משה מנוחין

סופר אמריקאי

משה מנוחין (12 בנובמבר 18934 בפברואר 1982) היה סופר ומורה יהודי אמריקאי. דעותיו האנטי ציוניות היוו נושא לפולמוס במשך שנים רבות. אביהם של הכנר יהודי מנוחין, הפסנתרנית חפציבה מנוחין והפסנתרנית, הציירת והמשוררת ילטה מנוחין.

משה מנוחין
משה מנוחין
משה מנוחין
לידה 12 בנובמבר 1893
ט"ו כסלו תרנ"ד
הומל, האימפריה הרוסית
פטירה 4 בפברואר 1982 (בגיל 88)
י"א שבט תשמ"ב
סנטה קלרה, קליפורניה
מדינה ארצות הברית, האימפריה הרוסית, ברית המועצות עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק סופר, מורה
מקום לימודים אוניברסיטת ניו יורק, הגימנסיה העברית "הרצליה" עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג Marutha Sher (1914–?) עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים יהודי מנוחין, ילטה מנוחין, חפציבה מנוחין עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה עריכה

מנוחין נולד בהומל למשפחה דתית. הוא נין של רבי ישראל נח שניאורסון אדמו"ר מניז'ין.[1] אביו היה יצחק אייזיק, והוא נפטר בעת שמנוחין היה ילד, הוא גדל אצל סבו יהודה לייב מנוחין, מראשי כולל חב"ד. אביו חורגו היה ישראל אשר ליבּוֹ, מחסידי חב"ד בירושלים.[2]

כאשר עברה המשפחה לישראל, משה נשלח לחדר בירושלים. אחר כך היה מהמחזור הראשון בגימנסיה הרצליה.[3]

מנוחין התחתן עם מרותה (במקור מרים) בת חיים נחום שור, שוחט בנווה צדק.

בשנת 1915 מנוחין הגיע לארצות הברית כדי להשלים את ההשכלה הגבוהה. למד באוניברסיטת ניו יורק, שם הוא למד מתמטיקה, מדע המדינה והוראה.

בסוף 1919 הוא ואשתו התאזרחו בארצות הברית. אחר כך עבר לקליפורניה, שם עבד כמורה לעברית.

מנוחין היה אביו של הכנר הנודע יהודי מנוחין והפסנתרניות חפציבה מנוחין וילטה מנוחין.

דעותיו היו אנטי ציוניות, אשר היוו נושא לפולמוס במשך שנים רבות. בשנת 1951 כתב משה שרת למנוחין מכתב גלוי בעיתונות, בו ניסה לשנות את דעותיו של מנוחין.

 
משה מנוחין בתצלום קבוצתי ביום הלימודים האחרון של המחזור הראשון של גימנסיה הרצליה
עץ משפחת שניאורסון, ענף זלמנסון-מנוחין


 
 
 
 
 
לוי יצחק
מברדיטשוב
[א]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שניאור זלמן
מלאדי
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
דובעריש
 
 
מאיר[ב]
 
לובה תרצה[ג][א]
 
דובער שניאורי
 
 
 
 
 
 
 
 
דבורה לאה אלטשולר[ד]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
לוי יצחק
 
 
אליעזר[ב]
 
 
יקותיאל זלמן וואלעס[א][ה]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
דבורה לאה טברסקי[ו]
 
 
שרה[ב]
 
 
 
 
 
ביילא וואלעס[ז][א]
 
חיה מושקא שניאורסון (אנ')
 
מנחם מנדל
שניאורסון (צ"צ)
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מנחם נחום שניאורסון (ייד') [ח]
 
שרה פרידא[ח]
 
 
 
 
 
לוי יצחק זלמנסון[י]
 
 
 
פריידא שניאורסון[י"א]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
בתיה טברסקי[י"ב]
 
מרדכי דובער טברסקי[י"ב]
 
חנה שניאורסון[י"ג]
 
יוסף יצחק
שניאורסון (אוורוטש)
 
 
 
 
דבורה לאה זלמנסון[י"ד]
 
 
 
 
ישראל נח שניאורסון[ט"ו]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
משה חיים יהושוע
טברסקי-שניאורסון[ט"ז]
 
 
 
 
 
מרדכי שניאור זלמן שניאורסון[י"ז]
 
פערעל שניאורסון[י"ח]
 
שניאור זלמנסון[י"ט]
 
פרלה דבורה זלמנסון[כ]
 
יהודה לייב מנוחין[כ"ב]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רבקה
 
אחד העם
 
שרה ליבא[כ"ג]
 
יצחק אייזיק מנוחין[כ"ג]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שמואל יוסף פבזנר
 
לאה
 
שלמה גינוסר
 
 
 
משה מנוחין[כ"ד]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מקורות בהערות [כ"ה] [ט]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
יהודי מנוחין
 
חפציבה מנוחין
 
ילטה מנוחין
 
- עץ זה מרכז את צאצאיה המפורסמים של משפחת שניאורסון ענף זלמנסון-מנוחין או חוליה המקשרת בין דורות, ואת סבי המשפחה
- להרחבה על סבי המשפחה ראו בעץ שושלת חב"ד, ליתר הרחבה ראו בעץ הראשי של משפחת שניאורסון
- העץ מראה גם את קשרי החיתון של משפחת שניאורסון צאצאי בעל התניא, עם צאצאי רבי לוי יצחק מברדיטשוב, מקראה:
צאצאי שניאור זלמן מלאדי
 
