משימת החלום של קאדאת' האבודה

משימת החלום של קאדאת' האבודה
The Dream Quest Of Unknown Kadath
מידע כללי
מאת	ה. פ. לאבקרפט
שפת המקור	אנגלית
סוגה	פנטזיה
הוצאה
הוצאה	הוצאת ארקהם
מקום הוצאה	ארצות הברית
תאריך הוצאה	1943
סדרה
ספר קודם	מפתח הכסף
הספר הבא	The Doom that Came to Sarnath and Other Stories, Through the Gates of the Silver Key

משימת החלום של קאדאת' האבודה (באנגלית: The Dream Quest Of Unknown Kadath) היא נובלה מאת הסופר האמריקאי ה. פ. לאבקרפט. כתיבתה החלה בסתיו 1926 והסתיימה ב-22 בינואר 1927, אולם היא לא פורסמה במהלך חייו. זה הוא הסיפור ארוך ביותר מסדרת מעגל החלומות וכן היצירה ארוכה ביותר בה מככבת דמותו של רנדולף קרטר. יחד עם הסיפור "המקרה של צ'ארלס דקסטר ווארד", מהווים כתבים אלו שניים מההישגים הספרותיים המשמעותיים ביותר של לאבקרפט מאותה תקופה. "משימת החלום" משלב אלמנטים של אימה ופנטזיה לכדי סיפור אפי המצייר את גודל הפלא של יכולת האדם לחלום.

הסיפור פורסם לאחר מותו של לאבקרפט על ידי הוצאת ארקהם ב-1943^[1]. כיום הספר מפורסם על ידי ספרי בלנטיין באנתולוגיה הכוללת גם את הסיפורים "מפתח הכסף" ו"דרך שערי מפתח הכסף". הגרסה הסופית שתוקנה על ידי אס. טי. ג'ושי, מפורסמת על ידי הוצאת ארקהם באנתולוגיה "בהרי הטירוף וסיפורים אחרים" ועל ידי ספרי פינגווין באנתולוגיה "החלומות בבית המכשפות וסיפורים מוזרים אחרים".

עלילה עריכה

רנדולף קרטר חולם על עיר קסומה אך אינו מצליח להיכנס אליה. כאשר הוא מתפלל לאלי החלומות שיחשפו עבורו את מקומה של העיר, חלומותיו מפסיקים כליל. נחוש להמשיך במשימתו, קרטר מחליט להפציר באלים פנים-אל-פנים בטירת קאדאת', אך אף אחד אינו יודע היכן היא נמצאת. בחלום נוסף, קרטר מתייעץ עם כוהני המקדש הגובל בערי החלומות. הכוהנים מזהירים אותו מפני סכנה גדולה ומספרים לו שהאלים עצרו את חזיונותיו בכוונה.

הידע שקרטר צבר על ערי החלומות ומנהגיהן הופך את מסעו לפחות מסוכן מאשר אם היה חובבן, אך הוא בכל זאת בוחר להתייעץ במספר ישויות בעלות מוניטין מסוכן. הזוגים, גזע של מכרסמים טורפים, מכוונים אותו לעיר אולת'ר שם הוא ימצא את הכוהן אתאל. משהוא מגיע לאולת'ר מלאת החתולים, אתאל מזכיר בדבריו הר ענקי שאחד מצדדיו מכוסה כולו בחריטות המציגות את צורתם הכללית של האלים. קרטר מבין שצאצאי בני האנוש והאלים (הנפילים) יחלקו צורה זו בדומה לאבותיהם, וכי ייתכן שהם שוכנים ליד קאדאת'. בזמן שקרטר מתכונן להמשך מסעו, הוא נחטף על ידי סוחרי עבדים חובשי טורבן אשר לוקחים אותו לירח בכוונה להעביר אותו לידי מפלצות נוראיות המשרתות את האל המרושע ניארלאת'וטפ. למרבה מזלו החתולים של אולת'ר, בני בריתו הטובים, מגיעים בזמן כדי להצילו.

