משתמשת:דוג'רית/ניסיון 1

קטגוריות עם ערך אחד

שיחת קטגוריה:משתתפות בתחרות מיס תבל 1959#דיון חשיבות

תעמולה נאצית

הצגת היהודים כאנשים שאין להם חמלה כלפי בעלי חיים הייתה משמעותית ביצירת דה-הומניזציה ליהודים בתעמולה הנאצית. בספר הילדים האנטישמי Der Giftpilz מאת יוליוס שטרייכר מוקדש פרק לנושא זה ששמו 'איך יהודים מתייחסים לבעלי חיים'

יחס לבע"ח בפועל

במלחמת העולם השנייה, חיל האוויר המלכותי עשה שימוש בכ-20,000 יונים לצורכי העברת מסרים. הנאצים, שהיו מודעים לשימוש זה ביונים, טבחו באלפי יונים המשטר הנאצי היה מלא בסתירות. מצד אחד, המשטר חוקק חוקים להגנת בעלי חיים, ומצד שני, משום שהמשטר סבר שאכזריות כלפי בעלי חיים מובילה לאכזריות כלפי בני אדם, נערי היטלר ואנשי SS נדרשו להפגין אכזריות כלפי בעלי חיים על מנת להקשות את לבם. לאחר 12 שבועות של אימונים צמודים עם כלב רועה גרמני, כל חייל SS נדרש לשבור את המפרקת של כלבו מול הקצין שלו וזאת כדי לזכות בדרגות. בעשותם כן, הפגינו החיילים משמעת וצייתנות להיטלר - דבר שהיה חשוב הרבה יותר מהפגנת רגשות לבעלי חיים

אוכלוסיות מוחלשות

להלן מספר מקורות בהם ניתן לראות את השימוש במושג 'אוכלוסיה מוחלשת' או אוכלוסיות מוחלשות'. דיון במזנון: אוכלוסיות חלשות או מוחלשות

• מאמר באתר המשרד לבטחון פנים
• קידום אוכלוסיות מוחלשות - אתר עיריית ת"א
• סדנת מומחים באתר רשות התקשוב הממשלתי
• פרופ' יהודה שנהב - מאמר על גזענות באתר האגודה לזכויות האזרח
• סקר של משרד הכלכלהבקשה של הרשות לשיקום האסיר ממשרד התמ"ת לסיוע לאסירים
• בטאון המחלקה לחקירת שוטרים באתר משרד המשפטים
• מילותיו של שופט העליון עוזי פוגלמן בפסיקת בג"ץ
• מתוך אתר אוניברסיטת חיפה - קורס של פרופ' גד ברזילי, דיקן הפקולטה למשפטים בחיפה: תיאוריות חברתיות ומשפט: יסודות
• מסמך של משרד ראש הממשלה
• עדנה ארבל - אבירת איכות השלטון לשנת 2014
• הודעה לעיתונות של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה
• פרסום עמדות הציבור באתר מחקר של משרד התמ"ת מאמר באתר משרד המשפטים
• אברהם דורון, פרופסור לעבודה סוציאלית באוניברסיטה העברית בירושלים וחתן פרס ישראל בחקר העבודה הסוציאלית כתב מאמר בשיתוף משרד הרווחה והאוניברסיטה העברית
• הודעה של משרד הרווחה
• מאמר שהתפרסם באתר הפרקליטות הצבאית
• מאמר של מרכז המחקר של הכנסת
• דבר מנכ"ל משרד הרווחה
• הודעה של ועדת הכספים - אתר הכנסת
• עיקרי המדיניות של משרד הרווחה
• עוד מאמר של מרכז המחקר של הכנסת
• דו"ח ועדה - באתר משרד המשפטים
• נציב תלונות הציבור - באתר מבקר המדינה
• עתירה לבג"ץ - אתר משרד המשפטים
• נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות - אתר משרד המשפטים,

העמדה המקובלת לגבי הפער המגדרי בוויקיפדיה

להלן מספר מקורות המציגים את העמדה המקובלת לגבי תופעת הפער המגדרי בוויקיפדיה.