צאצאי לוי יצחק מרדיטשוב
 
צאצאים משותפים
 

הערות:
  1. ^ 1 2 3 4 עמוד 100 בספר הצאצאים, קטע 16 | קיצור תולדות חב"ד, עמוד 99 | תולדות חב"ד ברוסיה הצארית עמודים כ"ג - כ"ה
  2. ^ 1 2 3 תולדות חב"ד ברוסיה הצארית, עמודים כ"ג-כ"ה
  3. ^ אשת יוסף בונים
  4. ^ ‏דבורה לאה אלטשולר‏ (Q29348543)
  5. ^ ראו אודות חתונתם בתולדות חב"ד ברוסיה הצארית, עמודים כ"ג-כ"ה | צילום מצבתו מופיע כאן | קישור נוסף
  6. ^ ‏דבורה לאה טברסקי‏ (Q89438038). בעלה: יעקב ישראל טברסקי
  7. ^ ייתכן ששמה היה רבקה. ראה תולודות חב"ד ברוסיה הצארית עמודים כ"ג-כ"ה
  8. ^ 1 2 מספר 13 בספר הצאצאים. ובעמוד זה | לצאצאים נוספים של מנחם נחום ראה בעץ המרכזי ובענף טברסקי ובהערות אצלו בשניהם
  9. ^ 1 2 3 מכתבו של הרבי מליובביץ' למשה מנוחין (מנחם מנדל שניאורסון, אגרות קודש, כרך ג, אגרת תקפח, באתר ספריית ליובאוויטש, ‏כ"ו ניסן תש"י).
  10. ^ עמוד 133 בספר הצאצאים קטע 38 | בטעות כתוב בספר הצאצאים ששם משפחתו "שניאורסון", אך שם משפחתו היה "זלמנסון", כמובא בהערה זו:[ט] ולהלן | על קביעת שם המשפחה שלו ושל אחיו "זלמנסון" (על שם אביהם), ראו: תולדות חב"ד ברוסיה הצארית, עמוד כ"ג, הערה 101
  11. ^ עמוד 134 בספר הצאצאים קטע 40.
  12. ^ 1 2 מספר 35 בספר הצאצאים
  13. ^ ‏חנה שניאורסון (לבית טברסקי)‏ (Q89360649)
  14. ^ עמוד 161 בספר הצאצאים קטע 49
  15. ^ עמוד 136 בספר הצאצאים קטע 44 | שאר ילדיו מופיעים בעץ המרכזי של משפחת שניאורסון | בהערה דלהלן, כתוב באופן ברור ומסודר לגבי בתו שהייתה מאשתו פריידה:[ט] | מלבד בת זו המופיעה כאן בעץ – לא ידוע מי הייתה אמם של שאר הילדים. כמפורט בעץ המרכזי ובעץ האדמו"רים המצוינים בסוף עץ זה.
  16. ^ ‏משה חיים יהושע שניאורסון-טברסקי‏ (Q89230836)
  17. ^ מספר 123 בספר הצאצאים, עמוד 173 | ראה אודותיו: מבית הגנזים, שד"ב לוין, תש"ע, הוצאת קה"ת, מסת"ב 978-0-8266-0657-0 עמודים רמו-רמז
  18. ^ מספר 137 בספר הצאצאים, עמוד 198
  19. ^ עמוד 198 בספר הצאצאים קטע 135
  20. ^ עמוד 172 בספר הצאצאים קטע מס' 117.
  21. ^ יש דעות שהוא גם היה צאצא של לוי יצחק מברדיטשוב. אך לא ידוע כיצד. כמו כן בתו ליבא לאה התחתנה עם משפחת שניאורסון, ראועץ משפחת שניאורסון ענף ברוך שלום
  22. ^ ‏יהודה לייב מנוחין‏ (Q88731308)[כ"א]
  23. ^ 1 2 עמוד 215 בספר הצאצאים קטע מס' 288
  24. ^ עמוד 293 בספר הצאצאים קטע מס' 609
  25. ^ נוסף על כל מה שכתוב בהערות במקומו, יסוד העץ לקוח מ:ספר הצאצאים, שמואל אלעזר הלפרין, תשמ"א

עבודותיו עריכה

  • The decadence of Judaism in our time. New York, Exposition Press, 1965
  • "The Other Side of the Coin." Published circa 1967. A copy of which is held in the UN Library in Geneva.
  • Quo vadis Zionist Israel? A 1969 postscript to The decadence of Judaism in our time. Beirut, Institute for Palestine Studies, 1969
  • In memory of Count Folke Bernadotte of Sweden, United Nations mediator on Palestine New York : Arab Information Center, 1969
  • Jewish critics of Zionism : a testamentary essay, with the stifling and smearing of a dissenter New York : League of Arab States, Arab Information Center, 1974
  • The stifling and smearing of a dissenter By Moshe Menuhin
  • A Jewish child in Czarist Russia Moshe Menuhin describes life in a Jewish ghetto of Czarist Russia. Hollywood, Calif. : Center for cassette studies, 1976
  • The Menuhin saga: the autobiography of Moshe Menuhin. London : Sidgwick & Jackson 1984

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ סדר ייחוסו פורט על ידי רבי מנחם מענדל שניאורסון במכתבו למנוחין (אגרות קודש, כרך ג, איגרת תקפח, באתר ספריית ליובאוויטש). ובספר הצאצאים עמוד 293 קטע מס' 609
  2. ^ Oded, סיפורי ארץ-ישראל - מצבות מדברות 1950 – 1850: שיינדל ניימן (מנוחין) – הרעילה את עצמה לדעת, באתר סיפורי ארץ-ישראל - מצבות מדברות 1950 – 1850, ‏יום שלישי, 21 ביולי 2009
  3. ^ מנחת זיכרון לתלמידי המחזור הראשון של הגמנסיה העברית הראשונה בארץ ישראל