בתום מסע ארוך מצליח קרטר למצוא את ההר המדובר ולזהות את זרע האלים בדמותם של סוחרים אשר הטילו עוגן בעיר סלפאיס, אך לפני שהוא מספיק לפעול הוא נחטף שנית בידי יצורים מכונפים וחסרי פנים הנקראים כחושי-לילה (Nightgaunts) ונזרק על ידיהם בעולם התחתון כדי למות. ע'ולים ידידותיים, וביניהם חברו הטוב של קרטר ריצ'רד פיקמן, מסייעים לו לשוב אל פני השטח דרך התגנבות בעיר המאוכלסת ביצורים אוכלי אדם בשם "גאגים". לאחר שהוא מסייע לחתולים להביס התקפה של זוגים, קרטר עולה על ספינה המפליגה לסלפאיס ולומד מהמלחים שמקום לידתם של הסוחרים בני האלים הוא העיר אינגנוק^[2], מקום קר, אפל ונטול חתולים.

קרטר פוגש את מלכה של סלפאיס, חברו קורנס, אשר נהפך לתושב קבע בערי החלומות לאחר מותו בעולם האמיתי. מייחל לשוב לביתו, הוא חלם חלקים מממלכתו כך שיידמו לביתו בקורנוול. קורנס מכיר את מלכודותיהן של ערי החלומות היטב אך לא מצליח לשכנע את קרטר לסגת ממשימתו. לאחר שהוא מעמיד פנים שברצונו לעבוד במחצבותיה המפורסמות, קרטר מצליח לעלות על ספינה המיועדת להגיע לאינגנוק.

בהתקרבם לסיום ההפלגה, קרטר מזהה אי חסר שם ממנו הוא שומע יללות מוזרות. מאוחר יותר, באחת הפסגות באינגנוק בסמוך למחצבות, הוא נתקל באחד הסוחרים שפגש לפני כן בסלפאיס. ציפורי ענק מפלצתיות לוקחות אותם בטפריהן למישור לנג, אזור הררי המאוכלס על ידי יצורים דמויי סאטירים.

הוא מובא אל המנזר בו יושב הכוהן הגדול שאותו "אין לתאר", שם הוא לומד שאנשי המקום מסתירים את קרניהם מתחת לטורבנים ושהם, הלכה למעשה, סוחרי העבדים שחטפו אותו קודם לכן. כמו כן הוא מגלה שכחושי הלילה כלל לא משרתים את ניארלאת'וטפ כפי שחשב, אלא את האל "נודנס", ממנו פוחדים אפילו האלים של כדור הארץ. קרטר רועד בפחד משהוא מגלה את זהותו האמיתית של הכוהן הגדול לובש המסכה, ונמלט משם דרך מסדרונות דמויי מבוך בהם הוא תועה בחשכה מוחלטת עד שלמזלו הוא מגיע ליציאה.

לאחר שהוא מסייע למספר ע'ולים שנחטפו בידי אנשי לנג, לוחמים קרטר וכוח תגבור ע'ולי במפלצת ירח ובורחים. בעיר שכנה נעזרים הוא וחבריו בקבוצת כחושי לילה כדי שייקחו אותם לטירתם של האלים בקאדאת'. הם מגיעים לאחר טיסה ארוכה אך מוצאים אותה ריקה. תהלוכה ארוכה של אנשים המובלת על ידי אדם מלכותי המזכיר במראהו את פרעה מגיעה. הפרעה חושף את עצמו כלא אחר מאשר ניארלאת'וטפ ומספר לקרטר שהעיר מחלומותיו היא למעשה אוסף זיכרונות ילדותו מפרובידנס, בה הוא נולד. אלי כדור ארץ ראו את העיר של חלומותיו והפכו אותה לביתם, נוטשים את קאדאת' ואת אחריותם.

