פתיחת התפריט הראשי

משה סמט

היסטוריון ישראלי

קורות חייועריכה

סמט נולד במטסלקה (אנ') כפר קטן במזרח הונגריה, לרחל, איריין בת יוסף (לפנים מרמושטיין) ויקותיאל קלמן, שנספה בשואה. בהיותו כבן 10, נלקח עם משפחתו מדברצן, למחנה ההונגרים (Ungranlager) בברגן בלזן. ב-6 באפריל 1945, נלקח עם אמו ושלושת אחיו ל"רכבת המוות" לטרזינשטאט. אולם הרכבת שוחררה ב-13 באפריל 1945 על ידי האמריקאים בעיר הילרסלבן (אנ'). משם הועבר עם משפחתו לצרפת, דרך בוכנוולד ומשם דרך מרסיי לישראל.

בישראל למד בישיבת פוניבז', במדרשיית נעם, ובישיבת חברון. את שלושת תאריו בחינוך וסוציולוגיה למד באוניברסיטה העברית בירושלים. לימד באוניברסיטת חיפה ובאוניברסיטה העברית, עד פרישתו לגמלאות, ב־1986. במהלך שנים אלו שימש גם כמורה בכפר הילדים והנוער ויצו קנדה הדסים, היה מנהל בית ספר תיכון ערב גב"ע בירושלים ומפקח ארצי על השתלמות מורים. בשנים 1979- 1980 שימש כקונסול מיוחד לענייני חינוך בניו יורק. ב-1991 לימד בבית מדרש ניאולוגי לרבנים בבודפשט.

תרומתו האקדמיתעריכה

חידושי סמט מתמקדים באופני התמודדות היהדות עם המודרנה, תוך שהוא מנסה להוכיח כי האורתודוקסיה איננה המשכה הישיר של היהדות המסורתית, אלא מהווה חידוש של ראשית המאה ה-19, שבא כתגובת נגד לתהליכי המודרניזציה – מצד אחד, ותנועת הרפורמה הדתית, מצד שני. פרופסור יעקב כ"ץ, שהיה מורו המובהק של סמט, אימץ, לבסוף, כרבים אחרים, דעה חדשנית זו.[1] בנוסף, סמט חקר וכתב על תנועת ההשכלה היהודית הברלינאית, כתופעה מקובלת בקרב הדתיים של אותה עת; על שאול ברלין; על משה מונטיפיורי; וכן עסק בסוגיות יסוד: ביחסי דת ומדינה, מיהו יהודי, וגרות, אותה הוא רואה כתופעה פוליטית במאבק בין האורתודוקסיה לבין הציונות.

ספריועריכה

מאמריועריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ קימי קפלן. מגמות ומאפיינים בחקר האורתודוקסיה. בתוך: ישראל ברטל ושמואל פיינר. היסטוריוגרפיה במבחן: עיון מחודש במשנתו של יעקב כ"ץ. ירושלים: מרכז שזר, תשס"ח 2007. עמוד 73.