משמר הריין
משמר הריין (בגרמנית: Die Wacht am Rhein) הוא שיר פטריוטי לאומני גרמני אשר נכתב על ידי מקס שנקנבורגר (אנ') ב-1840.
סינגל | |
יצא לאור |
1840 ![]() |
---|---|
סוגה |
המנון ![]() |
שפה |
גרמנית ![]() |
כתיבה |
מקס שנקנבורגר ![]() |
לחן |
קרל וילהלם ![]() |
![]() ![]() |

הרקע ההיסטורי לכתיבת השיר
עריכהעם פרוץ "משבר הריין" בשנת 1840 טען ראש ממשלת צרפת כי נהר הריין מהווה את הגבול המזרחי של צרפת. החשש הגרמני היה כי בכוונת הצרפתים לספח לשטחם את האזור שממערב לנהר כפי שתוכנן עוד בימיו של לואי ה-14.
תביעות טריטוריאליות אלה הביאו להתחזקות של רגשות לאומניים מצד הגרמנים, אשר בין יתר הביטויים שלהן היה כתיבת שירים בעלי גוון פטריוטי עז כגון: "המנון הריין" מאת ניקולס בקר, "מהי ארץ האבות הגרמנית" מאת ארנדט, וכמובן "המנון גרמניה".
התוכן המאפיין שירים אלה הוא קריאה לאחדות גרמנית, הפסקת העיסוק במחלוקות פנימיות, ואיחוד נסיכויות גרמניה למדינה אחת אשר תוכל להגן על גבולותיה ההיסטוריים.
עולה קריאה כפרץ רעם, משק חרבות ונפץ גל
אל נהר הריין, אל הנהר! לך כולנו נהיה משמר.
ארץ מולדת, נוחי השקט, על משמרתך נאמנה עומד.
משמר, משמר הריין עומד.
גלגולו של השיר
עריכההשיר בן 5 בתים היוצא ב"קריאה רועמת" לכל הגרמנים לצאת ולהגן על גבולם הושמע לראשונה בפני שגריר פרוסיה בשווייץ, אך לא זכה להתייחסות מיוחדת. גרסה מחודשת של השיר משנת 1854 זכתה לתפוצה נרחבת לאחר תבוסת צרפת במלחמת צרפת–פרוסיה משנת 1870 וכינון האימפריה הגרמנית ב-1871.
"משמר הריין" הפך למעשה להמנון נוסף לצד ההמנון הגרמני הרשמי בתקופה שלאחר מלחמת העולם הראשונה ועד סיום מלחמת העולם השנייה. בשנים שלאחר מכן הוא כמעט ולא הושמע, ובעיקר לאחר החתימה על "הסכם האליזה" בין גרמניה וצרפת בשנת 1963, המסדיר את הגבול בין המדינות באזור שממערב לריין.
משמר הריין ומשמר הירדן
עריכהאת השיר "משמר הריין" נהגו יצרני סיגריות בגרמניה במאה ה-19 להדפיס על עטיפות פנקסי הניירות ששימשו לגלגול הסיגריות. בשנות ה-80 של אותה מאה, כשנפתלי הרץ אימבר חי בארץ ישראל, הזמין ממנו התעשיין הביל"ויי יעקב הרצנשטיין, שהיה גם יבואן סיגריות, שיר עברי שיחליף את השיר הגרמני[1][2]. אימבר חיבר את השיר "משמר הירדן" בשני נוסחים[3][4].
להלן הבית הפותח בנוסח הראשון:
כְּקוֹל רַעַם בַּשָּׁמַיִם
קוֹל חוֹצֵב לֶהָבוֹת
קוֹל קוֹרֵא מִירוּשָׁלָיִם:
חוּשׁוּ לְאֶרֶץ הָאָבוֹת.
לַיַּרְדֵּן לַיַּרְדֵּן אֵתָיוּ,
עֲשׂוּ מִקּוֹרוֹת מַעְבָּרוֹת,
מְקוֹם נָהָר פְּלָגָיו יֶהֱמָיוּ
הַעֲמִידוּ שָׁם מִשְׁמָרוֹת,
חֶרֶב לַד' וּלְאַרְצֵנוּ,
בַּיַּרְדֵּן שָׁם מִשְׁמַרְתֵּנוּ.
קישורים חיצוניים
עריכההערות שוליים
עריכה- ^ אימבר בארץ, באתר lib.cet.ac.il
- ^ חדשות ועדכונים אוגוסט 2008, באתר web.archive.org, 2008-08-21
- ^ משמר הירדן / נפתלי הרץ אימבר - פרויקט בן־יהודה, באתר benyehuda.org
- ^ משמר הירדן (השני) / נפתלי הרץ אימבר - פרויקט בן־יהודה, באתר benyehuda.org