• המאמר Wikipedia's Politics of Exclusion: Gender, Epistemology, and Feminist Rhetorical (In)action דן באפיסטמולוגיה הוויקיפדית: ויקיפדיה היא תוצר של החברה שלה. הקשר בין אפיסטמולוגיה למגדר מורכב אך משמעותי. החוויות המגוונות שלנו, כולל חוויות מגדריות שונות, מעצבות מה שאנחנו יודעים ואיך אנחנו יודעים את מה שאנחנו יודעים. הפערים הדמוגרפים מצביעים על חוסר שוויון גדול במובנים של מי מייצר ומשמר את ההיגיון האפיסטמי של קהילת ויקיפדיה. נראה שהגברים הם אלו שמחליטים מה נחשב ל"כתיבה טובה" בוויקיפדיה. ויקיפדיה מעדיפה את המתודולוגיה והאפיסטמולוגיה הפטריאכלית. בוויקיפדיה עולה הדרישה "לתקן" ערכים כך שיתאימו ל"סגנון האנציקלופדי". לפער המגדרי הגדול, יש השלכות מרחיקות לכת במובן של איזה סוג של כתיבה ואיזה סוג של ידע זוכה להערכה או בכלל מוצג בוויקיפדיה. השיח הגברי הדומיננטי בקהילה בוויקיפדיה לא מעריך דרכי ידיעה פמיניסטיות, ולכן מדיר ומשתיק אפיסטמולוגיות אלטרנטיביות.
• מאמר זה - הפער המגדרי בוויקיפדיה הוא פרופורציה גדולה של גברים בקהילה והתפיסה שחוסר בנשים משפיע על התוכן של האנציקלופדיה במובנים של איזה ידע יזכה לכיסוי ומאיזו זווית הוא יוצג. הפער המגדרי בויקיפדיה הוא בעייתי בשני מובנים. בעיה של חוסר שוויון: העורכים בוויקיפדיה אוחזים בכוח רב בהחלטתם איזה ידע ייכנס לאנציקלופדיה ומאיזו זווית הוא יוצג. שנית, זו בעיה של איכות: עבור אנציקלופדיה ששואפת להיות לא מוטה, ויש לה קבוצה כ"כ הומוגנית המייצרת ידע - זו סיבה לדאגה שהולכת וגוברת וזה עלול לפגוע באמינות של ויקיפדיה כאנציקלופדיה מהימנה. מדיניות ויקיפדיה מעדיפה את אופן ההתקשרות הגברי. מאחר שרוב העורכים הם גברים, אלו הגברים שקובעים מהו ביטוי של דעה ומהו ביטוי של עובדה. גם אם המדיניות האוסרת על מחקר מקורי הייתה נאכפת כהלכה ללא הטיות, התוכן והדיונים בוויקיפדיה עדיין היו מבוססים על קהילה מדעית גברית ועל האופן בו היא מעריכה דיסציפלינות מדעיות שונות, מתודולוגיות ומחקרים.
• מחקר של ויקימדיה - השתתפות נמוכה של נשים יוצרת עיוות באיך שהידע מוצג, וערכים ותחומים מסוימים לא מיוצגים כראוי. הטיה סיסטמטית מתרחשת כאשר ידע מיוצר באופן מעוות בגלל שסוגים מסוימים של קבוצות לא מיוצגות כהלכה. עיוות זה יכול ליצור פרספקטיה חד מימדית בנושאים מסוימים. ניתנת במחקר דוגמה של התמקדות בהיבטים צבאיים ביצירת תוכן על ההיסטוריה - מה שנראה כשעתוק של מחשבה גברית (הערה שלי: יש הרי עוד נושאים בהיסטוריה של האנושות חוץ מצבא, טנקים, טורפדו, מלחמות, אניות קרב וטילים). עוד עולה כי תפיסת עולם שמוחזקת ע"י קבוצה הזוכה לייצוג יתר בוויקיפדיה יכולה להשפיע ולקבוע אם נושאים מסוימים או מקורות מסוימים הם רלוונטיים או לא. הטיה מגדרית מתרחשת כאשר המגדר מעוות את האופן בו הידע מוצג. כאשר הרבה יותר גברים מיוצגים מנשים, קל לפרספקטיבה מסוימות לשלוט על מהלך העניינים. ניתן לייחס את הדומיננטיות של פרספקטיבות מסוימות בוויקיפדיה גם לעובדה שהטיה מגדרית זה לא משהו שדנו בו באקדמיה עד לאחרונה. במשך מאות שנים, לא הטילו ספק בדומיננטיות הגברית שבאקדמיה.