ניארלאת'וטפ מתרשם מנחישותו של קרטר להגיע ליעדו ומציע לו מעבר לפרובידנס כדי שיוכל להחזיר את אלי הארץ למקומם, אך מרמה אותו ובמקום זאת שולח אותו לבית המשפט של אזאתות' הנמצא במרכז היקום. מיואש ומאמין שגורלו נחרץ, נזכר לפתע קרטר שהוא חולם חלום, ומתעורר.

השראה עריכה

בדומה לספרו הלא גמור של לאבקרפט "אזאתות'" (נכתב ב-1922, פורסם ב-1938), נראה כי "משימת החלום של קאדאת' האבודה" הושפעה רבות מיצירתו של ויליאם תומאס בקפורד, ואת'ק (1786); "הדמיון הקיים בין השתיים הוא הפנטזיה האקזוטית הנכתבת כפי שהיא וללא חלוקה לפרקים"^[3]. המבקרים וויל מארי ודייוויד אי. שולץ אף הציעו ש"משימת החלום" הוא ניסיון לכתוב מחדש את סיפורו הנטוש של לאבקרפט^[4].

אף על פי שהשפעת הפנטזיות של לורד דנסאני על לאבקרפט מוזכרות לעיתים קרובות, טוען רוברט מ. פרייס שקיימת השפעה ישירה יותר על "משימת החלום" מצד שישיית הספרים על מאדים (בארסום) של הסופר אדגר רייס בורוס מ-1927. אם כי יש לציין כי לא קיים דמיון רב בין ג'ון קרטר, הגיבור הקלאסי של סדרת מאדים, לוחם מרהיב המציל נסיכות, ובין רנדולף קרטר, דמות מלנכולית ושקטה המעבירה את רוב זמנה בהרהור, לעולם לא נלחמת באויביה ולעיתים קרובות נזקקת לעזרת זרים כדי להיחלץ מצרותיה^[5]. פרייס מוסיף שייתכן כי הקוסם מארץ עוץ של ליימן פרנק באום מ-1900 היווה גם הוא מקור השפעה חשוב על "משימת החלום", ומצביע על כך שבשני הספרים הדמות הראשית בוחרת בסוף לשוב הביתה מאשר להישאר בחלום.

האנציקלופדיה של סיפוריו של ה. פ. לאבקרפט מצטטת את עבודותיו של נתניאל הות'ורן סאטיר השיש מ-1860 ופני האבן האדירים מ-1852 כמקורות השראה נוספים^[6].

דמויות עריכה

לאבקרפט מציג בסיפורו אלמנטים ודמויות מסיפורים קודמים שרבים מהם הושפעו מספרותו של הלורד דנסאני^[7], אם כי הוא לא תמיד מתאר אותם בעקביות.

רנדולף קרטר יכול להיכנס אל תוך ערי החלומות, מימד אחר הנגיש לבני אדם רק דרך פעולת השינה. הוא מופיע במספר סיפורים אחרים: "הצהרתו של רנדולף קרטר", "זה שאין לו שם", "מפתח הכסף" ו"דרך שערי מפתח הכסף". דמות זו נחשבת כאלטר אגו של לאבקרפט עצמו, וכמייצגת את דעותיו ואת עמדותיו הפילוסופיות^[8].
ריצ'רד אופטון פיקמן מופיע בסיפור כע'ול. דמות זו הופיעה לראשונה בסיפור "המודל של פיקמן" מ-1927, שבו היא עדיין הייתה בן אדם. ב"היסטוריה של הנקרונומיקון" מ-1938 מדווח כי פיקמן נעלם ב-1926.
הכוהן אתאל מופיע כילד וכנער בשני סיפורים אחרים, "החתולים של אולת'ר" מ-1920 ו"האלים האחרים" מ-1933, המתארים מקומות הנרמזים ב"משימת החלום"^[9].
ניארלאת'וטפ, הכאוס הזוחל, מוזכר לעיתים קרובות בסיפוריו של לאבקרפט ובמיתוסים של קת'ולהו, אך "משימת החלום" הוא הסיפור הראשון בו האל מתקשר בצורה משמעותית עם אילו מדמויותיו של לאבקרפט.
האל נודנס מופיע גם בסיפור "הבית הגבוה והמוזר בערפל" מ-1931^[10]. פריץ לייבר טוען כי האלים המתוארים בספרותו של לאבקרפט הם לרוב "מרושעים, או, במקרה הטוב, שווי נפש לחלוטין". נודנס מתואר כיוצא דופן, דבר שלייבר טוען שיכול להיות הסיבה לכך ששאר האלים הרשעים לא שעבדו את האנושות עדיין^[11].
קורנס ומשפחתו מוזכרים בשני סיפורים אחרים, "סלפאיס" מ-1920 ו"החולדות שבקירות" מ-1924^[12]. ב"סלפאיס" מתואר קורנס כאדם אשר נטש את חייו הארציים לטובת ממלכת החלומות.

