פתיחת התפריט הראשי

קימי קפלן

היסטוריון ישראלי
אין תמונה חופשית

קימי קפלן (Kimmy Caplan; נולד ב-20 בינואר 1965) הוא היסטוריון ישראלי, פרופ' מן המניין במחלקה לתולדות ישראל ויהדות זמננו באוניברסיטת בר-אילן ועומד בראש המחלקה. תחומי מחקריו העיקריים הם: היסטוריה דתית בחברה היהודית במאות ה-19 וה-20, זרמים דתיים בחברה היהודית, יהדות ארצות הברית במאה העשרים, והחברה החרדית בישראל.

תוכן עניינים

פועלו האקדמיעריכה

קימי קפלן נולד בהונג קונג ועלה לישראל בשנת 1972. הוא החל את לימודיו האקדמיים בשנת 1987 באוניברסיטה העברית בירושלים בחוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה ובחוג למחשבת ישראל. ב-1990 סיים את לימודי התואר הראשון בהצטיינות והמשיך למסלול ישיר לתואר שלישי באוניברסיטה העברית. בשנת 1996 הגיש את עבודת הדוקטור בנושא: "'האין זה עולם הפוך?': פרקים בתולדות חייהם, דרשותיהם ותהליכי הרצף והשינוי בדרשותיהם של רבנים אמריקאים אורתודוקסים בתקופת ההגירה הגדולה (1924-1881)".

בין השנים 1997–1998 השתתף בקבוצת מחקר על האורתודוקסיה היהודית במכון ללימודים מתקדמים באוניברסיטה העברית בירושלים. קפלן לימד במחלקה להיסטוריה באוניברסיטת בן-גוריון בין השנים 1998–1999, ובין השנים 1999 ל-2002 לימד במכון ליהדות זמננו באוניברסיטה העברית. מאז 1997 מלמד במחלקה לתולדות ישראל ויהדות זמננו באוניברסיטת בר-אילן, ומשנת 2015 הוא עומד בראשה.

בין השנים 2011–2013 היה חבר בהנהלת המרכז ע"ש שלמה ארגוב לחקר העם היהודי ומדינת ישראל באוניברסיטת בר-אילן. באותן שנים היה חבר וסגן יו"ר ועדת כנסים ואירועים במרכז זלמן שזר לתולדות ישראל. בשנת 2012 מונה להיות חבר במערכת הפרסומים של מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות.

קפלן משמש מאז שנת 2011 כחבר בהנהלת החברה ההיסטורית הישראלית, ובין השנים 2012–2016 היה חבר במערכת הפרסומים של כתב העת עיונים בתקומת ישראל. משנת 2012 הפך לחבר הנהלת Association for Jewish Studies, ובשנת 2015 מונה לחבר בהנהלת המכון לחקר השואה באוניברסיטת בר-אילן.

קימי קפלן מרבה להרצות בכנסים שונים בארץ ובחו"ל ושימש כעמית מחקר באוניברסיטאות ובמכוני מחקר רבים. קפלן היה עמית מחקר במכון ליהדות זמננו באוניברסיטה העברית, באוניברסיטת הרווארד ובאוניברסיטת בן-גוריון בנגב. כמו כן, שימש עמית מחקר במרכז יצחק רבין לחקר ישראל בתל אביב, במכון הבינלאומי לחקר השואה ביד ושם ובמכון ון-ליר בירושלים.

קפלן אף זכה לפרסים ומענקי מחקר רבים עבור עבודותיו, ובהם ממרכז הדסה לחקר האישה ביהדות באוניברסיטת ברנדייס ומהמרכז לחקר האישה ביהדות באוניברסיטת בר-אילן. נוסף עליהם זכה למענק רב-שנתי ממכון ון-ליר, וכן למענקים עבור מחקרו הביבליוגרפי על עמרם בלוי מנהיג נטורי קרתא.

מתגורר בירושלים. נשוי לרחל ואב לארבעה ילדים.

