פתיחת התפריט הראשי

משה מוריץ וולך (גרמנית: Moritz Wallach, בכתיב מיושן: וואללאך, וואלאך, ואלאך, וואלך; 28 בדצמבר 18668 באפריל 1957) היה רופא יהודי-גרמני, מקים בית החולים שערי צדק בירושלים.

משה וולך
ד"ר וולך בבית החולים שערי צדק ב-1956
לידה 28 בדצמבר 1866
קלן, ממלכת פרוסיה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 8 באפריל 1957 (בגיל 90)
ירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
תמונה מתערוכת קבע במרכז הרפואי שערי צדק
משה וולך (משמאל) יוצא מארמון הנציב העליון לאחר שקיבל את "אות הכבוד של הקיסרות הבריטית", 1944
קברו של וולך בבית הקברות שערי צדק

תוכן עניינים

ביוגרפיהעריכה

וולך נולד באויסקירכן הסמוכה לקלן, בפרובינציית הריין של ממלכת פרוסיה. אביו יוזף היה סוחר בדים עשיר ודתי אדוק, ממנהיגי הקהילה האורתודוקסית הבדלנית בעיר. וולאך הצעיר למד רפואה בברלין ובווירצבורג.[1] הגיע לירושלים ב-14 בדצמבר 1890, בגיל 24, בשליחותו של "ועד הפקידים" באמסטרדם שסייע ליישוב היהודי בארץ, ביחד עם ד"ר אהרן יוסף ירמנס. באותה תקופה היו בעיר רק עשרה רופאים יהודים. וולך שימש בעיר כרופא וגם כמוהל.

וולך היה גר בעיר העתיקה. שם הוא קיבל חולים, עשה ביקורי בית, והוא היה הראשון שביצע בעיר העתיקה את ניתוח פתיחת הקנה (טראכיאוסטומיה).[2].

וולך היה ידוע באופיו הנוקשה, אך גם בנדיבותו ובמסירותו. דוד ילין כתב עליו:

"לא חשך כל עמל מנפשו יומם ולילה לבקר חולים ולבוא עליהם בעת מחלתם פעמיים ושלוש פעמים, גם בטרם דרשוהו. ולחולים נצרכים אשר השתתף תמיד בצערם וידע מחסורם הרבה לפזר מכיסו גם כסף".

וולך היה חרדי אדוק, ונמנה עם הנהלת העדה החרדית בירושלים. באמצעות חברו יעקב ישראל דה האן, התקרב אל הרב חיים זוננפלד. הוא התנגד לציונות בתוקף. במהלך עבודתו ניסה לדבר אל לבם של מטופלים חילוניים כדי לקרבם לדת. נותר רווק כל חייו, אך הסתייע בסוכנת בית, ומסופר שקידש אותה ללא העמדת חופה, מה שגרם להם להיות מוגדרים הלכתית כמאורסים, כדי שיוכלו לשהות בצוותא באותה דירה מבלי לעבור על איסור ייחוד.

בשנת 1914 השתתף בוועידת הגרענת הארצית. הוועידה התכנסה בד' בניסן, תרע"ד ב"בית חולי עיניים העברי", בירושלים, ונמשכה שלושה ימים.[3]

הקמת "שערי צדק"עריכה

וולך החליט שלא לעזוב את הארץ, כדי להיות בה כאשר המשיח יגיע. אך לימים הפר נדר זה ונסע לגרמניה כדי לאסוף כספים למען הקמת בית החולים. בנסיעה זו, שהייתה כרוכה במאבקים לא פשוטים עם בתי חולים אחרים שגם הם נזקקו לכספי תרומות, הצליח להשיג די תרומות כדי לרכוש אדמה ליד שכונת שערי צדק ולהקים עליה ב-1901 את בית החולים שנקרא על שם השכונה. בית החולים שהקים היה המשוכלל והמודרני בכל הסביבה. ד"ר וולך היה גם מנהל בית החולים וגם הרופא הראשי בו. ממלא מקומו היה הד"ר שרגא פביוס פופלס.