• מהאתר של מטא ויקי - הפער המגדרי זוכה לתשומת לב ציבורית גוברת וברור שקיים ידע שנשאר בלתי מיוצג. התוכן בוויקיפדיה סובל מפערים משמעותיים: הרבה ערכים על נשים חשובות נעדרים מוויקיפדיה, וההטיה המגדרית היא בעיה בנושאים שכן זוכים לכיסוי. מאמרים שהתפרסמו עד עכשיו היו חותכים בהצבעתם על קיומם של בעיות הקשורות לפער המגדרי.
• מאמר זה - נמצאה הטיה מגדרית שנגרמת מפער מגדרי בוויקיפדיה. הטיה היא הפרה של מדיניות נקודת מבט ניטרלית.
• מאמר זה, אותו כתב החוקר (Dariusz Jemielniak) המכהן גם בחבר הנאמנים של ויקימדיה - ויקיפדיה סובלת מפער מגדרי משמעותי. לבעיה זו יש השלכות רעות (הוא כתב dire consequences). הבעיה היא לא רק בכך שיש מספר מועט כ"כ של עורכות, ולא רק שיש פחות ביוגרפיות של נשים ואפילו לא שביוגרפיות אלו אינן כתובות כהלכה. ערכים על נשים בויקיפדיה אפילו עושים שימוש בלשון שונה (הוא מתייחס למחקרים שמצאו הטיות לשוניות על בסיס מגדרי). הרבה הטיות נמצאות בוויקיפדיה. ויקיפדיה למעשה משקפת את ההטיות של האוכלוסייה הכללית, כאשר סקסיזם היא אחת מהעוצמתיות שבהן.
• במאמר זה - האפיסטמיות של נשים (הדרך לדעת ידע) אינה מוערכת בקהילה פטריאכלית – לא רק באמצעות יחס שלילי אלא גם באמצעות הטיות אנדרוצנטריות של ויקיפדיה עצמה, ואם ויקימדיה תתייחס לטיעון זה ברצינות – עשוי להתרחש שינוי.
• מאמר זה - בתיאוריה, בגלל עקרונות של ניטרליות, חשיבות ומקורות, ויקיפדיה אמורה להיות ללא הטיה, אולם בפרקטיקה, קהילת ויקיפדיה לא מגוונת אלא נשלטת ע"י גברים לבנים.
• במאמר זה - באופן כללי, לפער המגדרי בוויקיפדיה יש השלכות משמעותיות על הפצת הידע. ותחת הפרק שנקרא Role of Organizational Context:Wikipedia as a Masculine Environment כתוב כי השגת שוויון בוויקיפדיה תוביל לייצוג הולם יותר ותהפוך את ויקיפדיה למקור ידע בלתי מוטה - וזו מטרה חשובה מאוד.
• במאמר הזה - הפער המגדרי הדמוגרפי מוביל לכיסוי לא שוויוני של תכנים.
• במאמר הזה - לפער המגדרי יש השפעות מזיקות על כיסוי ידע שקשור לנשים.
