פתיחת התפריט הראשי

משמרת שְׂעֹרִים היא המשמרת הרביעית מבין עשרים וארבע משמרות כהונה שסידרו דוד המלך וצדוק הכהן[1] על פי גורל בתקופה שקודם בניית בית המקדש הראשון.

המשמרה מוזכרת רק פעם אחת בתנ"ך בספר דברי הימים; "וַיֵּצֵא הַגּוֹרָל .. לִשְׂעֹרִים הָרְבִעִי" (דברי הימים א כד ז).

אחר חורבן בית שניעריכה

לפי דעתו של החוקר שמואל קליין, בעקבות חורבן בית שני עברו כל עשרים וארבע משמרות הכהונה -ומשמרת שערים בתוכן- לעיירות בגליל -הן בגליל העליון והן בגליל התחתון.[2]

יש אומרים כי העיר בית שערים אשר בגליל התחתון נקראת על שם משמרה זו שנדדה לשם אחר החורבן. ואילו החוקר שמואל קליין מעיר כי נתגלתה עיירה קרובה לציפורי בשם עיתהלו (או היתלו והיום נקרא עילוט, כשם מושב משמרת שערים כפי שמופיע בקינות של רבי אלעזר הקליר, ומציין כי גם לפי המסופר בתלמוד[3] מוכח שכהנים היו מתושבי העיירה.[4], ויש המזהים אותו עם הכפר הלבנוני עייתא א-שעב.

רבי אלעזר הקליר מקונן על ביטול משמרה זו באומרו;

דרכי היכל דממו, כנפרץ כותלו

והמעיל כנקרע פתילו

והתך והושפל מתילו, ונע משתילו, כהן עיתה לו

הערות שולייםעריכה

  1. ^ "מדרש הביאור" (סעדיה אלדמארי) להפטרת פרשת אמור
  2. ^ ספר "ארץ הגליל", דף ס"ה
  3. ^ תלמוד בבלי, מסכת יבמות, דף נ"ט, עמוד ב'
  4. ^ ארץ הגליל עמוד 85


  ערך זה הוא קצרמר בנושא יהדות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.