וולך היה דמות דומיננטית בבית החולים, עד כדי כך שבמשך תקופה ארוכה כונה בית החולים על ידי הציבור הירושלמי בשם "בית החולים וולך" או "בית החולים האמסטרדמי".[4]

בשנת 1916 יצא לגרמניה והגיע לבית החולים בהמבורג בו פגש באחות זלמה מאיר ושכנעה לבא לירושלים ולשמש כאחות ראשית בבית החולים שלו.

וולך תמיד נשא עליו את צרור מפתחות בית החולים שאת כל דלתותיו נעל בעצמו. הוא הקפיד על אופיו הדתי של המקום, אך גם חוגים סוציאליסטיים השתמשו בשירותיו הרפואיים המתקדמים יחסית לאותו הזמן.

ימיו המאוחריםעריכה

 
משה וולך (עומד) בטקס סיום בית ספר לאחיות, 1954

וילהלם השני, קיסר גרמניה, העניק לוולך תואר כבוד, כשביקר בירושלים. בתקופת המנדט הבריטי בארץ ישראל, שררו יחסים טובים בינו לבין השלטונות הבריטיים, ובשנת 1944 אף קיבל מהנציב העליון את אות הכבוד של הקיסרות הבריטית.

בקיץ של שנת 1929, היה על ספינה בדרכו ממצרים לכנסייה הגדולה השנייה של אגודת ישראל בווינה כאחד משמונת צירי ירושלים,[5] וטיפל באדמו"ר מליובאוויטש הרב יוסף יצחק שניאורסון, שהיה על הספינה וחלה. בשנות השלושים טיפל גם בעבדאללה הראשון, מלך ירדן.

עם עליית הנאצים לשלטון בגרמניה, סייע להעלאת יהודי גרמניה לארץ.

בזקנתו קיבל וולך את התואר אזרח כבוד של העיר ירושלים. לפניו היו רק ארבעה אנשים שקיבלו את התואר (חיים ויצמן, יצחק בן צבי, דוד בן-גוריון והרב יהודה לייב פישמן מימון). ד"ר וולך הגיב על התואר באומרו: "אינני ראוי לכל השבחים שחלקו לי כאן. כל מה שעשיתי לא עשיתי אלא תוך מילוי חובתי כרופא".

וולך היה מעורה בנעשה בבית החולים גם בשנות השמונים לחייו, כשהעביר את ניהולו לד"ר פאלק שלזינגר. הוא מת בגיל תשעים. בהלוויתו השתתף המון רב, והוא נקבר בבית העלמין שערי צדק הסמוך לבית החולים. בצידו של בית העלמין קרוי רחוב על שמו.

בית החולים שערי צדק עבר מאוחר יותר למבנה מודרני יותר באזור שכונת בית וגן. כיום, אחרי שנים של עזובה, שופץ מבנה בית החולים המקורי, והוא משמש אכסניה לרשות השידור.

ממחקריועריכה

  • "דלקת קרום המוח שדרתית בירושלים", Al-Kulliyeh (Beirut)] .(Cerebro-Spinal Meningitis) ,פורסם ביחד עם ד"ר תאופיק כנעאן], 1911.

לקריאה נוספתעריכה

  • חיים באר, בית החולים של דער משוגע'נער דייטש, ד"ר משה ואלך, מתוך הספר קשר לאחד, מסעות ואנשים בירושלים, הוצאת ספרים עם עובד, 2017,עמודים 102 - 112

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ Ein jüdischer Arzt als Pionier in Erez Israel – Dr. Moshe Wallach aus Köln gründet das Shaare Zedek Hospital in Jerusalem.
  2. ^ פרופ' יהושע לייבוביץ, "המכון ע"ש ד"ר פלק שלזינגר ז"ל לחקר הרפואה על פי התורה ליד המרכז העירוני שערי-צדק, ירושלים", מאמר : "לתולדות בתי החולים היהודים בירושלים".
  3. ^ אורית נבות, אברהם גרוס, ‏המלחמה בגרענת: ראשית בריאות הציבור בארץ-ישראל, קתדרה 94, דצמבר 1999, עמוד 97
  4. ^ עלה – בטאון ארגון יוצאי הולנד, שמעון בר אפרת
  5. ^ ארטאדאקסישע בלעטלעך No. 5 Teves 5690, עמוד 79, באתר Hebrew Books