• החוקרת בוכם בהרצאה על הפער המגדרי בכנס ויקמניה 2013 - בוויקיפדיה יש מגוון של מגוונים. יש למשל מגוון סוציו-דמוגרפי (מגדר, גיל, לאום), יש מגוון תפקודי (עורך רגיל, מפעיל, ביורוקרט), יש מגוון אפיסטמי (איך יוצרים ידע, איך מחליטים מה יוגדר כידע, איך מחליטים אלו מקורות מקובלים). הקשרים בין המגוונים האלו נדונים תחת המטרייה של הטיה מערכתית בוויקיפדיה. העובדה שיש רוב גדול של גברים בוויקיפדיה משנה מאוד לייצוג של נשים. העובדה שיש מבנה דמוגרפי דומיננטי של סוג מסוים של אנשים (גברים מארצות מסוימות עם פרספקטיבות מסוימות) משפיע על מה שנכתב בוויקיפדיה, איך נכתב מה שנכתב ואיך הידע מיוצג. יש הרבה דוגמאות של דברים אלו ואולי כל העיקרון של נקודת מבט ניטרלית צריך להיבחן מחדש באיך אנחנו מגדירים מה חשוב כי פעמים רבות הדברים תלויים באינטרסים שלנו ובזהות שלנו. יש להתייחס לפער המגדרי משום שידע נוצר דרך משא ומתן של משמעות. ואם משאים ומתנים אלו נשלטים ע"י קבוצה ספציפית אחת אז כמובן שהפרספקטיבה שלה תשלוט על הדיון ועל המשמעויות.
• במאמר זה של אסתר הרגיטאי: חוסר איזון מגדרי בוויקיפדיה הוא עניין הולך וגובר של דאגה ציבורית, כאשר התוכן משקף באופן לא פרופורציונלי את תחומי העניין והפרספקטיבות של העורכים הפעילים ביותר שהם ברובם גברים.
• פרק 5 בספר זה - בגלל שכ"כ הרבה אנשים משתמשים בוויקיפדיה, זה חשוב להיות ערים לכך שוויקיפדיה משקפת את נקודת המבט הגברית. גם ויקימדיה מתייחסת לנושא זה ומנסה לצמצם את הפער המגדרי.
• מנכ"לית ויקימדיה דאז, סו גרדנר, בבלוג הרשמי של ויקימדיה - ויקיפדיה היא שיקוף של החברה שמייצרת אותה. היא משקפת את ההטיות התרבויות והגישות של החברה הכללית. כאשר קיים מיעוט נשים – מגדר הוא ללא ספק נקודת החולשה של ויקיפדיה, ואין להתפלא שוויקיפדיה נופלת קורבן לאותן שגיאות של הטיה כמו החברה שמייצרת אותה.
• פוסט באתר הרשמי של (Wiki Education Foundation) - בוויקיפדיה, כל 9 עורכים מתוך 10 הם גברים. זה אומר שהערכים מעוצבים ע"י קול אחד וחסר בהם המגוון של תכנים שפרספקטיבות אחרות מביאות. ערכים על נשים נמצאים בסבירות גבוהה יותר להיות חסרים מאשר ערכים על גברים, וזה אך טבעי כאשר כמעט כל בסיס העורכים הוא ממגדר אחד כי הנושאים שהעורכים יכתבו עליהם יהיו אלו שמעניינים אותם. זה אומר שערכים בנושאים היסטוריה צבאית, משחקי וידאו ותרבות הפופ הרבה יותר מפותחים בוויקיפדיה, בעוד כיסוי של נושאים כמו אמנות, שפות ומדעי חברה הם לעתים קרובות מפגרים מאחור ויוצרים פער תוכני.
• כאן - החוקרת אדריאן וואדוביץ' (Adrianne Wadewitz) שפעלה רבות לצמצום הפער המגדרי וגם הייתה חברה בוועד המנהל של (Wiki Education Foundation) מציינת כי מאחר ש-90% מעורכי ויקיפדיה הם גברים, כל עריכה היא פוליטית אינהרנטית ונתונה להטיה הבאה לידי ביטוי בייצוג יתר או תת ייצוג של תחומים שעשויים להעסיק נשים ואף למחיקות ערכים בנושאים אלו, וכן באווירה עוינת לנשים. עוד מציינת כי החוקים של ויקיפדיה אינם ניטרליים או אובייקטיביים. גם כאן היא טוענת כי התוכן בוויקיפדיה מעוות, כי הפער המגדרי מוביל לכך שפרספקטיבות שונות נשארות מחוץ לוויקיפדיה וכי המספר המועט של נשים משפיע באופן בלתי נמנע על מה שקיים בוויקיפדיה.
