בית העלמין בשכונת שערי צדק

בית העלמין "שערי צדק" בסמוך לרחוב יפו

בית העלמין שערי צדק הוא בית קברות יהודי קטן הממוקם מערבית למבנה שערי צדק הישן (כיום מבנה השייך לרשות השידור), בין רחוב יפו לשדרות שז"ר בירושלים.

עד מלחמת העצמאות היה בית הקברות בהר הזיתים בית הקברות העיקרי של יהודי ירושלים. עם פרוץ המלחמה, הפכה התנועה העברית להר הזיתים למסוכנת בשל מעבר הדרך בשכונות ערביות. עד סוף חודש פברואר 1948 התנהלה קבורה חפוזה מספר פעמים בשבוע בליווי בריטי, אולם לאחר מכן שוב לא התאפשרה התנועה להר הזיתים.

על-מנת לפתור את מצוקת הקבורה, הוקצו בירושלים בתי קברות שהוגדרו כזמניים, כלומר עד שניתן יהיה לחדש את הקבורה בהר הזיתים או בבית קברות ראוי. לחברה קדישא העיקרית של ירושלים, "קהילת ירושלים", הוקצו מספר שטחים שהוגדרו זמניים ברחבי העיר המערבית. הגדול שבהם היה בית הקברות סנהדריה, בו קברו עד בוקר ה-19 במאי 1948 כאשר השטח הפך למסוכן עקב ירי מן הצד הערבי. החל מיום 24 במאי 1948 החלה הקבורה בבית העלמין שייח' באדר, בשטח שאותר בתחום המחצבה הנטושה של שייח' באדר.

לשאר שתים עשרה חברות הקדישא העדתיות שפעלו בירושלים עד הפסקת הקבורה בהר הזיתים לא היו שטחי קבורה והם שבתו מפעולה עד לתחילת הקבורה בהר המנוחות. למרות חוסר הרישיון החליטה "חברה קדישא הראשית והכללית" (פרושים), שקודם לפרוץ המלחמה הייתה הגדולה והפעילה מבין החברות קדישא בירושלים, לפתוח חלקת קבורה חדשה בשטח קטן שהוקצה לה בשולי חצר בית החולים "שערי צדק".

החל מקיץ 1948 ועד קיץ 1951 נטמנו בחלקה זו כמה עשרות נפטרים, רובם יהודים חרדים שמתו מוות טבעי. חלק מהקבורים במקום הועברו לבתי קברות אחרים, אולם עד ימינו נשארו מספר קברים במקום. מאז אין במקום קבורה מסודרת, אם כי מעת לעת נטמנו בחלקה נפטרים נוספים.

רחוב קטן על שמו של ד"ר משה וולך נמצא בסמוך אל בית הקברות.

בבית העלמין קבורים בין השאר:

גלריהעריכה

לקריאה נוספתעריכה

  • מירון בנבנשתי, עיר המנוחות - בתי העלמין של ירושלים, כתר, 1990, ע' 78.

קישורים חיצונייםעריכה