ביקורת עריכה

"משימת החלום" עורר טווח רחב של תגובות, "חלק מהמעריצים של לאבקרפט מצאו אותו לא-קריא בעוד שאחרים השוו אותו לגדולתם של ספרי אליס בארץ הפלאות ולפנטזיות של ג'ורג' מקדונלד"^[13]. ג'ואנה רוס התייחסה לסיפור כ"מקסים, אם כי.. הוא מעולם לא שוכתב או לוטש"^[14].

לאבקרפט עצמו אמר על סיפורו ש"הוא לא טוב במיוחד, אבל הוא מהווה אימון טוב לניסיונות אותנטיים יותר של כתיבת סיפורים שלמים". הוא הביע דאגה בזמן שכתב אותו מפני שאולי "הרפתקאותיו של רנדולף קרטר מתחילות לעייף את הקורא, או שאולי שפע התמונות המוזרות הרס את הכוח של תמונה יחידה ליצור את הרושם שרציתי"^[15].

ב-1948 ארתור סי. קלארק שלח ללורד דנסאני עותק של מגזין "מובחרי ארקהם" אשר הכיל חלקים מ"משימת החלום". דנסאני אמר בתגובה: "אני רואה שלאבקרפט השאיל את סגנוני, ואני לא נוטר לו טינה על כך"^[16].

לקריאה נוספת עריכה

הרמס, דניאל (1988). האנציקלופדיה קת'וליאנה (מהדורה שנייה). אוקלנד, קליפורניה. ISBN 978-1-56882-119-1
לאבקרפט, ה. פ. (1926) משימת החלום של קאדאת' האבודה; בהרי הטירוף וסיפורים אחרים (ההדפסה המתוקנת מספר שבע). סאוק סיטי, וויסקונסין. הוצאת ארקהם (1985). ISBN 0-87054-038-6
שוויטזר, דרל (2001) לגלות את ה. פ. לאבקרפט. הוליקונג, פנסילבניה. הוצאת הצד הפראי. ISBN 1-58715-470-6

קישורים חיצוניים עריכה

מדיה וקבצים בנושא משימת החלום של קאדאת' האבודה בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