• סקר של ויקימדיה - בוויקיפדיה קיימת דומיננטיות גברית ויש להגדיל את מספר העורכות כדי להגדיל את התוכן הקשור בנשים משום שהוא פחות נוכח.
• מאמר זה - בתפיסת עולם אנדרוצנטרית (שקיימת בתנועה לתרבות החופשית שוויקיפדיה היא חלק ממנה) - נקודת המבט הגברית היא נקודת המבט הניטרלית.
• כתבה בהארץ - "מכיוון שאת הערכים בוויקיפדיה כותבים אנשים פרטיים, יש למיעוט הנשים השפעה על אופן הצגת המידע ובחירת הערכים שיופיעו או לא יופיעו בוויקיפדיה". "בעולם החופשי של כתיבה ועריכה בלתי מוגבלים, תחומים רבים בתרבות האנושית זוכים ליחס מזלזל, בין השאר בגלל הפער המגדרי העצום בקרב העורכים הקבועים של האנציקלופדיה. כך, לפחות, טוען מייסד ויקיפדיה ג'ימי וויילס". "אני חושב שצריך לבחון את האפליה המערכתית שלנו שנגרמת בגלל הגמוניה גברית" ג'ימי ויילס.
• שרה סטריצ' (שהייתה אמונה מטעם ויקימדיה על צמצום הפער המגדרי) בכלכליסט: "ויקיפדיה היא אמנם האנציקלופדיה הגדולה והחשובה בעולם, ותוצר מובהק של דור האינטרנט הצעיר. אבל במובנים רבים היא סובלת מאותן בעיות מהן סבלו כתבים מדעיים זה מאות שנים כמו הגמוניה גברית כמעט מוחלטת, המגבילה משמעותית את נקודת המבט הנשית על נושאים מרכזיים, ודחיקתם לשוליים של נושאים שנחשבים לנשיים".
• כתבה בהארץ - בפרפראזה על האמירה הידועה קבעה לא מזמן החוקרת מריה חנון, ש"ההיסטוריה נכתבת על ידי עורכי ויקיפדיה שניצחו".
• עוד כתבה - ויקיפדיה נושאת את אחד הפערים המגדריים הבוטים בתרבות העכשווית, עם פחות מ-15 אחוז נשים. כתוצאה מכך, ויקיפדיה מוטה.
• ג'סמין ווסט כאן - כשם שאין דבר כזה אדם שהוא ניטרלי מבחינה מגדרית, כך אין דבר כזה עורך ויקיפדיה ניטרלי מגדרית. מקורות של שיתוף המונים אינם דמוקרטים. המונים מורכבים מאנשים וחלק מהקולות מקובלים יותר מאשר קולות אחרים – בין אם באופן גלוי או סמוי.
• ההיסטוריונית ווקר כאן - מבחינה היסטורית, ויקיפדיה לא כזו שונה מאנציקלופדיות אחרות. הידע נוצר ע"י גברים ועבור גברים.
• במאמר הזה - פער מגדרי אפשר להבין בשני מובנים: פער דמוגרפי של העורכים ופער מגדרי בתוכן הקיים בויקיפדיה. שזה למעשה הצד השני של המטבע. העדפות של עורכים, הסגנון והתוכן קשורים למגדר של העורך ואיך שהוא רואה את העולם. במילים אחרות, שפה וידע לא יכולים להיות מנותקים מהמגדר. האינטרנט יכול להיות חסר גוף, אולם הוא לעולם לא יכול להיות חסר מגדר.
• מאמר ב(New Statesman) - ביחס לשאלה איך ויקיפדיה נוצרת – מדובר בכשל קולוסלי בגלל הפער המגדרי. במקום להיות המכלול של כל הידע האנושי, ויקיפדיה היא המכלול של כל הידע הגברי.
