משחה
מִשְׁחָה (מכונה גם קרם, ראו להלן) היא תכשיר סמיך רפוּאי או קוסמֵטי המשמש למריחה על העור. על פי מילון אבן-שושן, משחה היא "חומר סמיך ושמן שמושחים אותו על דבר-מה"[1]. משחות בדרך כלל מבוססות על טכניקות שפותחו על ידי מדעי הרוקחות.
שימושים
עריכהמשחות משמשות למריחה הן על העור והן על קרומים ריריים. בין שימושי משחות:
- הגנה על העור מפני יובש, סדקים וקרינת שמש.
- שיקום עור פגוע.
- הרגעה.
- הרדמה מקומית.
- טיפול בזיהום.
- מתן תרופות באמצעות פיזורן על העור.
קיימות שתי דרכים מקובלות לקביעת כמות המשחה הנדרשת לטיפול: יחידת קצה האצבע (אנ') שהיא כמות התכשיר הנסחטת משפופרת באופן המכסה את קצה האצבע של אדם מבוגר[2], או הגדרת תוצא המריחה – שכבה עבה, שכבה דקה או עד לספיגת המשחה בעור.
הרכב
עריכהמשחות מכילות ארבעה מרכיבים עיקריים: מים, שמן, אמולסיפירן וחומר מסמיך. שאר המרכיבים הנלווים ולא העיקריים ליצירת המשחה הם פרפין נוזלי, פרפין קשה, שעווה, גליצרין ופרופיל פארבן. רוב המשחות הן קולואיד מאחד משני סוגים:
- שמן בתוך מים: טיפות קטנות של שמן שמפוזרות במים. משחות אלו מכונות קרם.
- מים בתוך שמן: טיפות קטנות של מים המפוזרות בשומן.
הסוג הנפוץ והמועדף לשימוש על ידי הקהל הרחב הוא הקרמים, מכיוון שהם נוחים יותר לשימוש ונשטפים בקלות במים. לעומת קרמים, משחות הן לחות יותר ומספקות מחסום שמנוני אשר מפחית את אובדן המים משכבת הקרנית.
סוגי הקרמים הנפוצים הם:
קישורים חיצוניים
עריכה- אילת לוי, קרם, משחה, תחליב או ג'ל: למה תרופות למריחה על העור מגיעות בצורות שונות, באתר הארץ, 9 באוגוסט 2020
הערות שוליים
עריכה- ^ אברהם אבן שושן ודב ירדן, מילון כיס מנוקד, הוצאת עם עובד, תשי"ג – 1953, עמ' 381
- ^ ד"ר דנה שוורץ אילן, הנחיות לטיפול בתכשירים מקומיים המכילים קורטיקוסטרואידים, שירותי בריאות כללית, אוגוסט 2013, עמ' 8