תר"ן (1889) לאהרן הכהן בילינסון, שהיה רוקח, ולבלה בתו של מרדכי פלונגיאן, ממשכילי וילנה. למד באוניברסיטאות מוסקבה, פרייבורג, ובזל והוסמך כדוקטור לרפואה. הצטרף לתנועה הסוציאליסטית הרוסית, וממנהּ עבר לציונות.
בין השנים 1917–1923 חי באיטליה, והיה פעיל בתנועה הציונית שם.
בשנת 1924 עלה לארץ ישראל, התיישב במושבה פתח תקווה ועבד כפועל בחבורת "מעבר". בשנת 1925, עם ייסוד עיתון "דבר", נענה בילינסון להזמנת עורכו, ברל כצנלסון, הצטרף למערכת העיתון וכתב בו מאמרים. בילינסון, שהפך לדוברהּ הראשי של תנועת העבודה, ביטא בכתיבתו עמדות של איש מצפון, ובלט בביקורתו נגד ממשלת המנדט הבריטי.
בילינסון היה חבר הוועד הפועל של ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל וחבר מרכז מפא"י. היה חבר באספת הנבחרים והוועד הלאומי[1].
ביליינסון היה היוזם של הקמת "בית החולים למושבות יהודה והשרון", שלאחר מותו שונה שמו לבית חולים בילינסון (כיום קמפוס בילינסון בתוך מרכז רפואי רבין). בנוסף, היה יו"ר הוועד המפקח של קופת חולים.
בילינסון נפטר בה' בכסלו תרצ"ז, ונקבר בבית הקברות טרומפלדור בתל אביב.
כתביועריכה
מאמריו של בילינסון לוקטו והופיעו, שנים אחדות לאחר מותו, ב"כתבי משה בילינסון" בעריכתה של ברכה חבס, בהוצאת דבר:
- בימי תחית איטליה, תל אביב: חברה, 1930.
- פרקי בילינסון, עין-חרוד: הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1936.
- במשבר העולם, תל אביב: הוצאת דבר, 1940. (מהדורה נוספת: תל אביב: ירון גולן, 1997.)
- בדרך לעצמאות (עריכה: ברכה חבס), תל אביב: דבר, 1949.
לקריאה נוספתעריכה
- 'בילינסון, משה', בתוך: דוד קלעי, ספר האישים: לכסיקון ארצישראלי, תל אביב: מסדה – אנציקלופדיה כללית, תרצ"ז, עמ' 77–78. (הספר בקטלוג ULI)
- ציון למשה בילינסון: דרכו ופועלו במלאת שנת אבלו, תל אביב: דבר, 1938.
קישורים חיצונייםעריכה
- כתבי משה בילינסון בפרויקט בן-יהודה
- משה בילינסון, באתר תנועת העבודה הישראלית
- משה בילינסון, במהדורת האינטרנט של האנציקלופדיה היהודית בשפה הרוסית (ברוסית)
- בול הנושא את דיוקנו של משה בילינסון
- דוד תדהר (עורך), "ד"ר משה בילינסון", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ה (1952), עמ' 2085
הלוויה של בילינסון, יומני כרמל, נובמבר 1936- משה בילינסון, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