• בכנס באוניברסיטת מערב וירג'יניה - לוויקיפדיה יש בעיה רצינית של פער מגדרי. העורך הטיפוסי הוא גבר לבן- זו חתיכה צרה מסך כל האוכלוסייה. הפער המגדרי משפיע על המידע הקיים באתר. הדוברת Jami Mathewson שהיא Educational Partnerships Manager ב(Wiki Education Foundation): לצערי יש אנשים שעורכים את ויקיפדיה שעדיין שואלים למה הפער המגדרי משנה. יש הרבה מאוד ערכים שהם חסרים, יש הרבה מאוד ערכים שהם קצרים או ערכים עם תוכן שאינו מיוצג כהלכה. תסתכלו על ערכים העוסקים בתקיפה מינית ועוד דברים שחשובים לחיים של נשים, ותראו איך השפה ממוסגרת. וכאן היא אומרת שהפער המגדרי מייצג את מה שחסר בויקיפדיה אבל גם את מה שכלול בה – מה שמוביל לחוסר איזון ולייצוג לא הולם.
• דוברת ויקימדיה, Samantha Lien, אומרת כאן שוויקיפדיה שואפת להכיל את כל הידע. הטיה מערכתית, כולל הטיה מגדרית, בוויקיפדיה סותרת את החזון הזה וזה משהו שוויקימדיה מתייחסת אליו ברצינות.
• כאן - מספר מחקרים הראו פער מגדרי גדול בוויקיפדיה. מחקרים אחרים הראו שבגלל הדומיננטיות של גברים בוויקיפדיה, התוכן מעוות ונוטה לכיוון האינטרסים של מי שיוצר אותו.
• החוקר Matthew Vetter כותב כאן: בגלל שהרוב הגדול של העורכים הם גברים, הכיסוי הוויקיפדי מחסיר לעתים קרובות את הייצוג בנושאים הקשורים לנשים.
• בכתבה - האם קטגוריה שכוללת 5 פמיניסטיות מקסיקניות היא מרשימה או מביכה כשבוחנים אותה ביחס לקטגוריה שכוללת 45 דמויות של משפחת סימפסון? הרעיון שפרויקט שיתופי ופתוח לכולם הוא כ"כ מוטה לטובת גברים עשוי להיות מפתיע. אחרי הכל, אין צוות רשמי שמעדיף גברים על נשים כמו שיכול להיות בתאגידים.
• החוקרת (Heather Ford)‏ - כאן: ויקיפדיה, כמו כל מקור מידע אחר, היא מוטה. היא לא פלטפורמה ניטרלית. פורד לא חושבת שהעובדה שוויקיפדיה אינה ניטרלית היא בעיה לכשעמה, אלא טוענת שזו בעיה כאשר התוכן הופך לריכוזי - כאשר קיימת דינמיקה של קבוצה דומיננטית שכותבת אותה.
• במאמר הזה - לפער המגדרי יש השפעה על איכות התוכן ועל הכיסוי של האנציקלופדיה.
• במאמר הזה - לאנציקלופדיות תמיד הייתה הטיה מגדרית וזו עובדה מצערת אך בלתי נמנעת. אחד המימדים של הטיה זו הוא ההתפלגות המגדרית של התורמים. אין לנו סיבה להניח שהסבירות להטיה שמוצגת ע"י העדפות עורכי ויקיפדיה במאה ה-20 בביוגרפיות היא שונה מההטיה של העורכים במאה השביעית לספירה בביוגרפיות.
• במאמר הזה - כשאנחנו מסתכלים על ויקיפדיה, אנחנו רואים פער מגדרי ענק בייצור של הידע. ויקיפדיה נוסדה בשנת 2001, ומספר גדול של עורכים היה אמור להבטיח נקודת מבט ניטרלית. אנציקלופדיה אמורה לשקף את הידע הקיים בעולם, אבל קיים חוסר איזון מגדרי ענק בקהילת ויקיפדיה וזה מדאיג כי אם נשים לא תורמות אז גוף הידע הזה משקף את הידע של חלק מהאזרחים, ונוצר חוסר איזון בערכים ובנושאים בוויקיפדיה.