מחקרעריכה

קימי קפלן נודע בשל פרסומיו הרבים על החברה החרדית מהמאה ה-19 ועד ימינו, שהקנו לו הכרה אקדמית כחוקר בולט של החברה החרדית. הוא חיבר וערך ספרים ומאמרים רבים בעברית ובאנגלית בתחומי האורתודוקסיה היהודית לגווניה, זרמים בחברה היהודית, יהדות ארצות הברית, ספרות הדרוש.

בשנת 2002 יצא לאור ספרו הראשון: "אורתודוקסיה בעולם החדש: רבנים ודרשנות באמריקה (1924-1881)". ספר זה מתבסס על עבודת הדוקטורט שלו, ובו הוא מתחקה אחר קורות חייהם של רבנים אמריקאים אורתודוקסים בתקופת ההגירה הגדולה, ומבקש לעקוב אחר תהליכי הרצף והשינוי בדרשותיהם.

בשנת 2003 ערך יחד עם ההיסטוריון עמנואל סיוון קובץ מחקרים על החברה החרדית "חרדים ישראלים: השתלבות בלא טמיעה?". הספר שופך אור על תהליך הישראליזציה המאפיין את החברה החרדית הנודעת בבדלנותה ובהסתגרותה. המאמרים בספר זה הם פרי מאמץ משותף של חוקרים וחוקרות המתייחסים לממדים שונים של תהליך ההשתלבות של חרדים בחברה הישראלית. ההשתלבות החרדית, כפי שהיא מוצגת בספר, מתאפיינת במאמץ למנוע טמיעה בחברה הסובבת ובאה לעיתים מתוך עימות עם החברה הישראלית הכללית[1].

בשנת 2007 פרסם את ספרו "בסוד השיח החרדי" ובו ביקש להתמודד עם שאלות מגוונות העומדות על סדר היום החרדי וצומחות מתוך המפגש בין החברה החרדית לתהליכי המודרנה ולחברה הישראלית, ובהן: עליית מעמד האישה, היחס לשואה, מקומם של אמצעי התקשורת והשתלבותם של החוזרים בתשובה. הספר מנסה להתמודד עם סוגיות אלה דרך ארבע זירות חרדיות של השיח הפנימי העממי בחברה החרדית: תרבות שמיעת דרשות והרצאות מוקלטות; עלייה ניכרת במספר החוזרים בתשובה; יציאתן של נשים חרדיות רבות לעבודה מחוץ לחברה החרדית; וצמיחתם של דורות שלא חוו על בשרם את מאורעות השואה[2]

בשנת 2009 יצא לאור הספר "מנהיגות וסמכות בחברה החרדית בישראל" בהוצאת מכון ון ליר והקיבוץ המאוחד, יחד עם הפרופ' נורית שטדלר מהאוניברסיטה העברית. הספר מאגד מאמרים החושפים דפוסים מגוונים של מנהיגויות מִשנה וסמכויות חלופיות בחברה החרדית בת זמננו; ישנו פירוט על אופני צמיחת דפוסים אלו ועל מקומן של מנהיגויות אלו בחברה החרדית ובתודעתה. החוקרים בספר בוחנים את המפגש בינן לבין המנהיגות הממסדית של חברה זו, ואת המשמעויות הנגזרות ממנו.  

בשנת 2012 ערך ספר נוסף עם הפרופ' נורית שטדלר מהאוניברסיטה העברית קובץ מאמרים על אודות החברה החרדית, "מהישרדות להתבססות: תמורות בחברה החרדית בישראל ובחקרה". הספר, שיצא בהוצאת מכון ון-ליר והקיבוץ המאוחד, מכנס בתוכו מאמרים שונים פרי ידיהם של חוקרים וחוקרות מדיסציפלינות שונות. הספר מבקש להראות כי התבוננות בחברה החרדית מלמדת על מעבר מחברה הנאבקת על הישרדותה לחברה המקרינה חוסן פנימי וביטחון עצמי קולקטיבי. בניגוד לתודעת האיום הקיומי הרווחת ברטוריקה החרדית, מראה הספר כי החברה החרדית מתחזקת ומרחיבה את שורותיה. המעבר מהישרדות להתבססות מלווה בלבטים ובמתחים פנימיים רבים, ויש לו השלכות מכריעות על אופני ההתבוננות בחברה זו, על חִקרה, על הבנתה ועל כמה שיקולים שרלוונטיים לכל דיון במדיניות חברתית ארוכת טווח שנוגעת לחברה החרדית בפרט ולחברה בישראל בכל [3].

