פתיחת התפריט הראשי

משפט בלזן

שמה של סדרת משפטים אשר ערכו שלטונות הכיבוש של בעלות הברית נגד בכירים ובעלי תפקיד בשלטון גרמניה הנאצית לאחר סוף מלחמת העולם השנייה
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
הגימנסיה בה נערך המשפט.

משפט בֶּלזֶן (Belsen) הוא שמה של סדרת משפטים אשר ערכו שלטונות הכיבוש של בעלות הברית נגד בכירים ובעלי תפקיד בשלטון גרמניה הנאצית לאחר סוף מלחמת העולם השנייה.

משפט בלזן נערך בלינבורג, סקסוניה התחתונה, גרמניה בשנת 1945. הנאשמים היו גברים ונשים מיחידות האס אס ופקידים שעבדו במחנות ריכוז שונים, בייחוד באוושויץ ובברגן-בלזן.

המשפט הראשון עורר עניין רב בעולם. הציבור הרחב שמע לראשונה עדות ישירה מהאחראים לרצח ההמוני שהתרחש במחנות ההשמדה שבמזרח אירופה. משפטים נוספים שנערכו לאחר המשפט הראשון באותו המקום מכונים גם הם "משפט בלזן".

המשפט הראשון שנערך נקרא באופן רשמי "המשפט של יוזף קרמר ו-44 אחרים". המשפט החל בגימנסיה שבלינבורג ב-17 בספטמבר 1945.

הנאשמים היו 45 חברי וחברות אס אס לשעבר וקאפואים ממחנות הריכוז ברגן-בלזן ואושוויץ. אחד מן הנאשמים היה יוזף קרמר שהיה מפקד המחנה באושוויץ ולאחר מכן בברגן-בלזן. מתוך שאר הנאשמים, 12 היו קאפואים, 16 חברות אס אס ו-16 חברי אס אס.

המשפט ארך 54 ימים. כל הנאשמים טענו כי אינם אשמים. ב-17 בנובמבר בית המשפט דן 11 מן האשמים למוות בתלייה, 18 אשמים למאסר של 15 שנה בכלא, ו-14 זוכו בחנינה בעקבות תחנונים וערעורים. משפטי מאסר רבים התקצרו בצורה ניכרת, ועד 1955 שוחררו כל הנידונים למאסר.

רשימת אנשי האס אס אשר נמצאו אשמיםעריכה

(א'= אשם בפשעים באושוויץ, ב'= אשם בפשעים בברגן-בלזן)

שם גזר דין
יוזף קרמר (א, ב) מוות, הוצא להורג ב-13 בדצמבר 1945
פריץ קליין (א, ב) מוות, הוצא להורג ב-13 בדצמבר 1945
פטר ויינגרטנר (א, ב) מוות, הוצא להורג ב-13 בדצמבר 1945
פרנץ הסלר (א) מוות, הוצא להורג ב-13 בדצמבר 1945
קארל פרנצ'יו (ב) מוות, הוצא להורג ב-13 בדצמבר 1945
אנסגר פיקן (ב) מוות, הוצא להורג ב-13 בדצמבר 1945
פרנץ שטופל (ב) מוות, הוצא להורג ב-13 בדצמבר 1945
וילהלם דור (ב) מוות, הוצא להורג ב-13 בדצמבר 1945
אירמה גרזה (א, ב) מוות, הוצאה להורג ב-13 בדצמבר 1945
אליזבת וולקנראת' (אנ') (א, ב) מוות, הוצאה להורג ב-13 בדצמבר 1945
יוהנה בורמן (א) מוות, הוצאה להורג ב-13 בדצמבר 1945
אוטו קולסה (ב) 15 שנה, שוחרר ב-7 במאי 1955
היינריך שריירר (א) 15 שנה, שוחרר ב-3 בספטמבר 1950
הרטה אהלרט (ב) 15 שנה, שוחררה ב-7 במאי 1953
אילזה פורסטר (ב) 10 שנים, שוחררה ב-21 בספטמבר 1951
הרטה בוטה (ב) 10 שנים, שוחררה ב-21 בספטמבר 1951
איירין השקה (ב) 10 שנים, שוחררה ב-21 בספטמבר 1951
גרטרוד סאואר (ב) 10 שנים, שוחררה ב-21 בספטמבר 1951
אנה המפל (ב) 10 שנים, שוחררה ב-21 באפריל 1951
גרטרוד פייסט (ב) 5 שנים, שוחררה ב-11 באוגוסט 1949
פרידה וולטר (ב) 3 שנים, שוחררה ב-16 בנובמבר 1948
הילדה ליסיביץ' (ב) שנה, שוחררה ב-16 בנובמבר 1946

תגובת הציבורעריכה

משפט בלזן עורר עניין תקשורתי רב. יותר מ-100 נציגויות תקשורת ברחבי העולם דיווחו לאורך כל התפתחויות המשפט. דרך התקשורת והתיעוד בתמונות ובווידאו של מה שהתרחש במחנות אשר פורסם, העולם כולו התוודע לא רק לאלפי המיתות מרעב וממחלות בברגן-בלזן, אלא גם לרצח ההמוני המתוכנן שהתרחש באוושויץ בירקנאו, בעקבות עדויותיהם של הנאשמים, אשר תיארו את תהליך הסלקציה ואת השימוש בתאי גז ובמשרפה.

ראו גםעריכה