פתיחת התפריט הראשי

שפופרת (כלי קיבול)

כלי קיבול
שפופרת אלומיניום.

שְׁפוֹפֶרֶתאנגלית: squeeze/ collapsible tube או בקיצור, tube) היא כלי קיבול עשוי מעטפת רכה, לאחסון נוזלים צמיגיים ותערובות סמיכות כגון: משחות שיניים, סבונים, דבקים וצבעים. לשפופרת תבנית גליל-נבוב, בעלת צְדוּדִית מעגלית או סגלגלה מפלסטיק, אלומיניום או מתכת אחרת. בקָצֶהָ האחד פיה עגולה וצרה הנאטמת בפקק. קָצֶהָ השני מולחם או מקופל-בחלץ.

בדרך כלל, נפחה נע בין 3 מ"ל ל-300 מ"ל.[1] את תכולתה ניתן להוציא באמצעות לחיצה על צדודית השפופרת בתנועת סחיטה כלפי פיה. כדי למצות את תכולתה ניתן להיעזר במפתח שפופרת.

חומריםעריכה

 
שפופרות אלומיניום המשמשות לאחסון צבעים.

אלומיניוםעריכה

שפופרות אלומיניום לרוב נאטמות בהברגת הסוגר סביב הפיה, ולאחר מילוי תוכן השפופרת קָצֶהָ השני מקופל-בחלץ מספר פעמים. השפופרת עוברת איטום הרמטי ולרוב נטולת-חיידקים אודות לטמפרטורה הגבוהה בעת תהליך הייצור.[2] לעיתים החלק הפנימי מצופה כדי למנוע מהמתכת להגיב עם תכולת השפופרות. המאפיין העיקרי בשימוש אלומיניום הוא הפרדה מוחלטת בין תוכן השפופרת לסביבה ובכך מהווה פתרון אחסון יעיל עבור חומרים שנוטים להתקלקל מהר, ובייחוד בחשיפה להרכב האוויר. משמש לאחסון מזון, מוצרי קוסמטיקה, תרופות, צבע, וחומרים טכנולוגיים.

פלסטיקעריכה

ובעיקר פוליאתילן (באנגלית: Polyethylene); שימושים פופולריים הם קרמים ותמרוקים-חד-פעמיים. בתום השימוש, השפופרת שבה לצורתה בשונה משפופרות שעברו ריבוד כדוגמה שפופרת משחת שיניים, שגם היא מפלסטיק. ניתן לקשט ביתר קלות שפופרות מסוג זה במגוון אופנים כדי לשווק נכון את המוצר.

שפופרות פלסטיק מיוצרות בתהליך שיחול; תחילה, מכונת שיחול ייחודית מייצרת את צדודית השפופרת, בשלב זה, ככל שרמת העיבוד תהא גבוהה יותר, השפופרת תהייה סבילה יותר ללחץ ויהיה קל יותר לקשט אותה. כאשר הצדודית מוכנה, מכונה אוטומטית מחברת את ראש השפופרת יחד עם הסוגר. מכונת סריגרפיה מתאימה אמונה על יישום דקורטיביות השפופרת. עם תום המילוי, קָצֶהָ הפתוח של השפופרת נאטם במתקן נפרד. כיום יצרנים רבים נוהגים לעטוף את השפופרת במספר שכבות פלסטיק על-מנת להקנות אטימות מרבית ובידוד מהסביבה, ובכך מאפשרים להגדיל את טווח השימוש בפלסטיק גם למזון.

מתכות אחרותעריכה

השפופרות הראשונות יוצרו מבדיל, אבץ ועופרת. לעיתים צופו בדונג מבפנים כדי למנוע מהמתכות להגיב עם תכולת השפופרות.[3][4] השימוש באלו הופסק בשל רעילותם, בעיקר בחשיפה למזון ותרופות.[5]

יישומיםעריכה

מוצרים רבים נמכרים בשפופרות, בניהם:

היסטוריהעריכה

 
ככל הנראה השפופרת הראשונה, כפי ששימשה את הצייר ג'ון גופה רנד בשנת 1841.

ג'ון גופה רנד (אנ'), צייר דיוקנאות ממוצא אמריקאי, השתמש בשפופרות ממתכת לצבעים כבר בשנת 1841.[6] בשנת 1870, הנרי פאלמר מהעיירה סטילווטר (אנ') שבמדינת ניו יורק רשם על שמו כפטנט את השפופרת- דאז מעין קפסולת בדיל רכה שאת ראשה יש להבריג לסגירה לצורך אחסון תמציות מרפא.[4] משחות שיניים בשפופרות הוצגו לראשונה על יד החברה ג'ונסון אנד ג'ונסון בשנת 1889.[7] זמן לא רב לאחר מכן, וושינגטון שפילד, רופא שיניים מהעיר ניו לונדון (אנ') שבמדינת קונטיקט, היה הראשון למכור משחות שיניים בשפופרות (מעופרת) במהלך שנות ה-90 של המאה ה-19.

 
פרסומת מסחרית של ד"ר וושינגטון שפילד למשחת שיניים בשפופרת במהלך שנות ה-90 של המאה ה-19.

ראו גםעריכה

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ Adhesive Materials Group, "Collapsible Tube Packaging" [1]
  2. ^ Montebello Packaging (20 בינואר 2011), "How It's Made" featuring Montebello Packaging, בדיקה אחרונה ב-26 באוגוסט 2018 
  3. ^ Steve Hollier, "On this day: in 1892, toothpaste in a tube was patented" [2]
  4. ^ 4.0 4.1 Henry L. Palmer, "Improvement in preserving vegetable extracts", US Patent 105,485, July 19, 1870
  5. ^ Pure Appl. Chem., Vol. 74, No. 5, pp. 793–807, 2002.
  6. ^ 6.0 6.1 "Collapsible", The New Yorker, August 6, 1960, p. 20
  7. ^ Margaret Gurowitz, "Zonweiss: The First Toothpaste in a Tube?", Kilmer House (Johnson & Johnson History Blog) 155, May 18, 2012 [3]