בשנת 2017 הוציא לאור את ספרו "עמרם בלוי: עולמו של מנהיג נטורי קרתא". ספר זה, שיצא לאור בהוצאת יד בן צבי ומכון בן-גוריון מבקש להתחקות אחר עולמו של ר' עמרם בלוי, המנהיג הקנאי של נטורי קרתא משלהי שנות השלושים עד אמצע שנות השישים של המאה העשרים. בלוי עיצב במידה רבה את דימויה העוצמתי של נטורי קרתא כקבוצת מחאה ונודע כאידאולוג תקיף וחסר פשרות שניחן באישיות ססגונית ומורכבת ובמזג סוער, ברגישות ובמאור פנים. אי לכך, המחקר על האיש פורש יריעה רחבה הן על תולדותיו של האיש והן על תולדותיו של הפלג הקנאי בירושלים, שביקש לסמן את גבולותיה של החברה החרדית באמצעות מחאה על חילולי שבת וכנגד נורמות הצניעות במרחב הציבורי[4].

מפרסומיועריכה

  • אורתודוקסיה בעולם החדש: רבנים ודרשנות באמריקה (1924-1881), ירושלים: מרכז זלמן שזר, תשס"ב.
  • בסוד השיח החרדי, ירושלים: מרכז זלמן שזר, תשס"ז.
  • עמרם בלוי: עולמו של מנהיג נטורי קרתא, ירושלים: יד יצחק בן-צבי

ספרים בעריכתועריכה

  • מנהיגות וסמכות בחברה החרדית בישראל: אתגרים וחלופות, תל אביב: הקיבוץ המאוחד ומכון ון ליר בירושלים, תשס"ט (נערך עם נורית שטדלר).
  • חרדים ישראלים: השתלבות בלא טמיעה?, תל אביב: הקיבוץ המאוחד ומכון ון ליר בירושלים,   (נערך עם עמנואל סיון). 2003-תשס"ד.
  • מהישרדות להתבססות: תמורות בחברה החרדית בישראל ובִחקרה, תל אביב: הקיבוץ המאוחד ומכון ון ליר בירושלים, תשע"ב (נערך עם נורית שטדלר).
  • דורש טוב לעמו: הדרשן, הדרשה וספרות הדרוש בתרבות היהודית, ירושלים: מרכז זלמן שזר, תשע"ג (נערך עם נחם אילן וכרמי הורוביץ). 

ממאמריועריכה

  • חיבורים מקיפים על תולדות יהודי אמריקה: הקשרים ומאפיינים", ציון פא (ג-ד), תשע"ו, עמ' 497–509.
  • "חרדים קנאים וערבים - מציאות ודימויה, זמנים 135, 2016, עמ' 34–44.
  • "מוסדות חינוך בחברה החרדית במחצית השנייה של תקופת המנדט הבריטי ומקומן בשיקומה לאחר השואה, ישראל 21, תשע"ג, עמ' 179–203.
  •  התפתחותם של מעגלי היבדלות בקרב חרדים קנאים - עמרם בלוי כמקרה מבחן", ציון עו (ב), תשע"א, –" 219 עמ' -179.
  •  שקיעה ושכחה, פריחה ועניין – מגמות ומאפיינים בחקר האורתודוקסיה", ציון עד, תשס"ט (גיליון נושא: לזכור וגם לשכוח), עמ' 353–373.
  • "החרדיות המזרחית והדת העממית: שני מקרי מבחן", א' רביצקי (עורך), ש"ס: היבטים תרבותיים ורעיוניים, תל אביב תשס"ו, עמ' 443–484.
  • "אורתודוקסיה וחרדיות באמריקה ובישראל: היבטים היסטוריים-השוואתיים", ב' לאו (עורך), עם לבדד: מולדת ופזורה – אסופת מאמרים מוגשת לנפתלי לאו-לביא בהגיעו לגבורות, תל אביב 301–316.

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה