פתיחת התפריט הראשי

משה צבי מסאווראן

רבי משה צבי גוטרמן מסאווראן (תקל"הכ"ה בטבת תקצ"ח). היה מייסד חסידות סאווראן.

משה צבי מסאווראן
לידה שנות ה־70 של המאה ה־18 עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה ינואר 1838 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביוגרפיהעריכה

נולד בשנת ה'תקל"ה לרבי שמעון שלמה גוטרמן[1] המגיד מסאווראן[2] נישא לבתו של רבי דוד מסטפין. היה תלמידם של הסבא משפולי ושל רבי ברוך ממז'יבוז', רבי לוי יצחק מברדיצ'ב כמו כן נסע לרב מאפטא. לאחר פטירת הרב מאפטא נחשב לזקן האדמו"רים וחסידיו נמנו באלפים[דרוש מקור]. כן עמד אחרי פטירת רבו מאפטא בראשות כולל ווהלין שבטבריה. מפורסם גם בשל התנגדותו החריפה לחסידות ברסלב, בספר "ימי התלאות" של אברהם חזן מסופר כי שלח מכתבים לכל העיירות שסביבו "לדחפם ולהומם". פרופ' רפאל מאהלר משער כי "רדיפות הברסלבים בידי חסידי סאווראן עלו באכזריותם על כל רדיפות החסידים בידי המתנגדים במאה הקודמת".

כיהן כרב בברדיצ'ב ממנה עבר לסאווראן שבפודוליה. בסוף ימיו עבר לטיטשלניק עקב מגפה שפרצה בסאווראן.

נפטר בכ"ה בטבת תקצ"ח. רבי מרדכי חיים סלאנים היה מספר שמקובל בידו שבסתימת הגולל על רבי משה צבי התרחשה רעידת אדמה שהורגשה בכל העולם[3]. בנו רבי שמעון שלמה מילא את מקומו כאדמו"ר השני בשושלת.

דברי תורתו הודפסו בספר "ליקוטי שושנים" על ידי תלמידו רבי עזריאל דב אב"ד קראסן.

משנתועריכה

הדגיש בקרב חסידיו את עיקרי החסידות שקיבל מרבו מברדיטשוב בהם: התפילה בהתלהבות, ההתקשרות לצדיק אמת, וההכנעה והשפלות. וכך היה חוזר רבי מרדכי חיים סלאנים בשמו: ש'חצות לילה' פירושו כך: כשיהודי הולך באמצע היום ברחוב ונזכר שישנו בורא לעולם, ומתחזק בזה ברוחניות, בזה הוא חוצה ומבקיע ומאיר את החשכות[4].

יחס מאת רבני דורועריכה

רבני דורו רחשו לו כבוד רב. רבי שמואל מקמינקא אמר[5] שבדורו (סביבות התק"פ, 1820) צדיק הדור הוא הרב מאפטא ומנהיג הדור הוא רבי משה צבי מסאווראן. גם רבי נתן מברסלב שנרדף על ידו פנה אליו בתוארי כבוד[6]:

"הרב הקדוש המפורסם נודע ביהודה ובישראל גדול שמו, נר ישראל, עמוד הימיני, פטיש החזק, איש אלקים קדוש יאמר לו, לו דומיה תהלה, כבוד קדושת שמו מורנו הרב משה צבי נרו יאיר".

צאצאיועריכה

קישורים חיצונייםעריכה

מספריו
סיפורים

הערות שולייםעריכה

  1. ^ נפטר בכ"א באייר תק"נ או תקפ"ב.
  2. ^ היה מיוחס לרבי שמשון ורטהיימר אב"ד וינה ומתלמידיו של המגיד ממזריטש.
  3. ^ חיים יוסף דוד וינברג, מזקנים אתבונן, (סיפורי הרב ישראל שמעון קסטלניץ), ירושלים תשע"ב, עמוד קפה.
  4. ^ חיים יוסף דוד וינברג, מזקנים אתבונן, (סיפורי הרב ישראל שמעון קסטלניץ), ירושלים תשע"ב, עמוד קפד.
  5. ^ המבשר, מוסף ערב שבת י"ט באייר תשע"ב
  6. ^ עלים לתרופה מכתב קסד משבוע פרשת וישלח שנת התקצ"ה.
  7. ^ ראו דיון כאן.
  8. ^ בן רבי צבי בן הבעל שם טוב