דיונים

• דיון על פילוח מגדרי: ויקיפדיה:מזנון#מנצחים ומנצחות (8.10.17)
• דיון על נייטרליות: ויקיפדיה:כיכר העיר#המלחמות של ויקיפדיה (10.10.17)
• בקשות מפעילים: האשמת בובת קש + דף שיחה: ציד מכשפות (29.3.19)

מי סימן עריכה כבדוקה?

בכל דף היסטוריית גרסאות של ערך יש בשורה הראשונה קישור הצגת יומנים עבור דף זה, שם אפשר לבחור באפשרות "הצגת יומן שינויים בדוקים" וללחוץ על הכפתור "הצגה".

איחוד הערות שוליים

איך מאחדים הערות שוליים?

שימוש בתבנית מדיה

פסקה עם תמונה:

דוגמה

תואר ד"ר

קבצי שמע: תבנית:מדיה

פרשי משטרה

כדי שהמשתתפים בדיון יוכלו לתקשר בקלות ולהבין מי כתב כל משפט, נהוג לחתום בדפי שיחה באמצעות הקלדת ~~~~ (ארבעה סימני ~) שהופכים לחתימה עם שמירת הדף. לחלופין, ניתן להשתמש בכפתור חתימה: .
נוסף על כך, נהוג להזיח תגובה באמצעות נקודתיים (הסימן :) בתחילת התגובה. כך נשמר הסדר בשיחה. אם כבר יש נקודתיים בתגובה שאליה אתם מתייחסים – נהוג להוסיף זוג אחד נוסף. באופן זה, נשמר הסדר בדיון ויודעים אילו דברים נכתבו כתגובה לדברים שהופיעו קודם. בברכה,

ערכים מורחבים – שם ערך 1, שם ערך 2

ערכים מורחבים – ישראל, אירופה

שמתי לב לתרומתך הרבה לערך ישראל, ורציתי להביע את הערכתי. תודה רבה!
בברכה,

יעיהיהיעהיעהיעבהעכבחכבכבעכבעניסיון בדיקה

┐────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────└

שלום

שלום

שלום שלום שלום שלום עליכם עליכם השלום

שלום

שלום שלום.

כתב מחוק

וכותב הפרק היסטוריה בערך

אשמח מאוד לעבוד על הטיוטות הפרטיות שלי בנחת - ללא התערבות של הקהילה, כפי שעולה מתוך:

1. ויקיפדיה:מרחב טיוטה: "עורכים שרוצים לעבוד ב"טיוטה עצמאית", ללא התערבות של עורכים אחרים עד להשלמת הטיוטה, עדיף שיכתבו את הטיוטה שלהם תחת מרחב משתמש".
2. ויקיפדיה:איך ליצור דף חדש: "לעתים רוצים לעבוד על ערך זמן ממושך בלי הפרעה, או שמסופקים האם לערך כלשהו יש מקום בוויקיפדיה ומעדיפים שלא להעלותו למרחב הראשי. הפתרון הוא שימוש בדף טיוטה. דף משנה של המשתמש. לדוגמה: משתמש:שם המשתמש שלי/שם הערך שלי אפשר לעבוד על הערך בלי הפרעה ובסיום להעביר אותו למרחב הערכים".
3. ויקיפדיה:קווים מנחים לדפי טיוטה: "מתוך נימוס וכבוד בין חברי קהילה, נהוג בוויקיפדיה להעניק ליוצריה של טיוטה במרחב המשתמש אפשרויות עריכה נרחבות תוך התערבות מועטה של עורכים אחרים בטיוטה".

רשימת עץ

• קטגוריה:ישראלים
  • קטגוריה:ישראלים לפי שנות חיים
    • קטגוריה:ישראלים שנולדו לפי מאה
      • קטגוריה:ישראלים שנולדו במאה ה-20
        • קטגוריה:ישראלים שנולדו ב-1917