^ Lovecraft, H. P., and Joshi, S. T. (editor): Dreams in the Witch House and Other Weird Stories, page 433. Penguin Classics, 2004.
^ Some versions of the text use "Inquanok", which came from August Derleth's misreading of Lovecraft's manuscript when he originally published the story. (Harms, "Inganok", The Encyclopedia Cthulhiana, p. 149).
^ S.T. Joshi and David E. Schultz, An H.P. Lovecraft Encyclopedia (New York: Hippocampus Press, 2001), p. 74.
^ Price, The Azathoth Cycle, p. vii.
^ S.T. Joshi and David E. Schultz, An H.P. Lovecraft Encyclopedia (New York: Hippocampus Press, 2001), pp. 263-85.
^ Joshi and Schultz, p. 107.
^ Schweitzer, Darrell (2013). "Lovecraft's Debt to Lord Dunsany". Lovecraft and Influence: His Predecessors and Successors. Scarecrow Press. pp. 62–63. ISBN 978-0-8108-9116-6.
^ Joshi, S. T.; Schultz, David E. (2001). An H.P. Lovecraft Encyclopedia. Greenwood Publishing Group. p. 31. ISBN 0-313-31578-7.
^ Joshi, S. T.; Schultz, David E. (2001). An H.P. Lovecraft Encyclopedia. Greenwood Publishing Group. p. 13. ISBN 0-313-31578-7.
^ The 10 scariest monsters from Lovecraft's Cthulu Mythos, Den of Geek, ‏2013-09-27 (באנגלית אמריקאית)
^ Leiber, Fritz (2001). Discovering H.P. Lovecraft. Wildside Press. p. 10. ISBN 1-58715-470-6.
^ Joshi, S. T. (1996). A Subtler Magick. Wildside Press. p. 115. ISBN 1880448610.
^ Joshi and Schultz, p. 74.
^ Joanna Russ, "Lovecraft, H(oward) P(hilips), in Twentieth-Century Science-Fiction Writers by Curtis C. Smith. St. James Press, 1986, ISBN 0-912289-27-9 (pp. 461–3).
^ H. P. Lovecraft, Selected Letters Vol. 2, pp. 94-95; cited in Joshi and Schultz, p. 74.
^ Darrell Schweitzer, Review of Keith Allan Daniels, "Arthur C. Clarke & Lord Dunsany: A Correspondence by Keith Allen Daniels". Weird Tales, DNA Publications, Fall 1998 (p. 9).

[1] Lovecraft, H. P., and Joshi, S. T. (editor): Dreams in the Witch House and Other Weird Stories, page 433. Penguin Classics, 2004.

[2] Some versions of the text use "Inquanok", which came from August Derleth's misreading of Lovecraft's manuscript when he originally published the story. (Harms, "Inganok", The Encyclopedia Cthulhiana, p. 149).

[3] S.T. Joshi and David E. Schultz, An H.P. Lovecraft Encyclopedia (New York: Hippocampus Press, 2001), p. 74.

[4] Price, The Azathoth Cycle, p. vii.

[5] S.T. Joshi and David E. Schultz, An H.P. Lovecraft Encyclopedia (New York: Hippocampus Press, 2001), pp. 263-85.

[6] Joshi and Schultz, p. 107.

[7] Schweitzer, Darrell (2013). "Lovecraft's Debt to Lord Dunsany". Lovecraft and Influence: His Predecessors and Successors. Scarecrow Press. pp. 62–63. ISBN 978-0-8108-9116-6.

[8] Joshi, S. T.; Schultz, David E. (2001). An H.P. Lovecraft Encyclopedia. Greenwood Publishing Group. p. 31. ISBN 0-313-31578-7.

[9] Joshi, S. T.; Schultz, David E. (2001). An H.P. Lovecraft Encyclopedia. Greenwood Publishing Group. p. 13. ISBN 0-313-31578-7.

[10] The 10 scariest monsters from Lovecraft's Cthulu Mythos, Den of Geek, ‏2013-09-27 (באנגלית אמריקאית)

[11] Leiber, Fritz (2001). Discovering H.P. Lovecraft. Wildside Press. p. 10. ISBN 1-58715-470-6.

[12] Joshi, S. T. (1996). A Subtler Magick. Wildside Press. p. 115. ISBN 1880448610.

[13] Joshi and Schultz, p. 74.

[14] Joanna Russ, "Lovecraft, H(oward) P(hilips), in Twentieth-Century Science-Fiction Writers by Curtis C. Smith. St. James Press, 1986, ISBN 0-912289-27-9 (pp. 461–3).

[15] H. P. Lovecraft, Selected Letters Vol. 2, pp. 94-95; cited in Joshi and Schultz, p. 74.

[16] Darrell Schweitzer, Review of Keith Allan Daniels, "Arthur C. Clarke & Lord Dunsany: A Correspondence by Keith Allen Daniels". Weird Tales, DNA Publications, Fall 1998 (p. 9).

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]